שימוש בעץ

משנ"ב סימן שלו ס"ק ב ס"ק ס וס"ק סג, עיין שמירת שבת כהלכתה פרק כו סעיף יב, ופסקי תשובות שלו א. ועיין באור הלכה שלו יג ד"ה ומותר, ומאמר מרדכי פרק קיב סעיף ד, ופסקי תשובות שלו א, שהאיסור להישען על עץ או להשעין עליו חפצים הוא כאשר האדם או החפץ נשענים על העץ במידה כזו שאם יזיזו את העץ הם יפלו, או כאשר העץ מתנועע מחמת ההישענות (עיין משנ"ב שלו סג, ופרי הגן על פרי מגדים סימן שלו אשל אברהם ס"ק יח עמ' קלט). ועיין אגלי טל מלאכת קוצר סעיף כט, ונשמת שבת חלק ו סימן קמו, שעץ שכרתו את גזעו ושורשיו התייבשו לגמרי, בטל ממנו דין אילן ומותר להשתמש בו, ועיין פסקי תשובות שלו ה, שכתב כעין זה, ועיין ארחות שבת פרק יח הערה קיד, שהסתפקו בזה, ועיין ערוך השולחן שלו יח, ואור לציון חלק ב פרק מז הערה כט.

משנ"ב שלו ג, בן איש חי שנה שניה פרשת פקודי אות יב, שמירת שבת כהלכתה פרק כו סעיף טו.

ארחות שבת פרק יח סעיף סו.

שו"ע שלו יב.

בן איש חי שנה שניה פרשת פקודי אות יב, חשוקי חמד שבת קנד ב.

רמ"א שלו יג, בן איש חי שנה שניה פרשת פקודי אות יב, שמירת שבת כהלכתה פרק כו סעיף יא.

משנ"ב שח פא, כף החיים שלו סב, מנחת שלמה חלק א סימן י הערה ב, מנחת יצחק חלק ג סימן קלח אות א, שבות יצחק מוקצה עמ' צז, בשם הגרי"ש אלישיב, אור לציון חלק ב פרק כו הערה א, חוט שני חלק ג עמ' נה, פסקי תשובות שיב ה. ועיין חזון עובדיה חלק ג עמ' רב, ומנוחת אהבה חלק א פרק יג הערה 17 עמ' שכה, שחולקים וסוברים שדבר המחובר לקרקע אינו מוקצה, ועיין חזון עובדיה שם עמ' קצ, שהתיר לטלטל דבר המחובר לקרקע רק בצירוף סברה נוספת.

משנ"ב שלו כא, פסקי תשובות שלו ו. ועיין משנ"ב שם יח, ופסקי תשובות שם, שגם ענפים הנמצאים במרחק של פחות משלושה טפחים מהקרקע נחשבים כקרקע ומותר להשתמש בהם.

מאמר מרדכי פרק קיב סעיף ג, עיין אור לציון חלק ב פרק מז הערה כט. ועיין ארחות שבת פרק יח הערה קיד.