תוכן עניינים

הלכות כלאיים

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

פרק ט'- כלאי הכרם

facebook email whatsapp

א. אסור לזרוע זרע של צמח חד-שנתי1 כגון ירק או תבואה ביחד עם חרצן של גפן2 וכן אסור לשתול צמח כנ"ל ליד גפן.3

ב. איסור כלאי הכרם חל בין בארץ ישראל ובין בחו"ל. אלא שבארץ ישראל איסורו מהתורה,4 ובחו"ל אסור מדרבנן.5

ג. איסור כלאי הכרם חל גם בתוך בית או בתוך חממה.6

ד. אם זרעו ירק ו/או תבואה יחד עם חרצן וכן אם שתלו ירק ו/או תבואה בסמוך לגפן, כי אז  הגפן,7 הפירות, התבואה והירקות אסורים באכילה ובהנאה,8  שנאמר (דברים כב, ט) 'פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם' - 'תקדש - תוקד אש'; ויש לשרפם.9

ה. אסור ליהנות מכלאי הכרם כדלעיל גם באופן שאינו ההנאה הרגילה והשכיחה.10

1.
אמנם מבואר ברמב"ם, הל' כלאיים פ"ה ה"ו, שמותר לזרוע 'מיני זרעים' בכרם אף שהם צמחים חד-שנתיים (וע"ע שם, ה"ג, הי"ט; ארץ חמדה, עמ' נב-נה), אך למעשה אין הכרעה והגדרה ברורה מה הם מיני זרעים, ולכן אין לזרוע כל צמח חד-שנתי ליד גפן (כולל מיני זרעים).
2.
חיוב מלקות יש רק כאשר זורע שני זרעים של ירק או תבואה ביחד עם חרצן, כדעת ר' יאשיה, עי' קידושין לט ע"א; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ה ה"א-ה"ב. אך גם בזרע אחד של ירק או תבואה יחד עם חרצן אסור מדאורייתא: רמב"ם, שם ה"ז; ועי' כס"מ, לרמב"ם שם.
3.
רמב"ם, שם.
4.
קידושין שם; רמב"ם שם פ"ה ה"ב.
5.
  חז"ל אסרו כלאי הכרם אף בחו"ל, בגלל חומרת איסור כלאי הכרם שאסורים אף בהנאה כדלהלן; קידושין שם; רמב"ם, שם ה"ג-ה"ד; וע"ע רמב"ם, שם פ"ח הי"ג-הי"ד.
6.
עירובין צג ע"א; רמב"ם, שם פ"ז הי"ח. לדעת החזו"א, שביעית סי' כו ס"ק ד ד"ה ומש"כ כלאי הכרם אסורים בבית מדאורייתא 'דמסתבר להו דכלאים בעירוב קפיד רחמנא ולא אימעיט בית'; אך רבו הפוסקים שהסתפקו אם אסור מדאורייתא או מדרבנן: משפט כהן, סי' מט; תורת הארץ א (קליערס), פ"י אות יג; ארץ חמדה, עמ' מט; הרה"ג דב ליאור אמונת עתיך 5 (תשנ"ה), עמ' 15-14.
7.
ויש אומרים שאין איסור הנאה וחיוב שרֵפה בגפן עצמה, עי' להלן פרק יב סעי' א והערה 175.
8.
עי' להלן פרק יב. לגבי ההלכה למעשה אימתי אסורים התבואה והגפן בהנאה יש לעשות שאלת חכם מפני פרטי הדינים המרובים, וכל מקרה לגופו; וע"ע חוקות הארץ, עמ' 377‑380.
9.
כלאיים פ"ח מ"א; פסחים כד ע"ב; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ה ה"ז; קידושין נו ע"ב; ועי' רמב"ם, הל' מאכלות אסורות פ"י ה"ו; רדב"ז, לרמב"ם שם; ארץ חמדה, עמ' נ.
10.
פסחים כד ע"ב; רמב"ם, הל' מאכלות אסורות פי"ד ה"י; שו"ע, יו"ד סי' קנה סעי' ג.

ו. כאמור אין לזרוע או לשתול ליד גפן צמחים חד שנתיים1 או צמחים רב שנתיים שמתחדשים מן השורש המוגדרים מבחינה הלכתית כירק.2 ראה להלן נספח א', ובו רשימה של צמחים ותבלינים שכיחים וסיווגם לחד-שנתיים או רב-שנתיים.

ז. אין איסור כלאי הכרם בצמחי בר שגדלים מאליהם.3 אך צמחים שנהוג לגדל ולזרוע אותם, בין ראויים למאכל אדם ובין ראויים למאכל בהמה - אסור לזרוע אותם או לשתול אותם ליד גפן.4

ח. יש אומרים שאסור לזרוע צמחי ריח, כגון טבק, סמוך לגפן,5 שכן נהוג לגדל מינים אלו בשטחים גדולים.

ט. יש מקום להקל בגידול גפן ליד דשא, ואין צריך להרחיק את ההרחקה הראויה בכלאי הכרם;6 ולגבי צמחי נוי, ראה להלן פרק י סעי' ב.

י. מותר לזרוע או לשתול עצים ליד גפן.7

1.
כגון מלפפון, חסה וכרוב.
2.
למשל תפוחי אדמה, עי' ארץ חמדה, עמ' קעט-קפ. על הגדרות אילן וירק, עי' רמב"ם, הל' כלאים פ"ה הי"ט-ה"כ; ועי' התורה והארץ ג, עמ' 428-398; וראה עוד לעיל הלכות ערלה, פרק ג סעיף ב.
3.
חזו"א, כלאיים סי' א ס"ק יב ד"ה והר"מ; שם, ס"ק יד במכתב.
4.
  רמב"ם, הל' כלאים פ"ה הי"ח.
5.
שו"ת משפט כהן, סי כח, כתב: 'ודאי שלכתחילה חובה להזהירם שלא יטעוהו בכרמים, אבל בדיעבד אין לנו כח לאסור'; ועי' להלן הערה 146.
6.
שו"ת שבט הלוי, ח"ח סי' רלד, כי מיני דשאים אינם מקדשים לדעת הגר"א ובפרט שהוא לנוי בעלמא; וע"ע אמונת עתיך 41 (תשס"א), עמ' 31-25. אמנם הראשון לציון הגר"מ אליהו, התורה והארץ ה, עמ' 52, מחמיר ומחייב הרחקה של 6 טפחים.
7.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ה ה"ו.

יא. כלאי הכרם אסורים בהנאה, שנאמר 'פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם' (דברים כב , ט).

יב. כרם שיש לגביו ספק אם יש בו איסור כלאי הכרם - אסור לאכול את הענבים ואת הירקות או ליהנות מהם.1

יג. עם זאת מותר לקנות ענבים או ירקות מרוכלים בצדי הכבישים, אעפ"י שייתכן שחלק מהם אסורים בכלאי הכרם, כי 'כל דפריש מרובא פריש'.2

יד. ענבים שאסורים בכלאי הכרם שהתערבו בענבים מותרים, וכן ירקות שנאסרו בכלאי הכרם שהתערבו בירקות מותרים - כל הפירות או הירקות אסורים באכילה ובהנאה אא"כ יש כמות היתר של פי 200 מן האיסור.3 ואם התערובת היא של 'מין באינו מינו' - בטל בשישים.4

טו. ירק או תבואה שגדלים עם גפן אסורים בכלאי הכרם אם נזרעו או נשתלו במכוון ואם צמחו מאליהם. לכן יש לעקור מיד את הירק או התבואה, ובוודאי אסור לעשות כל פעולה שגורמת להצמחת שני המינים כהשקיה, עידור, זיבול וכדומה.5

1.
  רמב"ם, הל' מאכלות אסורות פ"י הי"ב.
2.
בעיה זו מצויה במידת מה בכרמים של נכרים. עי' שו"ת המבי"ט, ח"ג סי' קכז; הרב גדעון פרל, 'כלאים בכרמי נוכרים', תחומין ז, עמ' 99-94; וכן פסק הראשון לציון הגר"מ אליהו, שם, סעי' יד.
3.
רמב"ם, הל' מאכלות אסורות פט"ו הי"ד.
4.
רמב"ם, שם ה"ו.
5.
כלאיים פ"ח מ"א; רמב"ם, הל' כלאיים פ"ה ה"ח; שו"ע, יו"ד סי רצו סע' ד.

טז. אסור לזרוע תבואה או ירק סמוך לגפן של חברו וכן להיפך.1

יז. גפן של אדם אחד מצטרפת לגפנים של אדם אחר להשלימם לשיעור ולמבנה של כרם (כפי שיתבאר להלן, פרק יא סעי' ב), וצריך להרחיק ארבע אמות מגפנים אלו.2

1.
ערוך השלחן, יו"ד סי' רצו סעי' לו; לעומת כלאי זרעים, שאין איסור כלאי זרעים כאשר מין אחד שלו והמין האחר של חברו, עי' לעיל, פרק ג סעי' יז.
2.
רמב"ם, הל' כלאיים פ"ז ה"ה.

יח. אסור לומר לגוי לזרוע או לעשות פעולות לגידול הצמחים האסורים בכלאי הכרם בקרקע של יהודי בארץ ישראל.1

יט. אסור לישראל לזרוע או לעשות פעולות לגידול הצמחים האסורים בכלאי הכרם בקרקע של גוי בארץ ישראל.2

1.
ארץ חמדה, עמ' ע, עפ"י הרמב"ם הל' כלאיים פ"ח הי"ג.
2.
  רמב"ם, הל' כלאיים פ"ה ה"ה; מהר"י קורקוס לרמב"ם, שם פ"א ה"ג.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ