תוכן עניינים

הלכות כלאיים

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

פרק ג'. פרק ג'- כלאי זרעים

איסור זריעה

facebook email whatsapp

א. אסור מן התורה לזרוע יחד שני מיני זרעים או לשתול יחד שני מיני צמחים חד-שנתיים שונים, שנאמר: 'שדך לא תזרע כלאים'.1 כמו כן אסור לזרוע או לשתול מין אחד בסמיכות למין אחר שכבר זרוע.2  איסור זה הוא הן בזריעה בידיים והן בזריעה מכנית.

ב. נחלקו הפוסקים אם איסור כלאי זרעים אסור מן התורה גם בימינו או שהוא רק מדרבנן.4

ג. מן הפסוק 'שדך לא תזרע כלאים' למדו חז"ל שאיסור 'כלאי זרעים' חל רק בארץ ישראל,5 בין שזורע שני המינים בקרקע שלו ובין שזורע אותם בקרקע של חברו.6

ד. איסור 'כלאי זרעים' קיים בכל ארץ ישראל, בין בחלקי ארץ ישראל המוגדרים כ'גבולות עולי בבל' ובין אלו המוגדרים 'גבולות עולי מצרים',7  אבל בחוץ לארץ מותר לזרוע כלאי זרעים.8

ה. בכל האזורים שיש ספק אם הם חלק מארץ ישראל (שנתקדשה על ידי עולי מצרים), כגון דרום הערבה ואילת - יש להחמיר באיסור כלאי זרעים ע"פ הכלל 'ספק דאורייתא לחומרא'.9

ו. אסור לזרוע כלאיים אפילו בבית ובחממה.10

ז. אין איסור זריעת כלאיים אלא רק כשמתכוון לכך ועושה כן כדרך שרגילים לזרוע. אך מותר לזבל את הקרקע, אף שזו נזרעת בכלאיים כשיש בזבל גרעינים ממינים שונים. אמנם אם יצמחו מינים שונים בשדה, יתחייב לעקור את אחד המינים במידה והיחס בין שני המינים יחייב זאת, כפי שיבואר להלן (פרק ז).11

11 הערות

1.
  רמב"ם, הל' כלאיים פ"א ה"א; שו"ע, יו"ד סי' רצז סעי' א.
2.
יש הסוברים שחייב מן התורה באיסור כלאיים רק כאשר זורע את שני הזרעים ב'מפולת יד' אחת. ולדעתם כשזורע זרע אחד לאחר השני - אסור מדרבנן: עי' כסף משנה, הל' כלאיים פ"ד הט"ז; שם, פ"ה ה"א; חכמת אדם, שער משפטי ארץ פ"א סעי' א. ויש אומרים שאסור מן התורה אף בלא מפולת יד. על המחלוקת הנ"ל, עי' ס' חוקות הארץ, עמ' 29-28, הערות 7-6.
3.
אף לדעת הגרצ"פ פראנק שנוטה להקל בזריעה מכנית בשביעית משום שנחשב זריעה בגרמא (שו"ת הר צבי ב, סי' לב-לג) - בכלאיים יש להחמיר, כי לדעות רבות הגדרת איסור הזריעה הוא בעיקר דין בתוצאה ולא במעשה, עי' במש"כ הגרחי"ל אויערבאך, מעדני ארץ, כלאיים, עמ' ריז; שו"ת הר צבי שם, סי' כד (עמ' נח-ס); חוקות הארץ, עמ' 32-31.
4.
עי' רא"ש הלכות קטנות, הל' כלאיים סי' א אות ג; תוס' יבמות פא ע"א ד"ה מאי. יש שהסבירו שאיסור כלאיים אינו תלוי בקדושת הארץ, כיוון שתחילת חלותו הייתה לפני הכיבוש, ויש אומרים שתלוי בדין קדושה ראשונה ושנייה אם בטלה אם לאו; עי' חוקות הארץ, עמ' 29-30; ארץ חמדה, עמ' כו.
5.
  קידושין, לט ע"א; רמב"ם, כלאיים פ"א ה"א.
6.
לגבי זריעת כלאיים בקרקע של חברו, יש מחלוקת אם היא אסורה מהתורה או מדרבנן, עי' חוקות הארץ, עמ' 215.
7.
  ישועות מלכו, סי' סז; ארץ חמדה א, עמ' צא בדעת רש"י, קידושין, לח ע"א ד"ה בבאכם; עיין ס' חוקות הארץ, עמ' 30-29.
8.
קידושין, לט ע"א; רמב"ם, הל' כלאיים פ"א ה"ג.
9.
עי' חוקות הארץ, עמ' 30-29.
10.
יש אומרים שאיסור כלאי זרעים בבית הוא מדאורייתא: ישועות מלכו, פ"א ה"א ד"ה והא דפליגי; חזו"א, שביעית סי' כו ס"ק ד ד"ה ומש"כ; ויש אומרים שהוא מדרבנן: משפט כהן, סי' מט; ארץ חמדה, עמ' כא-כב; וכך פסק הרה"ג דב ליאור, אמונת עתיך 5 (תשנ"ה), עמ' 14-5; ועי' בשו"ת באהלה של תורה ד, סי כט אות ג.
11.
ארץ חמדה, עמ' כב-כג.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ