logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק כג - הפיכת מוצק לנוזל והקפאת מים ('מוליד')

facebook email whatsapp

הפיכת מוצק לנוזל נחשבת ליצירת דבר חדש ('הולדה') והיא דומה למלאכה1, לכן אסור לרסק בשבת קרח או שלג כדי להמיס אותם2. לדעת השלחן ערוך, רק ריסוק בידיים נאסר אך המסת מוצק על ידי חימום מותרת3, וכן נוהגים יוצאי ספרד4. לכן יוצאי ספרד רשאים לחמם על גבי פלטה של שבת עוף עם רוטב קרוש, אף שחום הפלטה ימיס את הרוטב, וזאת בתנאי שאין בכך איסור בישול, כגון שהרוטב כבר בושל בערב שבת. אך לדעת הרמ"א, גם המסת מוצק על ידי חימום אסורה בשבת5, וכן נוהגים יוצאי אשכנז6. לכן יוצאי אשכנז אינם רשאים לחמם עוף עם רוטב קרוש על גבי הפלטה, כיוון שחום הפלטה ימיס אותו. אמנם אם כמות הרוטב מועטה מותר להפשירו7, כיוון שאין לרוטב חשיבות והפשרתו אינה נחשבת ליצירת דבר חדש8. לכן גם למנהג יוצאי אשכנז, מותר להניח על הפלטה עוף שיש עליו מעט רוטב קרוש. 

כאשר יש צורך, כגון כאשר הפשרת התבשיל נצרכת עבור ילדים קטנים או אורחים9, יוצאי אשכנז מקילים לחמם תבשיל מוצק ולהפוך אותו לנוזלי10. וכן הם מקילים (אף שלא במקום צורך) להניח תבשיל מוצק על הפלטה בעודה כבויה, אף שהיא עתידה להידלק מאוחר יותר והתבשיל המונח עליה יהפוך לנוזלי11.

1.
רש"י שבת נא ב ד"ה כדי, משנ"ב שכ לג.
2.
שו"ע שכ ט. ועיין משנ"ב שכ לג, שלדעת הרמב"ם אסור לרסק קרח בשבת כיוון שפעולה זו דומה לסחיטת פירות, וסחיטת פירות אסורה משום מלאכת דש. ועיין כף החיים שכ נז, על פי עולת שבת, שהשולחן ערוך סובר כרמב"ם, ועיין ציץ אליעזר חלק ו סימן לד אות יב ד"ה אלא, שחולק וסובר שאפשר שהשלחן ערוך סובר כרש"י, וכן משמע ממשנ"ב שכ לג, ומבן איש חי שנה שניה פרשת יתרו סעיף ט. ועיין ארחות שבת פרק ד הקדמה לסעיף לט. ועיין שו"ע הרב שיח כה-כז, ומשנ"ב שיח קז, וארחות שבת פרק ד הערה סד, שלדעת ספר התרומה, אדם שריסק קרח שלא כדין והפכו למים, המים אסורים בשתייה, אך אין פוסקים כשיטתו. ועיין בן איש חי שנה שניה פרשת יתרו אות ט, וחזון עובדיה חלק ד עמ' קנז, ומאמר מרדכי פרק צז סעיף ט, שאין לרסק או להמיס בידיים קרח הנתון במים, ועיין משנ"ב שכ לד, שיש מתירים כיוון שהקרח מתערב במים ואינו ניכר, ועיין שער הציון שיח קמו, שטוב להחמיר בכך לכתחילה, ועיין חזון עובדיה שם, שלכן אין לערבב קוביות קרח הנתונות במים, כיוון שערבובן נחשב המסה בידיים. ועיין חזון איש אורח חיים סימן נח אות ט, וחזון עובדיה חלק ד עמ' קנט, בשם הרבה פוסקים, וארחות שבת פרק ד הערה מט, שמותר לתת סוכר וקפה נמס לתוך מים חמים ולערבבם, כיוון שהסוכר והקפה אינם הופכים לנוזל אלא מתפרקים לחתיכות קטנות ומתפזרים במים עד שאינם ניכרים. ועיין שו"ע שם י, ומשנ"ב שם לב, שמותר לשבור קרח שלא כדי להמיס אותו, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' קנח, שלכן מותר לשבור קרטיב לחתיכות קטנות תוך כדי אכילה.
3.
שו"ע שיח טז, ומשנ"ב שם.
4.
חזון עובדיה חלק ד עמ' קנו, מאמר מרדכי פרק צז סעיף יג.
5.
רמ"א שיח טז. ועיין שביתת השבת סימן שיח ס"ק נג, שגם לדעת הרמ"א, האיסור לרסק קרח הוא משום שהדבר דומה למלאכה, ועיין פסקי תשובות סימן שיח הערה 501, וארחות שבת פרק ד הקדמה לסעיף לט, ושלחן ערוך המבואר (עוז והדר) סימן שיח סעיף טז בירור הלכה אות פז, שיש שביארו את דברי הרמ"א בדרך אחרת. ועיין משנ"ב שיח קה, שהנחת הקרח בשמש כדי שיימס אסורה גם היא. ועיין משנ"ב שיח קה, שבקבוק משקה קפוא המופשר בחלקו מותר לתנו סמוך למקור חום, כיוון שהמיץ המופשר מתערבב מיד במיץ שכבר הופשר, ואין זה נראה כיצירת דבר חדש, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק י סעיף ב, שמסיבה זו מותר גם לתת קרח בכוס משקה, כיוון שטיפות הקרח הנמסות מתערבבות מיד במים ואינן ניכרות. ועיין ציץ אליעזר חלק ו סימן לד אות ל, ודברי יציב אורח חיים סימן קנט אות ד, ושבט הלוי חלק ז סימן מ, ואשרי האיש פרק יח סעיף לח, וחוט שני חלק ג עמ' קצא, ואז נדברו חלק ו סימן ג, שמותר להוציא משקה קפוא מהמקפיא כדי שיפשיר, כיוון שההפשרה נעשית מאליה, ועיין מאמר מרדכי פרק צז סעיף יא, ושמירת שבת כהלכתה פרק י סעיף ג, שחולקים.
6.
שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מג.
7.
משנ"ב שיח קה, ארחות שבת פרק ד סעיף מז.
8.
שלחן ערוך הרב שיח כו.
9.
מאמר מרדכי פרק צז סעיפים יד-טז. ועיין פסקי תשובות סימן שיח אות נה וסימן שכה אות ג, שחימום אחד מצרכי הסעודה הבסיסיים נחשב צורך. ועיין אז נדברו חלק ג סימן ח: "כיוון שדין זה הוא חידוש, ומחמיר הרמ"א רק בגלל שנהגו כן, לכן בטעם כל שהוא מתירים לכתחילה".
10.
רמ"א שיח טז.
11.
עיין משנ"ב שיח קו, ושו"ת דבר חברון בד' חלקי שו"ע (תשע"ט) סימן פו, והלכה ברורה (בישול ואפיה) פרק יא סעיף קסט עמ' תסג.

האיסור ליוצאי אשכנז להפוך מוצק לנוזל על ידי חימום נאמר רק במאכל שאין רגילים לאכול אותו בעודו מוצק, כגון קרח ושומן קרוש. אבל מאכל שרגילים לאוכלו בעודו מוצק, כגון שוקולד שעבר בישול וחזר והתקשה, מותר להופכו לנוזלי על ידי חימום, כיוון שהפיכתו לנוזלי אינה משנה אותו משמעותית ואינה נחשבת יצירת דבר חדש1. לכן מותר לחמם על הפלטה קרם שוקולד שעבר בישול, אף שחום הפלטה ימיס אותו2.

1.
שלחן שלמה סימן שכ אות יח, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מג, והערה קכג, בשם הגרש"ז אוירבך, תשובות אביגדר הלוי עמ' שז, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין הלכות שבת בשבת חלק א פרק יא הערה 66 עמ' תרסח, בשם הגרי"ש אלישיב, ושו"ת דבר חברון בד' חלקי השו"ע (תשע"ט) סימן פו, שחולקים, ועיין פסקי תשובות סימן שכ הערה 138. ועיין מאור השבת חלק ג עמ' רכ, בדעת הגרש"ז אוירבך, שהיתר זה לא נאמר כאשר הריסוק נעשה בידיים, ועיין פסקי תשובות סימן שיח הערה 490.
2.
תשובות אביגדר הלוי עמ' שז.

יש סוברים שאסור להקפיא מים בשבת. לדעתם, כשם שהפיכת קרח למים נחשבת יצירת דבר חדש, כך גם הפיכת מים לקרח נחשבת יצירת דבר חדש1. ויש חולקים וסוברים שהקפאת מים מותרת2, כיוון שאינה נעשית בידיים אלא מאליה3; ועוד שיצירת קרח אינה נחשבת יצירה חשובה, הן משום שקרח אינו מתקיים בטבעו, והן משום שהשימושים שעושים במים חשובים יותר מהשימושים שעושים בקרח4. למעשה, יוצאי ספרד יכולים להקל ולהקפיא מים בשבת5, ויוצאי אשכנז יכולים להקל כן רק במקום צורך גדול, כגון בשבת חמה מאוד6.

1.
שו"ת דובב מישרים חלק א סימן נה, כתבי קהלות יעקב החדשים שבת סימן נב, שמירת שבת כהלכתה פרק י סעיף ד: טוב להימנע, להורות נתן חלק א סימן יט.
2.
עיין אורח משפט סימן סט, ציץ אליעזר חלק ח סימן יב, מאמר מרדכי פרק צז סעיף א, אור לציון חלק ב פרק לב שאלה ג, חוט שני חלק ג עמ' קצא, בשם החזון איש, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' תח.
3.
ציץ אליעזר חלק ח סימן יב.
4.
שמירת שבת כהלכתה פרק י הערה יד, בשם הגרש"ז אוירבך.
5.
אור לציון חלק ב פרק לב שאלה ג, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' תח. ועיין אור לציון שם הערה ג, וילקוט יוסף שם הערה ג, שלדעת השלחן ערוך מותר להמיס קרח בשבת אם ההמסה אינה נעשית בידיים, ולכן יוצאי ספרד יכולים להקל בדין זה, כיוון שההקפאה אינה נעשית בידיים.
6.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק י סעיף ד, ומנחת יצחק חלק ח סוף סימן כד.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ