חפירה בקרקע

עיין רש"י שבת עג ב ד"ה מלאכה אחת.

הקדמת המשנ"ב לסימן שלז, וארחות שבת פרק יח סעיף לד.

עיין שבת קב ב, ומנוחת אהבה חלק ג פרק כג הערה 10.

משנ"ב תצח צא, ארחות שבת פרק יח סעיף מ. ועיין פסקי תשובות שלז הערה 37. ועיין ארחות שבת פרק יח סעיף מ, שאסור לשבת על כיסא שרגליו ננעצות בקרקע, ועיין שבט הלוי חלק ד סימן קפא ד"ה ויש להסתפק, שנוטה להקל כיוון שכוונת האדם לשבת על הכיסא ולא לחפור בקרקע, והחפירה היא בשינוי, ויש לצרף להיתר את הדעה שמותר לנעוץ בקרקע דבר הממלא את חלל הגומה, ועיין שם שסיים: "מסתבר דאין להחמיר, וצריך עיון למעשה", ועיין פסקי תשובות סימן שלז אות ו, שמתיר לשבת על כיסא שרגליו ננעצות בקרקע. ועיין משנ"ב תצח צא, שמותר להוציא חפץ שהיה נעוץ בקרקע, גם אם לאחר מכן נותרת גומה במקום, ועיין משנ"ב שיא כח, ופסקי תשובות שלז ו, שאסור לעשות זאת בבית או בגינה מחשש שאדם ימלא את הגומה כדי ליישר את הקרקע. ועיין נשמת שבת חלק ו סוף סימן ערה, וכללים בהלכות שבת (חורש) עמ' קע הערה 34.