הקדמה

א. מותר לזרוע שני מיני זרעים זה לצד זה רק כאשר יש ביניהם הרחקה או דבר המפסיק, באופן שייראה שהמינים מובדלים זה מזה.¹

ב. ההרחקה בין שני המינים נמדדת ממקום הזריעה וממקום הגבעול של השתיל ולא מקצה העלים של כל שתיל. לכן אם הרחיקו בין שני מינים כדין, ולאחר מכן העלים של כל אחד מן המינים התקרבו זה לזה - אין בכך כלום.²

ג. ישנו מספר רב של שיעורים ואופני הרחקה, והם נקבעים על פי שני משתנים: סוג הגידולים ושטח הזריעה.³ כאן נביא רק את שיעורי ההרחקה השכיחים והמצויים ביותר. לגבי מקרים ספציפיים ומסובכים יש לעשות שאלת חכם.⁴

ד. שיעורי ההרחקה משתנים ע"פ סוגי הגידולים דלהלן: תבואה, ירקות, קטניות (לגבי הגדרתם, ראה לעיל פרק ד). השיעורים להלן הם עפ"י הגר"ח נאה.⁵