הגדרת המלאכה

שבת עג א, רמב"ם שבת ז א.

רש"י שבת מט ב ד"ה הם זרעו, ערוך השולחן שכא א.

רמב"ם שבת ז ה, ופירוש המשניות לרמב"ם שבת פרק ז משנה ב. ועיין ארחות שבת פרק ו סעיף ב: "לא נתבאר בפוסקים שיעור מדויק לגודל החתיכות שיחשב בהם טוחן, אמנם פשוט הוא שמותר לחתוך פירות או ירקות לחתיכות גדולות ואין בזה משום טוחן כלל", ועיין מאמר מרדכי פרק צט סעיף ג: "אם חותכים חתיכות גדולות מאוד באופן שניכר לעין כל בלא פקפוק, אין זו טחינה". ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד טוחן אות ג, ושמירת שבת כהלכתה פרק ו הערה ו, בשם הגרש"ז אוירבך, וחוט שני חלק א עמ' קא, שבדברים שאינם אוכל, חילוק גוף אחד לחתיכות יכול להיחשב טוחן, גם אם החתיכות אינן קטנות. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד טוחן אות ג, וחוט שני חלק א עמ' צט, וארחות שבת פרק ה סעיף ג, שמותר לחתוך ירק, כגון מלפפון או גזר, לפרוסות דקות, כיוון שהפרוסות המתקבלות אינן קטנות. ועיין קצות השלחן סימן קכט בדי השלחן ס"ק ב, וארחות שבת פרק ה הערה יב, בשם הגרי"ש אלישיב, ועם מקדשי שביעי חלק א עמ' רכח, בשם הגר"ח קנייבסקי, שאסור לחתוך ירק לרצועות דקות וארוכות (כדוגמת רצועות המתקבלות כאשר מקלפים גזר בקולפן), ועיין פסקי תשובות סימן שכא הערה 165, בדעת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד טוחן אות ג, שחולק, וכן משמע משמירת שבת כהלכתה פרק ו הערה ו, בשם הגרש"ז אוירבך, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

עיין משנ"ב שכא מה. ועיין שו"ע שב ז: ויש מפרשים, ומשנ"ב שם, ובן איש חי שנה שניה פרשת משפטים סעיף ז, ואור לציון חלק ב פרק כד הערה ה, ומאמר מרדכי פרק צט סעיף כו, ושמירת שבת כהלכתה פרק טו סעיף לא, שאסור להסיר בוץ שהתייבש על נעל או על בגד, כיוון שהסרתו תגרום לפירורו, ועיין ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' שצז, שחולק, ועיין הליכות עולם חלק ד עמ' קכה, שמקל כן במקום הצורך, ועיין מנוחת אהבה חלק ב פרק יב סעיף יח. ועיין שו"ע שב ז, שלפעמים הסרת בוץ מבגד אסורה משום מלאכת מלבן.

רמב"ם ח טו, משנ"ב שכא מה, ושמירת שבת כהלכתה פרק ו סעיף א.