הגדרת המלאכה

מלאכת לישה היא אחת משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת¹. מלאכה זו נעשתה במשכן בתהליך הפקת הצבע לצביעת יריעות המשכן ובגדי הכהונה. לשם הפקת הצבע צריך היה לטחון את הצמחים שהפיקו מהם את הצבע וללוש אותם².

עניינה של מלאכת לישה הוא הדבקת חלקים נפרדים והפיכתם לעיסה אחת³. הדוגמה המצויה למלאכה זו היא לישת קמח ומים, שגורמת להדבקת גרגרי הקמח אלו לאלו והופכת אותם לעיסה אחת, ועל כן היא אסורה. דוגמאות נוספות למלאכת לישה הן הכנת דייסות למיניהן, והכנת מחית תפוחי אדמה ('פירה') מאבקה. בכל אלו, החלקים המוצקים נדבקים יחד על ידי הנוזל המעורב בהם, והופכים לעיסה אחת, ועל כן הן אסורות⁴. 

מלאכת לישה כוללת גם לישת דברים שאינם אוכל, כגון חול, גבס ומלט⁵. לכן אסור להרטיב חול המשמש למשחק ילדים, כיוון שהמים מדביקים את גרגרי החול אלו לאלו⁶.

איסור לישה אינו רק כאשר נוצרת עיסה בעלת מרקם אחיד, כגון בצק, אלא גם כאשר נוצרת עיסה שמרקמה אינו אחיד⁷. לדוגמה אסור להוסיף פתיתי גרנולה רבים ללֶבֶּן ולערבם יחד כך שפתיתי הגרנולה ידבקו אלו לאלו⁸. וכן אסור לשפוך דבש על פתיתי גרנולה, כיוון שהדבש גורם להדבקתם אלו לאלו⁹. 

במצבים מסוימים התירו חכמים לעשות עיסה בשבת בשינוי, כפי שיבואר בפרק כו.