תוכן עניינים

הלכות כלאיים

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

פרק ח'. פרק ח'- כלאי אילן

גידול העץ המורכב, נטיעתו ואכילת פירותיו

facebook email whatsapp

יא. עץ מאכל שהורכב באיסור (מין באינו מינו), אסור לטעת אותו,1 אסור להשקות אותו, אסור לעשות מלאכות שונות לצורך קיומו וגידולו של העץ,2 ולכתחילה יש לעקור אותו.3

יב. בשעת הדחק ובמקום הצורך יש לסמוך על הדעות שאין איסור קיום בעץ מורכב (ובפרט לאחר שהתאחה),4 כאשר ההרכבה התבצעה במשתלה ע"י גוי, בתוך מבנה, ובמנותק מן האדמה, ובעת הנטיעה השתיל היה בגוש אדמה ולא חשוף שורש.5 במקרים אלו מותר להשקות, לדשן ואף לקטוף את הפירות.

יג. אם לא ברור שההרכבה הייתה אסורה וייתכן שהכנה והרוכב הם 'מין במינו' או לחילופין מדובר בכנה ורוכב שהם 'ספק מינו' - מותר לכתחילה לקיים את העץ המורכב.6

יג. יש משתלות המשווקות עצים רב-מיניים - 'מולטי פרי'. אם הם מורכבים בזנים שונים של מין אחד, כגון כמה זנים של שזיף - מותר לטעת את העץ ולגדל אותו כרגיל. אך אם מורכבים על הכנה כמה מינים כגון אפרסק ומשמש, אין לטעת את העץ ואין לעשות פעולות הנצרכות להמשך גידולו, כדלעיל. הוא הדין גם אם מורכבים עליו מיני הדר שונים כגון תפוז, קליפים, אשכולית וכדו', שמוגדרים עפ"י ההלכה כ'ספק מינו'.7

יד. פירות שגדלו על עץ שהורכב באיסור (כגון אגס המורכב על חבוש) - מותרים.8

8 הערות

1.
לדעת הרב קוק זצ"ל אסור מדרבנן, עי' משפט כהן, סי' כ, כג; ולדעת החזו"א, אסור מדאורייתא, עי' חזו"א, כלאיים סי' ב ס"ק ט.
2.
שו"ע, יו"ד סי' רצה סעי' ז; חזו"א, דיני כלאיים אות לה; משפט כהן, סי' יז; ועי' חוקות שדה, עמ' יא סעי' ח, ובאריכות בהערה יב; אמונת עתיך 98 (תשע"ג), עמ' 57-51; ויש חולקים וסוברים שאין איסור קיום, עי' ס' התורה והארץ ב, עמ' 392-383; חוקות הארץ, עמ' 77-76.
3.
  אם עוקר את העץ בגלל חשש כלאיים, אין בכך איסור 'בל תשחית', שכן אינו 'דרך השחתה' (רמב"ם הל' מלכים פ"ו ה"ח); ועי' בעניין זה בספר 'עץ השדה' לרב שטסמן (ירושלים תש"ס, עמ' נו) שמציין לשו"ת שואל ומשיב רביעא, ח"א סוס"י כח, וכן שו"ת דברי חיים, יו"ד ח"א סוס"י ס, שהרמב"ם התיר לעקור אילנות במקום צורך: 'ואין צורך גדול מזה לשמור מספק איסור תורה...'.
4.
  לדעת שו"ת חתם סופר, ח"ו סי כה, מותר אפילו לטעת את העץ המורכב, אך הרב קוק זצ"ל, משפט כהן, סי' יג (עמ' כד/2), סי' כג (עמ' לח/1), וע"ע שם, סי' יד-טו, כ-כב סמך על דבריו לגבי נטיעה רק לשעת הדחק; חוקות הארץ, עמ' 77 והערה 16. אמנם אם העץ נמצא במשתלה בגוש אדמה, יש מקום להקל בנטיעת העץ המורכב, עי' חזו"א שם, שאסר כי העץ אינו מתקיים זמן רב; ועי' במש"כ הגר"ש ישראלי, התורה והארץ ג, עמ' 120, שדן בכך, ולמעשה נוטה להחמיר.
5.
כמבואר בשו"ת חתמ"ס וערוך השלחן שם; והגר"י אריאל בשו"ת באהלה של תורה ד, עמ' 248-246, נוטה להקל על סמך דבריהם; ועי' ארץ חמדה, עמ' פא-פב, שנוטה להתיר את הקיום רק כשיש ספק וכאשר הקרקע מכורה לגוי; ועי' בתשובת הגר"ד ליאור, אמונת עתיך 2 (תשנ"ה), עמ' 12, שהתיר את הקיום במקום הפסד, על סמך תשובת החתמ"ס ודברי ערוך השלחן.
6.
חזו"א, דיני כלאיים אות לה.
7.
שכן אין לך מראית העין גדולה מזו, עי' רמב"ם הל' כלאיים פ"ג ה"ה; שו"ת כרם שלמה, זרעים סי' ב; אמונת עתיך 18 (תשנ"ז) עמ' 26‑27.
8.
   כלאיים פ"ח מ"א; רמב"ם, הל' כלאיים פ"א ה"ז; שו"ע, יו"ד סי' רצה סעי' ז.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ