מלאכת לישה היא אחת משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת1. מלאכה זו נעשתה במשכן בתהליך הפקת הצבע לצביעת יריעות המשכן ובגדי הכהונה. לשם הפקת הצבע צריך היה לטחון את הצמחים שהפיקו מהם את הצבע וללוש אותם2.
עניינה של מלאכת לישה הוא הדבקת חלקים נפרדים והפיכתם לעיסה אחת3. הדוגמה המצויה למלאכה זו היא לישת קמח ומים, שגורמת להדבקת גרגרי הקמח אלו לאלו והופכת אותם לעיסה אחת, ועל כן היא אסורה. דוגמאות נוספות למלאכת לישה הן הכנת דייסות למיניהן, והכנת מחית תפוחי אדמה ('פירה') מאבקה. בכל אלו, החלקים המוצקים נדבקים יחד על ידי הנוזל המעורב בהם, והופכים לעיסה אחת, ועל כן הן אסורות4.
מלאכת לישה כוללת גם לישת דברים שאינם אוכל, כגון חול, גבס ומלט5. לכן אסור להרטיב חול המשמש למשחק ילדים, כיוון שהמים מדביקים את גרגרי החול אלו לאלו6.
איסור לישה אינו רק כאשר נוצרת עיסה בעלת מרקם אחיד, כגון בצק, אלא גם כאשר נוצרת עיסה שמרקמה אינו אחיד7. לדוגמה אסור להוסיף פתיתי גרנולה רבים ללֶבֶּן ולערבם יחד כך שפתיתי הגרנולה ידבקו אלו לאלו8. וכן אסור לשפוך דבש על פתיתי גרנולה, כיוון שהדבש גורם להדבקתם אלו לאלו9.
במצבים מסוימים התירו חכמים לעשות עיסה בשבת בשינוי, כפי שיבואר בפרק כו.
האיסור להדביק חלקים נפרדים ולהופכם לעיסה אחת נאמר בחלקים קטנים, אך מותר להדביק חלקים גדולים אלו לאלו1, כיוון שעירובם והדבקתם אלו לאלו אינם הופכים אותם לעיסה אחת ואינם משנים אותם משמעותית2. לכן מותר להכין בשבת סלט תפוחי אדמה המעורב במיונז, אף שהמיונז מדביק את חתיכות תפוחי האדמה אלו לאלו, כיוון שחתיכות תפוחי האדמה הן חתיכות גדולות3. וכן מותר לערב לֶֶבֶּן או יוגורט עם חתיכות גדולות של פירות4.
מותר לערב חומרים יבשים אלו באלו, כגון קפה וסוכר או פלפל שחור ומלח, כיוון שהם אינם נדבקים אלו לאלו ואינם נעשים עיסה אחת1.
אסור להדביק חלקים נפרדים ולהופכם לעיסה אחת, בין אם העיסה שנוצרת היא עיסה סמיכה, ובין אם היא עיסה דלילה1. עיסה סמיכה היא עיסה שכאשר מניחים אותה על משטח ישר היא אינה מתפשטת לצדדים, כבצק (תמונה 54), ועיסה דלילה היא עיסה שכאשר שופכים אותה על משטח ישר היא מתפשטת לצדדים2, כ
בלילה של חביתיות ובלילה של עוגה בחושה3 (תמונה 55). אלא שעשיית עיסה סמיכה אסורה מהתורה, ועשיית עיסה דלילה אסורה מדברי חכמים4. הטעם לכך שחכמים גזרו שלא לעשות עיסה דלילה הוא שעשיית עיסה דלילה דומה ללישה, ואילו היא הייתה מותרת, אנשים היו עלולים לטעות ולחשוב שגם לישת עיסה סמיכה מותרת5.
תערובת נוזלית הנשפכת כמים אינה דומה לעיסה, ומותר לעשותה בשבת. לכן מותר להכין בשבת קפה, שוקו ומטרנה6.
עיסה שנילושה כראוי בערב שבת, מותר להוסיף לה נוזלים בשבת, כיוון שהוספת הנוזלים אינה מחזקת את החיבור בין חלקי העיסה אלא מחלישה אותו, וגורמת לעיסה להיות דלילה יותר1. לכן מותר להוסיף בשבת מים או מיץ לימון לטחינה שהוכנה בערב שבת2, וכן מותר להוסיף חלב לדייסה שהוכנה בערב שבת, כדי לדללה3, וכן מותר לערבב חמאת בוטנים עם השומן שנפרד וצף על פניה4. אך אין לערבב את העיסה שהוספו לה נוזלים בתנועות מהירות ('בכוח'), כיוון שערבוב מהיר נראה כלישה5.
מותר לערב עיסה דלילה בעיסה דלילה, כגון רסק תפוחי עץ בלֶבֶּן נוזלי1, כיוון שכל אחת מהעיסות כבר נילושה ועירובן זו בזו אינו משנה משמעותית את מרקמן2. אך אסור לערב עיסה דלילה בעיסה סמיכה כך שהעיסה הדלילה תיהפך לעיסה סמיכה3, כיוון שעירובן זו בזו מחזק את החיבור בין חלקי העיסה הרכה ומשנה אותה שינוי משמעותי4. לכן אין להוסיף ממרח חומוס לטחינה דלילה כך שמרקם הטחינה ישתנה וייהפך לסמיך5.
אסור ללוש פלסטלינה בשבת, אך זאת לא משום איסור לישה, שכן חלקי הפלסטלינה מחוברים אלו לאלו ולישתם אינה מחזקת את החיבור ביניהם1, אלא משום שהלישה מחליקה את פני הפלסטלינה ויש בכך איסור ממרח. כיוון שאסור ללוש פלסטלינה בשבת היא מוקצה, ואין לטלטלה בשבת2.
מתנת השבת לישראל
פרק כה – דיני המלאכה
