מן התורה מותר לטפס על עץ בשבת, אך חכמים אסרו זאת מחשש שבזמן שהאדם נמצא על העץ הוא יתלוש עלים, ענפים או פירות, ויעבור על מלאכת קוצר1.
אדם שטיפס על עץ בשבת במזיד, קנסו אותו חכמים שלא ירד מהעץ עד צאת השבת, כדי שלא יחזור על מעשה זה בעתיד2. אמנם אם הוא נצרך להתפנות, הוא רשאי לרדת מהעץ לשם כך, כיוון שעשיית צרכים במקום גלוי פוגעת בכבוד האדם, וחכמים התירו את האיסור לרדת מהעץ במצב זה3.
ילד קטן שטיפס על עץ במזיד בשבת רשאי לרדת ממנו, כיוון שהוא אינו מבין את המשמעות המלאה של מעשיו ועלייתו על העץ אינה נחשבת עלייה במזיד4. כמו כן הישארות הילד על עץ כרוכה בצער, ואין חובה לחנך ילד קטן בדבר שקיומו מסב לו צער5.
חכמים אסרו להשתמש בעץ בשבת, מתוך חשש שתוך כדי השימוש בו אדם יעלה על העץ ויתלוש ממנו עלים, ענפים או פירות1. איסור השימוש בעץ כולל הנחת חפצים2 או הישענות עליו, השענת חפצים אחרים עליו3, קשירת דברים אליו4 וכל פעולה שבה אדם עושה שימוש בעץ5. לכן אסור להניח מגבת על עץ (תמונה 32), אסור להשעין עליו סולם6 (תמונה 33) ואסור לקשור אליו כלב או חמור (תמונה 34)7.
נגיעה בעץ אינה נחשבת שימוש בו והיא מותרת8, אך נגיעה המנענעת את העץ אסורה, כיוון שעץ הוא מוקצה9.
שלושת הטפחים התחתונים של הגזע נחשבים חלק מהקרקע, ומותר להשתמש בהם10. לכן מותר לשבת על גזע כרות שגובהו פחות משלושה טפחים (כעשרים וארבעה סנטימטר)11 (תמונה 35), וכן מותר לקשור כלב לשלושת הטפחים התחתונים של גזע עץ.
חכמים גם אסרו להוריד חפץ המונח על עץ1 מחשש שתוך כדי הורדת החפץ, יישען האדם על העץ2. לכן אסור להוריד מעץ מגבת שתלויה עליו3, וכן אסור להוריד מעץ כיפה שעפה ונפלה עליו, או כדור שנבעט ונתקע בין ענפיו4.
האיסור להשתמש בעץ ולהוריד ממנו חפצים כולל לא רק את העץ עצמו אלא גם דברים המונחים עליו או מחוברים לו ('צדדים')1. לדוגמה, אסור להניח חפצים בתוך סלסלה המונחת על עץ (תמונה 36) וכן אסור להוציא ממנה חפצים2. אסור להשעין סולם על יתד מתכת המחוברת לעץ (תמונה 37)3. אסור לעלות בסולם הנשען על עץ (תמונה 33)4. אסור להתנדנד בנדנדה הקשורה לעץ (תמונה 38)5. אסור לתלות מגבת על חבל הקשור לעץ(תמונה 39), ואסור לנגב את הידיים במגבת התלויה על עץ (תמונה 32)6.
מותר להשתמש בשבת בדברים שאינם מחוברים ישירות לעץ אלא לדברים אחרים המחוברים לו ('צדי צדדים'). לדוגמה, סולם הנשען על יתד מתכת המחוברת לעץ (תמונה 37), מותר לעלות בו, כיוון שהשימוש הוא בסולם ולא ביתד ובעץ1. מגבת התלויה על חבל הקשור לעץ (תמונה 39), מותר לנגב בה את הידיים, כיוון שהשימוש הוא במגבת ולא בחבל ובעץ2. ערסל המחובר לוו המחובר לעץ (תמונה 40) מותר להתנדנד בו, כיוון שהשימוש הוא בערסל ולא בוו ובעץ3. וכן סל התלוי בחבל לעץ (תמונה 41) מותר להניח בו חפצים וליטול ממנו חפצים, כיוון שהשימוש הוא בסל ולא בחבל ובעץ4.
הטעם לכך שמותר לעלות על סולם הנשען על יתד המחוברת לעץ, אך אסור להשעין את הסולם על היתד עצמה, הוא שהשענת הסולם על היתד היא שימוש ביתד, אך עלייה בסולם היא שימוש בסולם. כיוצא בזה, תליית מגבת על מתלה המחובר לעץ היא שימוש במתלה והיא אסורה, אך ניגוב הידיים במגבת התלויה על המתלה הוא שימוש במגבת והוא מותר5.
ההיתר להשתמש בדבר שאינו מונח או מחובר ישירות לעץ ('צדי צדדים') מותנה בכך שהשימוש אינו גורם לעץ להתנועע, אך שימוש הגורם לעץ להתנועע נחשב שימוש בעץ עצמו והוא אסור6.
כלי המורכב מכמה חלקים המחוברים זה לזה ואחד מחלקיו מחובר לעץ - נחשב מחובר ישירות לעץ, כיוון שכל הכלי נחשב ליחידה אחת7. לכן ערסל המורכב מבד וחבלים, וחבלי הערסל קשורים לעץ (תמונה 42), נחשב מחובר ישירות לעץ ואסור להתנדנד בו בשבת. וכן כלי המחובר לעץ בעזרת מסמרים וברגים (תמונה 43)(תמונה 44) נחשב מחובר ישירות לעץ כיוון שאין לברגים חשיבות עצמית והם טפלים לכלי7.
אסור להריח פרי שמחובר לעץ שמא אדם יקטוף אותו כדי לאוכלו, אך מותר להריח צמחים ריחניים המחוברים לקרקע, כיוון שאין חשש שאדם יקטוף אותם כדי להריחם, שכן ניתן להריח אותם בעודם מחוברים לקרקע1. ויש שנמנעים מהרחת צמחים ריחניים המחוברים לקרקע, מחשש שיקטפו אותם2.
חכמים אסרו להשתמש בבהמה ולרכב עליה1, מחשש שאדם יתלוש ענף כדי להשתמש בו כמקל לכוון את הבהמה או לדרבן אותה ללכת2. לכן אסור לשבת על בהמה, להישען עליה3 ולהניח עליה חפצים4.
מתנת השבת לישראל
פרק יז - טיפוס על עץ ושימוש בו
