פרק י'- מינים האסורים משום כלאי הכרם

א. איסור כלאי הכרם הוא בגפן יחד עם אחד ממיני הצמחים החד-שנתיים: ירק, תבואה או קטנית, ובלבד שיהיה ראוי למאכל אדם או בהמה ושרגילים לזרוע,¹ לשתול או לגדל אותו.²

ב. אם הצמח אינו ראוי למאכל אדם או בהמה - אינו אסור בכלאי הכרם, אף אם הוא מיועד לצרכים אחרים כגון רפואה, נוי וכדו';³ ולדעה זו מותר לשתול פרחים (חד-שנתיים) ליד גפן או לטעת גפן באמצע דשא. ויש אומרים שאסור בכל מקרה שרגילים לזרוע, לשתול ולגדל את הצמח,⁴ ולדעה זו אסור לשתול פרחים (חד-שנתיים) ליד גפן או לטעת גפן באמצע דשא.⁵

ג. אסור לטעת את צמח הפסיפלורה ליד הגפן, שכן להרבה פוסקים הוא נחשב ירק.⁶ אם שתלו צמח פסיפלורה במרחק הנצרך על פי הדין מן הגפן, ולאחר זמן הוא התפשט תחת הדליית הגפן - הפסיפלורה והגפן אינם נאסרים, אך יש להטות את ענפי הפסיפלורה שלא יהיו תחת הגפן.⁷

ד. בהקשר להגדרות וסיווג הצמחים לאילן ולירק, ראה לעיל הלכות ערלה פרק ג. כמו כן ראה נספח א' ובו רשימה של צמחי תבלין שכיחים וסיווגם לצמחים חד-שנתיים (האסורים משום כלאי הכרם) או לצמחים רב-שנתיים (המותרים בכלאי הכרם).