תוכן עניינים
הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
הפוסקים נחלקו אם מותר לצחצח שיניים בשבת, ומחלוקתם נסובה סביב שתי שאלות עיקריות: האחת היא אם מריחת המשחה על השיניים אסורה משום מלאכת ממרח (-מחליק), והשנייה, אם סחיטת המים משערות המברשת תוך כדי צחצוח אסורה משום מלאכת דישה.
בעניין מריחת משחת השיניים, יש סוברים שהיא אסורה משום מלאכת ממרח1, כיוון שהיא גורמת להיווצרות שכבה חלקה של משחה על פני השיניים2. ויש חולקים וסוברים שהיא אינה אסורה משום מלאכת ממרח3, כיוון שמטרת המריחה היא לפזר את המשחה בפה ולא להחליק אותה. נוסף על כך אין בהחלקת המשחה שום תועלת והיא מתקיימת רק לזמן מועט, שכן עם תחילת הצחצוח, מתערבת המשחה במים הספוגים במברשת ונעשית נוזלית4.
בעניין סחיטת שערות המברשת תוך כדי צחצוח השיניים, יש סוברים שהיא אסורה משום מלאכת דישה5. ויש חולקים וסוברים שסחיטת שערות המברשת תוך כדי צחצוח השיניים מותרת6. טעמם של הסוברים כן הוא שהאיסור לסחוט את שערות מברשת השיניים הוא איסור דרבנן, שכן המים אינם ספוגים בשערות אלא נמצאים ביניהן, וסחיטת דבר שהמים אינם ספוגים בו אסורה רק מדברי חכמים7; וכיוון שכך ניתן להתיר את צחצוח השיניים על ידי צירוף שתי סברות היתר: סברה אחת היא שאדם המצחצח את שיניו אינו מתכוון לסחוט את הנוזלים מתוך המברשת, ולדעת מיעוט מהפוסקים מותר לעשות איסור דרבנן כאשר האדם אינו מכוון לפעולה האסורה; וסברה נוספת היא שלדעת מיעוט הפוסקים סחיטת דבר שהמים אינם נספגים בו אלא נמצאים בין חלקיו אינה אסורה אפילו מדברי חכמים. ואף שאין סומכים על כל סברה בנפרד, סומכים עליהן כאשר הן מצטרפות יחד8. למעשה, המנהג המקובל הוא להימנע מצחצוח שיניים בשבת ולהסתפק בשטיפתן בעזרת מי פה. עם זאת, לנוהגים לצחצח שיניים בשבת יש על מי לסמוך, ובפרט לבעלי שיניים וחניכיים רגישות הזקוקות לטיפול יום-יומי9.
בשנים האחרונות פותחו מברשות שיניים מיוחדות לשבת, העשויות מסיבי סיליקון עבים שאין בהם חשש סחיטה (תמונה 56), והן מותרות לשימוש בשבת10.
אדם שצחצוח השיניים גורם לו בוודאות ליציאת דם, אינו רשאי לצחצח שיניים בשבת לדעת כולם11, כיוון שהוצאת דם אסורה בשבת משום מלאכת חובל12.