ישנם חמישה סוגים של איסורי כלאיים. ארבעה מהם נלמדים מן הפסוק (ויקרא יט, יט):
אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.
א. כלאי בהמה - עירוב שני מינים של בהמה, שנאמר (שם): 'בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם'.
ב. כלאי זרעים - עירוב1 של מיני צמחים חד-שנתיים שונים, שנאמר (שם): 'שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם...'. איסור כלאי זרעים מתבצע בזריעת שני מינים שונים יחד או זריעתם בסמיכות זה לזה.2
ג. כלאי אילן - עירוב שני מיני אילנות (צמחים רב-שנתיים), שנאמר (שם): 'שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם...'. איסור כלאי אילן מתבצע בהרכבה של אילן ממין אחד באילן ממין אחר, לאמור החדרת ייחור (רוכב) ממין אחד לחלק התחתון של עץ ממין אחר (כנה). איסור זה כולל גם הרכבת אילן בירק והרכבת ירק באילן.3
ד. כלאי בגדים - לבישת בגד העשוי מצמר ופשתן, שנאמר (שם): 'וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ'.4
ה. כלאי הכרם - עירוב של צמחים חד-שנתיים עם גפנים, שנאמר (דברים כב, ט): 'לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם פֶּן תִּקְדַּשׁ הַמְלֵאָה הַזֶּרַע אֲשֶׁר תִּזְרָע וּתְבוּאַת הַכָּרֶם'. איסור כלאי הכרם מתבצע בזריעת זרעים של ירקות או תבואה יחד עם חרצן של גפן. כמו כן אסור לטעת כרם (ואף גפן בודדה) ליד צמחים חד-שנתיים או לזרוע צמחים חד-שנתיים ליד גפן.5
להלן נתמקד באיסורי כלאיים שקשורים לגידולי קרקע: כלאי זרעים, כלאי אילן וכלאי הכרם.