תוכן עניינים

הלכות כלאיים

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

פרק י"א- שיעורי ההרחקה הנצרכים בכלאי הכרם

facebook email whatsapp

א. שיעורי ההרחקה בכלאי הכרם משתנים לפי הסמיכות של הירקות או התבואה לכרם או לגפן יחידית.

ב. כרם הוא מקבץ של שש גפנים (לפחות)1 שנטועות בשתי שורות (לפחות, שלוש גפנים בכל שורה).2 אם נטועות גפנים רבות בשורה אחת, אין דינן ככרם אלא כגפן בודדה.3

ג. ההרחקה מכרם היא 1.92 מ' לכל כיוון (ד' אמות).

ד. ההרחקה מגפן בודדה היא 0.48 מ' לכל כיוון (ו' טפחים).4 אם הגפן היחידה מוקפת בגדר (בגובה 0.8 מ' ובאורך 0.32 מ' לפחות5 מכל צד) - יש להרחיק בתוך השטח המגודר 1.92 מ' (ארבע אמות) מן הגפן.6

ה. במשתלה שמצויים בה גפנים רבות בצפיפות, די בהרחקה של 0.48 מ' (ו' טפחים) לכל כיוון.7

1.
גם חמש גפנים נחשבות כרם אם הן נטועות במבנה של 'שתים כנגד שתים ואחד יוצא זנב'; ונחלקו הראשונים בצורת הזנב: לדעת הרמב"ם, הל' כלאיים פ"ז ה"ח, הגפן החמישית נטועה באמצע בין שתי השורות; ואילו לדעת הר"ש, כלאיים פ"ז מ"ו, הגפן החמישית נטועה באחת משתי השורות בהמשך לגפנים הראשונות.
2.
מבואר בהלכה שמקבץ של גפנים כנ"ל נחשב כרם רק כאשר הגפנים נטועות במרחק מינימלי של 1.92 מ' (ד' אמות) ובמרחק מקסימלי של 3.84 מ' (ח' אמות) האחת מן האחרת; עי' רמב"ם, שם פ"ז ה"ב. ואמנם כיום הרגילות היא לטעת גפנים במרחק קטן מ-2 מטר; אעפ"כ פסק הגר"ש ישראלי, ארץ חמדה, עמ' קא, שיש להחשיב שש גפנים לכרם, ושיעור המרחק בין הגפנים נקבע עפ"י הרגילות.
3.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ז ה"א-ה"ב.
4.
  רמב"ם, הל' כלאים פ"ז ה"א; עי' חוקות הארץ, עמ' 551-550, שיש מחלוקת הפוסקים אם חובת ההרחקה היא מדאורייתא או מדרבנן. עי"ש שיש שיעור הרחקה נוסף בזורע בתוך הכרם.
5.
מובן שאם יש רק 32 ס"מ לכל צד - אסור לזרוע בתוך השטח המגודר עד שתהיה גדר כזו שמאפשרת מרחק של 1.92 מ'.
6.
  רמב"ם, הל' כלאים פ"ז הכ"ה; ומ"מ אם הרחיק רק ששה טפחים וזרע, התבואה או הירקות והגפן לא מתקדשים ולא נאסרים.
7.
ארץ חמדה, עמ' קו-קז, משום שכל הגפנים עומדות להיעקר ולעבור לכרמים, אין צורך בד' אמות לעבודת הכרם.

ו. יש דברים המפסיקים בין הגפן לבין התבואה או הירקות ללא צורך בהרחקות, שכן על ידם ניכרת ההפרדה בין המינים:

  • גדר, סלע או כל מחיצה בגובה 0.8 מ' (י' טפחים) שאורכם לפחות 0.32 מ' (ד' טפחים) ועוביים אפילו כל שהוא.1
  •  עמודים שאין ביניהם יותר מ-0.24 מ' (ג' טפחים) מצטרפים למחיצה, כי דינם כלבוד וכמחוברים יחד.2
  • חריץ שעומקו 0.8 מ' (י' טפחים), אורכו לפחות 0.32 מ' (ד' טפחים) ואף רוחבו לפחות 0.32 מ' (ד' טפחים). אם החריץ בתוך הכרם, צריך שהוא יהיה לאורך כל הכרם (מפולש).3
  •  צורת הפתח (שני עמודים סמוכים וקנה או חוט על גביהם) בגובה 0.8 מ' (י' טפחים) לפחות, ואם הצמח גדל מעבר לכך, צריך שגובה צורת הפתח יהיה 0.8 מ' מעל העלים העליונים.4

אמנם יש להתיר להשתמש בצורת הפתח כמפריד בין שני מינים רק כאשר צורת הפתח מצויה בארבעת הצדדים של המין האחד. אך כאשר צורת הפתח מצויה רק בצד אחד בין שני המינים - אין להתיר, אלא אם כן מרחיק את ההרחקה המינימלית הנצרכת מן התורה: 0.48 מ' (ו' טפחים).5

    
1.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ז הלכה טו; ובארץ חמדה, עמ' קי, כתב שהמחיצה מפסיקה אף אם אינה מקיפה את הכרם.
2.
  כלאיים פ"ד מ"ד; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ז הט"ו; ארץ חמדה, עמ' צד.
3.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ז ה"כ; ארץ חמדה, עמ' קיא.
4.
עי' ארץ חמדה, עמ' קיא-קיב, ושם כותב שעד י' אמות יכול הקנה העליון להיות מן הצד ומעל י' אמות הוא צריך לעמוד מעל שני הקנים הצדדיים.
5.
חזו"א, דיני כלאיים אות ה, יח, כ; ועי' גם חזו"א, הל' כלאיים סי' יא ס"ק ח; וכן פסק הגר"י אריאל. והגרש"ז אוירבאך במנחת שלמה א, סי' לו עמ' קצג, הקל אף בצורת הפתח מצד אחד, וגם אם אינה מקיפה את המין האחד. על דיני צורת הפתח בכלאי הכרם, עי' חוקות הארץ, עמ' 612-611.

ז. אסור לזרוע תבואה או ירק תחת ענפי הגפן אע"פ שהרחיק את ההרחקה הראויה, ובמקרה זה התבואה, הירק והגפן נאסרים כנ"ל (פרק ט סעי' כ-כה).1

ח. אם הענפים והעלים שסוככים את התבואה או הירקות גבוהים מ-0.8 מ' (י' טפחים) מקצה העלים של התבואה והירקות, יש אומרים שהירקות, התבואה והגפן אינם נאסרים.2

ט. מותר לזרוע תבואה או ירקות מחוץ לענפי הגפן3 אע"פ שאין הרחקה מהם, ובלבד שיש הרחקה ראויה מגזע הגפן כנ"ל.4

י. דין עריס: אם יש שורה של חמש גפנים או יותר, שמודלות על גדר או על חומה שגובהן 0.8 מ' (י' טפחים), יש להרחיק 1.92 מ' (ד' אמות) הן מן הגדר או החומה והן מן הגפנים.5

1.
  רמב"ם, הל' כלאיים פ"ו הי"א.
2.
  שו"ת המבי"ט, ח"ג סי' קכז; ולדעת הגרי"מ טוקצינסקי, ספר ארץ ישראל (תשט"ו) עמ' קה סעי' ו, די ב- ו' טפחים; ועי' חזו"א, כלאיים סי יג ס"ק ח, שכתב שקשה להחמיר כנגד הפוסקים המקלים, אך בדיני כלאיים אות ל כתב להחמיר.
3.
אם גבעול הירק או עלי התבואה מצוי מחוץ לענפי הגפן - מותר, אפילו שענפי הירק או התבואה יימצאו תחת ענפי הגפן; עי' רא"ש, כלאיים פ"ז מ"ז; קונטרס מצוות התלויות בארץ, ירושלים תשל"ד, לגרח"ז גרוסברג, עמ' 57.
4.
  רדב"ז לרמב"ם, שם.
5.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ח ה"א-ה"ב; ואע"פ שבדרך כלל גדר מפסיקה, אם הגפן מודלית עליה מצטרפת היא לגפנים להחשיב הכול ככרם. עי' ארץ חמדה, עמ' קח-קט, שדין זה הוא מדרבנן; ועי' חזו"א, יו"ד דיני כלאי הכרם ס"ק כ-כא.

יא. אם יש לגפן מתקן להדלייתה העשוי מקנים, מחבלים וכדו' והדלו את הגפן על חלק ממתקן ההדליה - אסור לזרוע תבואה או ירקות תחת הקנים או החבלים, אעפ"י שאין ענפי הגפן מגיעים לשם.1

יב. אם ענפים של עץ סרק משמשים כמתקן להדליית גפן - אסור לזרוע תבואה או ירקות תחת כל ענפי האילן, אף שאין ענפי הגפן מגיעים לשם.2 אמנם במקום שאין ענפי הגפן מגיעים לשם, אף שאסור לזרוע או לשתול תבואה וירקות - הם אינם נאסרים.3

יג. אם ענפים של עץ מאכל משמשים כמתקן להדליית גפן - אסור לזרוע תבואה או ירקות תחת ענפי הגפן, אך מותר לעשות כן במקום שענפי הגפן אינם מגיעים לשם.4

1.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ו הי"ב.
2.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ו הלכה יב, וביאר הרדב"ז, לפי שאדם מבטל ומשתמש באילן סרק לצורך אפיפירות (מתקן הדליה).
3.
  רמב"ם, הל' כלאיים פ"ו הי"ב.
4.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ו הי"ב; עץ מאכל שונה מאילן סרק, שכן אדם אינו מבטל אילן מאכל ועושה אותו אפיפירות לגפן. אם לאחר זמן נמשכו הענפים וסוככו על התבואה או הירקות, יכול להחזיר את ענפי הגפן ולהטות אותם למקום אחר, עי' רדב"ז לרמב"ם שם.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ