ריסוק פרי או ירק

חזון איש אורח חיים סימן נז ד"ה לענין, עיין מאמר מרדכי פרק צט סעיף י וסעיף יד, שמירת שבת כהלכתה פרק ו סעיף א וסעיף ז, מנוחת אהבה חלק ב פרק ח הערה 47. ועיין תהלה לדוד (אורטנברג) בהשמטות שבסוף הספר לסימן רנב ס"ק יב, שחולק וסובר שריסוק פרי או ירק אינו כלול במלאכת טוחן, כיוון שהפרי אינו מתחלק לחלקים נפרדים, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד טוחן אות ב, וחזון עובדיה חלק ד עמ' רנה, שנוטים לדעה זו, אך למעשה מתירים ריסוק פרי רק סמוך לסעודה, ועיין חזון עובדיה שם עמ' רסה, ופסקי תשובות שכא טו. ועיין חוט שני חלק א עמ' קד, ושמירת שבת כהלכתה פרק ו סעיפים ט-י, וארחות שבת פרק ה סעיף ט, שמאכל שהתבשל היטב עד שנעשה רך מאוד, מותר לרסקו (אך אין לרסקו באמצעות כלי המיוחד לריסוק או לטחינה), כיוון שהריכוך שנעשה על ידי הבישול מחשיב את הפרי כאילו כבר נפרדו חלקיו זה מזה, וריסוקו אינו מלאכה חשובה. ועיין חוט שני שם, ששיעור הריכוך הנדרש הוא "שמתרסקים בכל לחץ קטן", ועיין סיכום הלכות שבת חלק ב עמ' 296, בשם הגר"א נבנצל שליט"א, והגר"ד ליאור שליט"א, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ו הערה כב, בשם הגרש"ז אוירבך, והלכות שבת בשבת חלק א עמ' תרצד, שחולקים וסוברים שההיתר לרסק מאכל שהתבשל הוא רק אם הבישול הממושך גרם לו להימעך, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד טוחן אות ה, ופסקי תשובות סימן שכא הערה 179, ושלחן ערוך המבואר (עוז והדר) סימן שכא מדור בירור הלכה אות נד.