logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק כה – דיני המלאכה

facebook email whatsapp

מלאכת לישה היא אחת משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת1. מלאכה זו נעשתה במשכן בתהליך הפקת הצבע לצביעת יריעות המשכן ובגדי הכהונה. לשם הפקת הצבע צריך היה לטחון את הצמחים שהפיקו מהם את הצבע וללוש אותם2.

עניינה של מלאכת לישה הוא הדבקת חלקים נפרדים והפיכתם לעיסה אחת3. הדוגמה המצויה למלאכה זו היא לישת קמח ומים, שגורמת להדבקת גרגרי הקמח אלו לאלו והופכת אותם לעיסה אחת, ועל כן היא אסורה. דוגמאות נוספות למלאכת לישה הן הכנת דייסות למיניהן, והכנת מחית תפוחי אדמה ('פירה') מאבקה. בכל אלו, החלקים המוצקים נדבקים יחד על ידי הנוזל המעורב בהם, והופכים לעיסה אחת, ועל כן הן אסורות4

מלאכת לישה כוללת גם לישת דברים שאינם אוכל, כגון חול, גבס ומלט5. לכן אסור להרטיב חול המשמש למשחק ילדים, כיוון שהמים מדביקים את גרגרי החול אלו לאלו6.

איסור לישה אינו רק כאשר נוצרת עיסה בעלת מרקם אחיד, כגון בצק, אלא גם כאשר נוצרת עיסה שמרקמה אינו אחיד7. לדוגמה אסור להוסיף פתיתי גרנולה רבים ללֶבֶּן ולערבם יחד כך שפתיתי הגרנולה ידבקו אלו לאלו8. וכן אסור לשפוך דבש על פתיתי גרנולה, כיוון שהדבש גורם להדבקתם אלו לאלו9

במצבים מסוימים התירו חכמים לעשות עיסה בשבת בשינוי, כפי שיבואר בפרק כו.

1.
שבת עג א, רמב"ם שבת ז א.
2.
רש"י שבת מט ב ד"ה הם זרעו, ערוך השולחן שכא יז.
3.
משנ"ב שכא נ, ותהלה לדוד שכא כט, שביתת השבת הקדמה למלאכת לש אות ח, חוט שני חלק א עמ' קה. ועיין חזון איש סימן נח ס"ק ח ד"ה יש, ואגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד טוחן סוף אות ב, וחזון עובדיה חלק ד עמ' רפו, ושמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ג, שמעיכת פרי ולישתו בלחות היוצאת ממנו אינה נחשבת לישה, ועיין פסקי תשובות שכא כד. ועיין חוט שני חלק א עמ' קט, שלישת כמה מיני פירות בלחות של עצמם נחשבת לישה, כיוון שלחות פרי אחד נחשבת משקה לגבי המין האחר, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רפו, שחולק.
4.
שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ל, פסקי תשובות שכא כח.
5.
משנ"ב שכא נ.
6.
שלחן שלמה סימן שלז אות ג, שמירת שבת כהלכתה פרק טז סעיף ד. ועיין משנ"ב שכא נז, ובן איש חי שנה שניה פרשת משפטים סעיף טז, ומאמר מרדכי פרק ק סעיף כו, שאין להטיל מי רגליים על עפר רך או על חול, כיוון שמי הרגליים גורמים לגרגרי העפר ולגרגרי החול להידבק זה לזה, ועיין מאמר מרדכי שם, שכאשר אין אפשרות אחרת, מותר להטיל מי רגליים על עפר רך או על חול, כיוון שמדובר באיסור דרבנן, ואין כוונת האדם לדבק את גרגרי העפר ואת גרגרי החול אלו לאלו, וההימנעות מהטלת מי רגליים כרוכה בצער, ועיין משנ"ב שם, ובן איש חי שם, שכתבו כעין זה. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רפז, שחולק וסובר שמותר להטיל מי רגליים על עפר רך או על חול. ועיין ארחות שבת פרק ו סעיף נט, ופסקי תשובות שכא כב והערה 251.
7.
עיין שו"ע שכד ג, ומשנ"ב שכא נ.
8.
דרך למלאכת הלש עמ' כג.
9.
עיין באור הלכה שיט יז ד"ה שנותנין, ודרך למלאכת הלש עמ' כג.

האיסור להדביק חלקים נפרדים ולהופכם לעיסה אחת נאמר בחלקים קטנים, אך מותר להדביק חלקים גדולים אלו לאלו1, כיוון שעירובם והדבקתם אלו לאלו אינם הופכים אותם לעיסה אחת ואינם משנים אותם משמעותית2. לכן מותר להכין בשבת סלט תפוחי אדמה המעורב במיונז, אף שהמיונז מדביק את חתיכות תפוחי האדמה אלו לאלו, כיוון שחתיכות תפוחי האדמה הן חתיכות גדולות3. וכן מותר לערב לֶֶבֶּן או יוגורט עם חתיכות גדולות של פירות4.

1.
משנ"ב שכא סח: חתיכות שאינן חתוכות דק דק, ובן איש חי שנה שניה פרשת משפטים אות יח, ושמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ד: חתיכות גדולות קצת, ופסקי תשובות שכא כז, ואיל משולש פרק ה סעיף ג. ועיין חוט שני חלק א עמ' קי, שחתיכות גדולות שאין בהן איסור לישה הן חתיכות שאחר עירובן, כל חתיכה נראית בפני עצמה, ועיין כללים בהלכות שבת (טוחן ולש) עמ' שלח, בשם הגרי"ש אלישיב, במענה לשאלה אם מותר לערבב מיונז עם דג טונה: "כל זמן שיש חתיכות גדולות שהתערובת עדיין לא נראה כדבר חדש אין איסור לישה". ועיין אשל אברהם (בוטשאטש) סוף סימן שכא: "אולי מה שנהוג ליתן בבצלים החתוכים דק שמן או שומן הוא מטעם שמכל מקום אין דרך לישה וגיבול בחתיכות כמותן שאינן מעין קמח דק", ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ד, שאין הלכה כדעת האשל אברהם. ועיין מאמר מרדכי פרק ק סעיף א, שחתיכות גדולות הן חתיכות שאינן נעשות עיסה אחת מחמת גודלן, ועיין ארחות שבת פרק ו הערה סד.
2.
איל משולש פרק סעיף ג: "לפי שאינם נדבקים לגוף אחד, או לפי שאין שייך שם לישה אלא בדיבוק חלקים קטנים לגוף אחד וכו' דדוקא דיבוק חלקים קטנים חשיב שינוי צורה ומלאכה".
3.
חוט שני חלק א עמ' קיד: "אם החתיכות של הסלט גדולות שכל אחת ניכרת לעצמה", עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ד, ארחות שבת פרק ו סעיף לו.
4.
ארחות שבת פרק ו סעיף לז, מאורי ההלכה (טוחן ולש) עמ' רנט. ועיין ארחות שבת שם, שאם חתיכות הפרי קטנות, אסור לערבן בלֶֶבֶּן רק אם כמות הלֶֶבֶּן היא קטנה והחתיכות נדבקות זו לזו, אך אם כמות הלֶֶבֶּן גדולה והחתיכות אינן נדבקות זו לזו אלא מתפזרות בתוך הלֶֶבֶּן, מותר לערבן בו.

מותר לערב חומרים יבשים אלו באלו, כגון קפה וסוכר או פלפל שחור ומלח, כיוון שהם אינם נדבקים אלו לאלו ואינם נעשים עיסה אחת1.

1.
חוט שני חלק א עמ' קה, שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ד.

אסור להדביק חלקים נפרדים ולהופכם לעיסה אחת, בין אם העיסה שנוצרת היא עיסה סמיכה, ובין אם היא עיסה דלילה1. עיסה סמיכה היא עיסה שכאשר מניחים אותה על משטח ישר היא אינה מתפשטת לצדדים, כבצק (תמונה 54), ועיסה דלילה היא עיסה שכאשר שופכים אותה על משטח ישר היא מתפשטת לצדדים2, כ

 

 

בלילה של חביתיות ובלילה של עוגה בחושה3 (תמונה 55). אלא שעשיית עיסה סמיכה אסורה מהתורה, ועשיית עיסה דלילה אסורה מדברי חכמים4. הטעם לכך שחכמים גזרו שלא לעשות עיסה דלילה הוא שעשיית עיסה דלילה דומה ללישה, ואילו היא הייתה מותרת, אנשים היו עלולים לטעות ולחשוב שגם לישת עיסה סמיכה מותרת5.

תערובת נוזלית הנשפכת כמים אינה דומה לעיסה, ומותר לעשותה בשבת. לכן מותר להכין בשבת קפה, שוקו ומטרנה6.

1.
שו"ע שכא יד, משנ"ב שכא סו, שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ט.
2.
עיין חזון איש סימן נח ס"ק ט ד"ה קנו, ופסקי תשובות שכא יח.
3.
עיין קובץ בנתיבות ההלכה גיליון לז עמ' 294, ואיל משולש פרק ח הערה יט.
4.
עיין משנ"ב שכא סו, חזון איש אורח חיים סימן נח ס"ק ב ד"ה ונראה, שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ט.
5.
איל משולש פרק א סעיף ו.
6.
עיין משנ"ב שכג לח, חזון איש סימן נח ס"ק ט ד"ה קנו, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד לש אות א, חזון עובדיה חלק ד עמ' רפ, מאמר מרדכי פרק ק סעיף ב, שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף יג וסעיף כג. ועיין שלמי יהונתן סימן שכא עמ' קצ, בשם הגרש"ז אוירבך, הגר"ש ווזנר והגרי"י נויבירט, שמותר להכין בשבת קפה שחור ('קפה טורקי'), ואין לחשוש לכך שאבקת הקפה שוקעת בתחתית הכוס ונוצרת שם בלילה רכה, כיוון שהבלילה נעשית מאליה ואין לאדם צורך בה, ועיין ארחות שבת פרק ו סעיף מה, שמותר לשפוך חלב על פתיתי קורנפלקס ואין לחשוש לכך שפתיתי הקורנפלקס ישהו בחלב זמן רב וידבקו אלו לאלו, כיוון שהדבקתם אינה רצויה.

עיסה שנילושה כראוי בערב שבת, מותר להוסיף לה נוזלים בשבת, כיוון שהוספת הנוזלים אינה מחזקת את החיבור בין חלקי העיסה אלא מחלישה אותו, וגורמת לעיסה להיות דלילה יותר1. לכן מותר להוסיף בשבת מים או מיץ לימון לטחינה שהוכנה בערב שבת2, וכן מותר להוסיף חלב לדייסה שהוכנה בערב שבת, כדי לדללה3, וכן מותר לערבב חמאת בוטנים עם השומן שנפרד וצף על פניה4. אך אין לערבב את העיסה שהוספו לה נוזלים בתנועות מהירות ('בכוח'), כיוון שערבוב מהיר נראה כלישה5.

1.
באור הלכה סימן שכא סעיף טו ד"ה יכול, שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ז, ארחות שבת פרק ו סעיף ו. ועיין ארחות שבת שם, שאם העיסה לא נילושה כראוי בערב שבת, והוספת המים גורמת לחלקיה להידבק אלו לאלו, אסור להוסיף לה מים בשבת.
2.
חוט שני חלק א עמ' קיג, ארחות שבת פרק ו סעיף ו, איל משולש פרק ו סעיף טו.
3.
איל משולש פרק ה סעיף י.
4.
עיין חוט שני חלק א עמ' קיד אות ה, שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ז, ארחות שבת פרק ו סעיף ז. ועיין ארחות שבת שם, שאם נפרד הרבה שמן מהעיסה עד שחלק מהמאכל נהיה פריך, אסור לערב את השמן שנפרד מן העיסה, כיוון שעירובו יגרום לחלקי העיסה להתחבר טוב יותר אלו לאלו.
5.
באור הלכה סימן שכא סעיף טו ד"ה יכול, עיין חוט שני חלק א עמ' קיג, שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף ז. ועיין מטל השבת (לש) עמ' רלה, שערבוב במהירות נחשב ערבוב בכוח. ועיין איל משולש פרק ה סעיף י, שהחזון איש חולק ומתיר לערבב בכוח.

מותר לערב עיסה דלילה בעיסה דלילה, כגון רסק תפוחי עץ בלֶבֶּן נוזלי1, כיוון שכל אחת מהעיסות כבר נילושה ועירובן זו בזו אינו משנה משמעותית את מרקמן2. אך אסור לערב עיסה דלילה בעיסה סמיכה כך שהעיסה הדלילה תיהפך לעיסה סמיכה3, כיוון שעירובן זו בזו מחזק את החיבור בין חלקי העיסה הרכה ומשנה אותה שינוי משמעותי4. לכן אין להוסיף ממרח חומוס לטחינה דלילה כך שמרקם הטחינה ישתנה וייהפך לסמיך5.

1.
עיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד לש אות יג, עיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רעז, עיין ארחות שבת פרק ו הערה כא, בשם הגר"נ קרליץ, הלכות שבת בשבת פרק יג סעיף יח עמ' תשט, בשם הגרי"ש אלישיב, איל משולש פרק ו סעיף יא. ועיין הלכות שבת בשבת שם, ואיל משולש שם, שהדבר מותר גם אם עיסה אחת סמיכה יותר מהעיסה האחרת. ועיין חוט שני חלק א עמ' קה, שאם המטרה היא להשביח את מרקם העיסה הרכה, אסור לערבהּ בעיסה סמיכה יותר. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ח סעיף יב וסעיפים יד-טז, שחולק ואוסר לערב עיסה רכה בעיסה רכה, ועיין שם הערה כו והערה ס, בשם הגרש"ז אוירבך.
2.
איל משולש פרק ו סעיף יא.
3.
איל משולש פרק ו סעיף יא וסעיף טז. ועיין הלכות שבת בשבת פרק יג סעיף יח סוף הערה 25, בדעת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד לש אות יג, שמותר לערב עיסה סמיכה בעיסה דלילה. ועיין ארחות רבינו (תשע"ד) חלק א עמ' תמא, שהחזון איש אסר לערבב גבינה וחמאה יחד.
4.
איל משולש פרק ו סעיף טז.
5.
עיין מאמר מרדכי פרק ק סעיף יא. ועיין הליכות שבת חלק ב עמ' תקיב.

אסור ללוש פלסטלינה בשבת, אך זאת לא משום איסור לישה, שכן חלקי הפלסטלינה מחוברים אלו לאלו ולישתם אינה מחזקת את החיבור ביניהם1, אלא משום שהלישה מחליקה את פני הפלסטלינה ויש בכך איסור ממרח. כיוון שאסור ללוש פלסטלינה בשבת היא מוקצה, ואין לטלטלה בשבת2.

1.
עיין שמירת שבת כהלכתה פרק טז סעיף יג, עיין ארחות שבת פרק יז הערה לה, איל משולש פרק ד סעיף כז והערה צב.
2.
שמירת שבת כהלכתה פרק טז סעיף יג, ארחות שבת פרק יז סעיף כה, איל משולש פרק ד סעיף כז.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ