logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק כו - הכנת עיסה בשינוי. פרק כו - הכנת עיסה בשינוי

הכנת עיסה סמיכה בשינוי

facebook email whatsapp

כאמור, עיסה סמיכה היא עיסה שכאשר מניחים אותה על משטח ישר היא אינה מתפשטת לצדדים, אלא נשארת במקומה1. דינה של עיסה סמיכה חמור יותר מדין עיסה דלילה, כיוון שלפעמים עשייתה אסורה מן התורה.

ישנם שני סוגים של עיסות סמיכות, ויש הבדל בדינם. סוג אחד של עיסה סמיכה הוא עיסה בעלת מרקם אחיד, כגון בצק, טיט וגבס. בעיסה מסוג זה, חלקי הבסיס המרכיבים את העיסה מתמזגים ומתאחדים עד שהם הופכים לעיסה אחידה, ולא ניתן להפרידם מהעיסה ולהחזירם למצב שהיו בו לפני שעירבו אותם בעיסה ('בר גיבול'). סוג אחר של עיסה סמיכה הוא עיסה שמרקמה אינו אחיד, כגון עיסה העשויה מפתיתי גרנולה וגבינה. בעיסה מסוג זה, חלקי הבסיס המרכיבים את העיסה אינם מתמזגים ואינם הופכים לעיסה אחידה אלא הם רק נדבקים זה לזה ואפשר להפרידם מהעיסה ולהחזירם למצב שהיו לפני שעירבו אותם בעיסה ('אינו בר גיבול')2. עשיית עיסה מחומר בר גיבול אסורה מן התורה3, אך עשיית עיסה מחומר שאינו בר גיבול אינה אסורה מהתורה אלא מדברי חכמים, והם התירו לעשותהּ אם מערבבים אותה בשינוי4, כגון על ידי סכין או ידית של כף5.

לדוגמה, אסור להכין בשבת דייסה מאבקת דייסה אם נוצרת עיסה סמיכה, כיוון שאבקת הדייסה מתמזגת ומתאחדת עם המים, ולא ניתן להחזיר את גרגרי האבקה למצב שהיו בו לפני שעירבו אותם בעיסה ('בר גיבול')6. אך מותר להכין בשבת כדורי שוקולד העשויים משברי עוגיות ומעורבים בשוקולד נוזלי, כיוון שלאחר עשיית כדורי השוקולד ניתן להפריד את שברי העוגיות ולהחזירם למצב שהיו בו לפני שעירבו אותם בעיסה ('אינו בר גיבול'). אך יש לערבב את שברי העוגיות והשוקולד בשינוי7. 

יוצאי אשכנז - וחלק מיוצאי ספרד8 - מחמירים בדין זה, ולמנהגם אסור לעשות בשבת עיסה סמיכה גם אם היא נעשית מחומר שאינו בר גיבול, אלא יש לעשותהּ מערב שבת9. אמנם אם לא ניתן לעשותהּ בערב שבת כיוון שטעם המאכל ייפגם - או ששכחו לעשותהּ בערב שבת ויש צורך לעשותהּ בשבת10- מותר לעשותהּ בשבת אם מערבבים את העיסה בשינוי, וטוב לשנות גם את סדר נתינת החומרים היוצרים את העיסה11. לדוגמה: מותר להכין בשבת סלט אבוקדו וביצה המעורבים בשמן אם מערבבים אותם בשינוי, כיוון שהאבוקדו משחיר ומשנה את טעמו עם הזמן ואי אפשר להכינו מערב שבת. ויש לתת תחילה את השמן ולאחר מכן את האבוקדו והביצה12.

12 הערות

1.
עיין חזון איש אורח חיים סימן נח ס"ק ט ד"ה קנו, ופסקי תשובות שכא יח. ועיין שביתת השבת לש ס"ק לו, שחולק וסובר שעיסה סמיכה היא עיסה שעשויה גוש אחד כבצק.
2.
פסקי תשובות שכא יח. ועיין מנוחת אהבה חלק ב פרק ט הערה 18. ועיין פסקי תשובות שם, שחלקי חומר המתגבשים לעיסה אחידה אך ניתן להפרידם על ידי ייבוש העיסה, אינם נחשבים ברי גיבול.
3.
רמב"ם שבת ח טו, משנ"ב שכא נ. ועיין משנ"ב שם, שהרבה ראשונים חולקים על הרמב"ם וסוברים שלישת חומר שאינו בר גיבול אסורה מהתורה. ועיין בן איש חי שנה שניה פרשת משפטים סעיף יד, וכף החיים שכד ט, והליכות שבת חלק ב עמ' תקט, ופסקי תשובות שכא יט, שאסור לעשות עיסה סמיכה מחומר בר גיבול גם אם מערבבים את העיסה בשינוי (ועיין הערה 18).
4.
עיין שו"ע שכד ג, ופסקי תשובות שכא כ, ונחל פז עמ' קיא, ולהלן הערה 18.
5.
עיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד לש אות יא.
6.
פסקי תשובות שכא כח. ועיין שם ובהערה 293, שיש חולקים וסוברים שאבקת דייסה נחשבת דבר שאינו בר גיבול, ובשעת הדחק, כגון לצורך תינוק או חולה, אפשר לסמוך על דעתם.
7.
עיין נחל פז (לש) עמ' רנא, עיין מעשה השבת פרק ז סעיף יא.
8.
בן איש חי שנה שניה פרשת משפטים אות יט, כף החיים שכד יד, אור לציון חלק ב פרק לג הערה ג. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רפד, ושו"ת איש מצליח חלק א אורח חיים סימן לח, ומנוחת אהבה חלק ב פרק ט סעיף א והערה 9, שחולקים וסוברים שיוצאי ספרד יכולים לנהוג כדעת השלחן ערוך והם אינם צריכים לחשוש לדעת הרמ"א שמובאת בהערה הבאה.
9.
עיין שו"ע שכא טז: ויש אומרים, ורמ"א שם, ומשנ"ב שם סד. המשך הערה זו מובא בסוף הפרק.
10.
שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף יא, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין פסקי תשובות סימן שכא הערה 230, שחולק וסובר שאין להכין עיסה סמיכה בשבת אם היה אפשר להכינהּ בערב שבת אף אם שכחו להכינהּ, וכן משמע מאגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד לש אות יד. ועיין חזון איש אורח חיים סימן נח ס"ק ח, ושמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף יא, שהאכלת תינוק היא צורך המתיר להכין עיסה סמיכה בשינוי.
11.
עיין משנ"ב שכא סח, ושער הציון פד, ופסקי תשובות שכא יט-כ. המשך הערה זו מובא בסוף הפרק.
12.
הליכות שבת חלק ב עמ' תקח.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ