חכמים התירו במצבים מסוימים להכין עיסה בשבת אם עושים אותה בשינוי, ויש בעניין זה הבדל בין עיסה סמיכה לעיסה דלילה.
כאמור, עיסה דלילה היא עיסה שכאשר שופכים אותה על משטח ישר היא מתפשטת לצדדים1, כגון בלילה של חביתיות ובלילה של עוגה בחושה2. הכנת עיסה דלילה אסורה מדברי חכמים3, והם התירו לעשותהּ אם מערבבים אותה בדרך שונה מהדרך שרגילים לערבבהּ ביום חול, כגון ביד שמאל, בעזרת סכין או ידית של כף, או בתוך כלי שאין רגילים לערבבה בו4.
יוצאי אשכנז מחמירים מעט בדין זה, ולמנהגם לא די בערבוב העיסה בשינוי אלא יש לשנות גם את סדר נתינת החומרים היוצרים את העיסה1: עיסה שרגילים לעשותהּ על ידי נתינת מוצק בכלי ושפיכת נוזל עליו, יש לעשותה על ידי נתינת הנוזל בכלי ונתינת המוצק עליו; ועיסה שרגילים לעשותהּ על ידי נתינת נוזל בכלי ונתינת מוצק עליו, יש לעשותה על ידי נתינת המוצק בכלי ושפיכת הנוזל עליו2. לדוגמה, בדרך כלל מכינים מִתבָּל של שמן זית וזעתר על ידי נתינת זעתר בכלי ושפיכת שמן עליו, ובשבת יש להפוך את הסדר ולתת תחילה את השמן ולאחר מכן את הזעתר3.
עיסה דלילה שאין דרך קבועה להכנתה, ופעמים שמקדימים את נתינת המוצק בכלי ועליו שופכים את הנוזל, ופעמים שמקדימים את נתינת הנוזל בכלי ועליו נותנים את המוצק - יש לעשותהּ על ידי נתינת המוצק בכלי ושפיכת הנוזל עליו4. ואף שלכאורה עשיית העיסה בדרך זו אינה עשייה בשינוי, שכן גם בימות החול נהוג לעיתים להכין את העיסה על ידי נתינת המוצק בכלי ושפיכת הנוזל עליו, מכל מקום היא נחשבת בכל זאת עשייה בשינוי. זאת כיוון שבניגוד לימות החול, שבהם ניתן להכין את העיסה בשתי הדרכים, בשבת יש רק דרך אחת מותרת - נתינת המוצק לכלי ושפיכת הנוזל עליו5.
כאמור, עיסה סמיכה היא עיסה שכאשר מניחים אותה על משטח ישר היא אינה מתפשטת לצדדים, אלא נשארת במקומה1. דינה של עיסה סמיכה חמור יותר מדין עיסה דלילה, כיוון שלפעמים עשייתה אסורה מן התורה.
ישנם שני סוגים של עיסות סמיכות, ויש הבדל בדינם. סוג אחד של עיסה סמיכה הוא עיסה בעלת מרקם אחיד, כגון בצק, טיט וגבס. בעיסה מסוג זה, חלקי הבסיס המרכיבים את העיסה מתמזגים ומתאחדים עד שהם הופכים לעיסה אחידה, ולא ניתן להפרידם מהעיסה ולהחזירם למצב שהיו בו לפני שעירבו אותם בעיסה ('בר גיבול'). סוג אחר של עיסה סמיכה הוא עיסה שמרקמה אינו אחיד, כגון עיסה העשויה מפתיתי גרנולה וגבינה. בעיסה מסוג זה, חלקי הבסיס המרכיבים את העיסה אינם מתמזגים ואינם הופכים לעיסה אחידה אלא הם רק נדבקים זה לזה ואפשר להפרידם מהעיסה ולהחזירם למצב שהיו לפני שעירבו אותם בעיסה ('אינו בר גיבול')2. עשיית עיסה מחומר בר גיבול אסורה מן התורה3, אך עשיית עיסה מחומר שאינו בר גיבול אינה אסורה מהתורה אלא מדברי חכמים, והם התירו לעשותהּ אם מערבבים אותה בשינוי4, כגון על ידי סכין או ידית של כף5.
לדוגמה, אסור להכין בשבת דייסה מאבקת דייסה אם נוצרת עיסה סמיכה, כיוון שאבקת הדייסה מתמזגת ומתאחדת עם המים, ולא ניתן להחזיר את גרגרי האבקה למצב שהיו בו לפני שעירבו אותם בעיסה ('בר גיבול')6. אך מותר להכין בשבת כדורי שוקולד העשויים משברי עוגיות ומעורבים בשוקולד נוזלי, כיוון שלאחר עשיית כדורי השוקולד ניתן להפריד את שברי העוגיות ולהחזירם למצב שהיו בו לפני שעירבו אותם בעיסה ('אינו בר גיבול'). אך יש לערבב את שברי העוגיות והשוקולד בשינוי7.
יוצאי אשכנז - וחלק מיוצאי ספרד8 - מחמירים בדין זה, ולמנהגם אסור לעשות בשבת עיסה סמיכה גם אם היא נעשית מחומר שאינו בר גיבול, אלא יש לעשותהּ מערב שבת9. אמנם אם לא ניתן לעשותהּ בערב שבת כיוון שטעם המאכל ייפגם - או ששכחו לעשותהּ בערב שבת ויש צורך לעשותהּ בשבת10- מותר לעשותהּ בשבת אם מערבבים את העיסה בשינוי, וטוב לשנות גם את סדר נתינת החומרים היוצרים את העיסה11. לדוגמה: מותר להכין בשבת סלט אבוקדו וביצה המעורבים בשמן אם מערבבים אותם בשינוי, כיוון שהאבוקדו משחיר ומשנה את טעמו עם הזמן ואי אפשר להכינו מערב שבת. ויש לתת תחילה את השמן ולאחר מכן את האבוקדו והביצה12.
דין מיוחד יש לדברים שכאשר הם באים במגע עם נוזל הם מתגבשים מעצמם לעיסה ללא צורך בערבוב. לחומרים אלו אסור להוסיף נוזל, כיוון שבחומרים אלו איסור הלישה מן התורה חל מיד בשעת הוספת הנוזל, וערבוב העיסה בשינוי לאחר מכן אינו מתיר את האיסור שכבר נעשה1. לדוגמה, אסור להכין פודינג בשבת, כיוון שהוספת מים לאבקת הפודינג גורמת לפירורי האבקה להתגבש ולהתחבר זה לזה, ללא צורך בערבוב2. וכן אסור להכין בשבת מחית תפוחי אדמה (פּירֵה) משבבי תפוחי אדמה, כיוון ששבבי תפוחי האדמה הבאים במגע עם מים מתגבשים לעיסה ללא צורך בערבוב3.
לסיכום, יוצאי ספרד רשאים להכין בשבת את כל סוגי העיסות אם מערבבים אותן בשינוי, למעט עיסה סמיכה העשויה מחומר בר גיבול, שאסור לעשותהּ בשבת גם אם מערבבים אותה בשינוי.
יוצאי אשכנז רשאים לעשות עיסה דלילה בתנאי שישנו את סדר נתינת החומרים שיוצרים את העיסה ויערבבו אותה בשינוי, אך הם אינם רשאים לעשות עיסה סמיכה מכל סוג שהוא. בשעת הצורך, יוצאי אשכנז רשאים לעשות עיסה סמיכה מחומר שאינו בר גיבול, וגם במקרה זה עליהם לשנות את סדר נתינת החומרים שיוצרים את העיסה ולערבבה בשינוי. ויש מיוצאי ספרד הנוהגים בעניין זה כמנהג יוצאי אשכנז.
דין מיוחד יש לדברים שכאשר הם באים במגע עם נוזל הם מתגבשים מעצמם לעיסה ללא צורך בערבוב. לדברים אלו אסור להוסיף נוזל, ואין בעניין זה הבדל בין יוצאי ספרד ליוצאי אשכנז.
לאור העקרונות שהתבארו בעניין לישה, נבאר כמה דוגמאות מצויות.
מותר לערבב סלט עם נוזל אם הערבוב אינו גורם לחתיכות הסלט להידבק זו בזו1, אך אסור לערבב סלט עם נוזל אם הערבוב גורם לחתיכות הסלט להידבק זו בזו2. לדוגמה, מותר להוסיף שמן לסלט ירקות ולערבבם יחד, וכן מותר להוסיף מיץ תפוזים לסלט פירות ולערבבם יחד, כיוון שהשמן ומיץ התפוזים אינם גורמים לחתיכות הסלט להידבק זו בזו3. אך אסור להוסיף יין לתפוחים מרוסקים או לאגוזים ושקדים מרוסקים ולערבבם יחד כדי להכין חרוסת, כיוון שהוספת היין וערבובו גורמים לחתיכות הפרי המרוסקות להידבק זו בזו ונוצרת עיסה סמיכה4.
כאמור לעיל, רבים מיוצאי ספרד נוהגים להקל ולהכין עיסה סמיכה בשבת על ידי ערבוב העיסה בשינוי, ולמנהגם מותר לערבב סלט עם נוזל, גם אם הוספת הנוזל וערבובו גורמים לחתיכות הסלט להידבק זו בזו, אך יש לערבב את הסלט בשינוי5. אמנם יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד אינם רשאים להוסיף לסלט נוזל הגורם לחתיכות הסלט להידבק זו בזו ולערבבו בשינוי. זאת כיוון שלמנהגם ההיתר להכין עיסה סמיכה בשינוי נאמר רק במקום צורך, ועשיית סלט בשבת אינה נחשבת צורך, כיוון שאפשר להכין את הסלטים הנצרכים לשבת בערב שבת. אמנם אם אדם תכנן להכין סלט בערב שבת אך שכח לעשות זאת, או שהכנת סלט בערב שבת תפגום את טעמו - אזי גם לשיטתם מותר להכין את הסלט בשבת ולהוסיף לו נוזל שיגרום לחתיכות הסלט להידבק זו בזו, וזאת בתנאי שערבוב הסלט יעשה בשינוי. וטוב לשנות גם את סדר נתינת החומרים ולתת תחילה את הנוזל, ולאחר מכן את החתיכות המוצקות6.
יש מי שסובר שמותר ליוצאי ספרד לערבב סלט עם נוזל, גם אם הוספת הנוזל וערבובו גורמים לחתיכות הסלט להידבק זו לזו, אך זאת בתנאי שהכנת הסלט תיעשה סמוך לסעודה ובכמות הנדרשת לסעודה בלבד7. טעמו הוא שיש לצרף בעניין זה שתי סברות היתר: סברה אחת היא שלישת כמות קטנה לצורך הסעודה הסמוכה נחשבת לישה בשינוי8; וסברה נוספת היא שאיסור לישה נאמר רק כאשר מחברים חתיכות דקות מאוד ויוצרים עיסה הדומה לבצק, אך הוא לא נאמר כאשר מדביקים חתיכות שאינן יוצרות עיסה הדומה לבצק9. ואף שאין סומכים על כל סברה בנפרד, סומכים עליהן כאשר הן מצטרפות יחד10.
סלט העשוי מחתיכות גדולות מותר לערבב אותו עם נוזל, גם אם ערבוב הנוזל גורם לחתיכות הסלט להידבק זו בזו1, כיוון שהדבקת חתיכות גדולות זו לזו אינה משנה אותן משמעותית2. לדוגמה, מותר להכין סלט מתפוחי אדמה החתוכים לחתיכות גדולות ולערבב אותו במיונז, אף שהמיונז גורם לחתיכות תפוחי האדמה להידבק זו בזו3.
הדרך להכנת סלט ביצים היא ריסוק ביצים קשות, תיבולן בשמן או במיונז, וערבוב הכל יחד. פעולת הערבוב גורמת לחתיכות הביצים להתגבש לעיסה סמיכה, לכן יש סוברים שאסור להכין סלט ביצים בשבת בדרך הרגילה1, אלא יש לשפוך תחילה את השמן או את המיונז ולאחר מכן להוסיף את הביצים, ולערבב את הסלט בשינוי2. להלכה טוב לנהוג כדעה זו3, אך המנהג המקובל הוא להכין סלט ביצים בשבת ללא כל שינוי4, וזאת משום שיש לצרף בעניין זה כמה סברות היתר: סברה אחת היא שאין איסור לישה בדברים שאינם גדלים בקרקע, וביצים אינן גדלות בקרקע; סברה שנייה היא שלישת כמות קטנה לצורך הסעודה הסמוכה נחשבת לישה בשינוי, והיא מותרת בשבת; סברה שלישית היא שאיסור לישה נאמר רק כאשר מחברים חתיכות דקות מאוד ויוצרים עיסה הדומה לבצק, אך הוא לא נאמר כאשר מדביקים חתיכות שאינן יוצרות עיסה הדומה לבצק; וסברה רביעית היא שמטרת הוספת השמן אינה גיבוש התערובת, אלא שיפור טעמה. ואף שאין סומכים על כל סברה בנפרד, סומכים עליהן כאשר הן מצטרפות יחד5.
הדרך להכנת ממרח טחינה היא הוספת מים לטחינה גולמית וערבוב הטחינה והמים יחד. כאשר מוסיפים מעט מים, מתקבלת טחינה סמיכה, וכאשר מוסיפים מים רבים מתקבלת טחינה דלילה. לכן אסור להכין טחינה על ידי הוספת מעט מים לטחינה גולמית, כיוון שאסור להכין בשבת עיסה סמיכה1. אך מותר להכין טחינה על ידי הוספת מים רבים לטחינה גולמית, כיוון שמותר לעשות בשבת עיסה דלילה; וזאת בתנאי שמערבבים את הטחינה בשינוי2 - כגון בעזרת סכין או ידית של כף, או בתוך כלי שאין רגילים לערבב בו את הטחינה3. ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, גם יש להפוך את סדר נתינת החומרים, כלומר לתת בתחילה את המים, ולאחר מכן את הטחינה. ולמנהג כולם יש להקפיד להוסיף כמות מים רבה ולעשות זאת בבת אחת, כך שבכל שלבי הערבוב לא תיווצר עיסה סמיכה, שכן הוספת מים שלא במידה הראויה או הוספתם שלא בבת אחת, גורמות להתגבשות חלק מהטחינה וליצירת עיסה סמיכה בשלב הראשון של הערבוב. ואף שבסיום הערבוב מתקבלת עיסה דלילה, יצירת עיסה סמיכה אסורה גם כאשר עתידים לדלל אותה מיד4.
מן התורה, מותר להוסיף רוטב למאכל שהתבשל והוא ראוי לאכילה, ולערבב את התבשיל והרוטב יחד עד שתיווצר עיסה סמיכה1. זאת כיוון שהבישול כבר הכשיר את המאכל לאכילה ועירוב הרוטב רק משפר מעט את טעם התבשיל2. עם זאת, חכמים אסרו ליצור עיסה על ידי הוספת רוטב למאכל שהתבשל וערבובם יחד3, כיוון שהדבר נראה כלישה ואנשים עלולים לטעות וללמוד מכך שמותר ללוש בשבת4. אך הם התירו זאת אם ערבוב הרוטב והתבשיל נעשה בשינוי5. לדוגמה, מותר לשפוך מרק על קוסקוס מבושל ולערבבם יחד גם אם נוצרת עיסה סמיכה6, וכן מותר לשפוך רוטב על תפוחי אדמה מבושלים ולערבבם יחד גם אם נוצרת עיסה סמיכה - אך יש לעשות את הערבוב בשינוי7.
סוגים רבים של מזון מהיר הכנה כגון זה הקרוי 'מנה חמה', עשויים מדברים שכאשר הם באים במגע עם נוזל הם מתגבשים מעצמם לעיסה ללא צורך בערבוב. דוגמאות לכך הן מנה חמה של פירה ומנה חמה של קוסקוס1. כמבואר לעיל, הן ליוצאי אשכנז והן ליוצאי ספרד אסור להוסיף מים לדברים אלו, כיוון שאיסור לישה חל מיד בשעת הוספת המים, וערבוב העיסה בשינוי לאחר מכן אינו מתיר את האיסור שכבר נעשה2. לכן אסור להכין בשבת את כל סוגי המנות החמות העשויות מדברים אלו3. לעומת זאת, מותר להכין בשבת סוגי מנות חמות שעשויים מדברים שצריך לערבבם כדי שיתגבשו לעיסה, וזאת על פי העקרונות שהתבארו לעיל. ועיין פרק ג, שישנם מצבים שבהם הכנת מנה חמה אסורה משום מלאכת בישול.
אסור להכין בשבת ג'לי (מִקְפָּא)1, כיוון שאבקת ג'לי הבאה במגע עם מים מתגבשת לעיסה ללא צורך בערבוב, וכאמור לעיל, בדברים מסוג זה חל איסור לישה מן התורה מיד בשעת הוספת הנוזל, וערבוב העיסה בשינוי לאחר מכן אינו מתיר את האיסור שכבר נעשה2. ויש מי שסובר שמותר ליוצאי ספרד להכין ג'לי, כיוון שבעת ערבוב אבקת הג'לי עם מים, התערובת נותרת נוזלית ואין בה איסור לישה, ולאחר מכן התערובת נקרשת מעצמה3; וכן הלכה ליוצאי ספרד4.
מתנת השבת לישראל
פרק כו - הכנת עיסה בשינוי
