פיזור תערובת

אף שאסור לברור תערובת, מותר לפזרהּ בבת אחת לכל עבר ולגרום לכך שפריטי התערובת יתרחקו זה מזה בשיעור כזה שלא ייחשבו עוד תערובת, ולאחר מכן לקחת כל פריט ולשים אותו במקומו¹. הטעם לכך שפיזור התערובת מותר הוא שהגדרת מלאכת בורר היא הרחקת פסולת מאוכל או אוכל מפסולת, אך הרחקת כל חלקי התערובת אלו מאלו (אף חלקי אוכל מחלקי אוכל וחלקי פסולת מחלקי פסולת) - אינה ברירה². והטעם לכך שמותר לקחת כל פריט ולשים במקומו הוא שלאחר פיזור הפריטים הם אינם מעורבים זה בזה, ואין איסור לברור פריטים שאינם מעורבים זה בזה. לכן משחקים שונים שהתערבו זה בזה בזמן שילדים שיחקו בהם, מותר לדחוף אותם במטאטא ולפזרם בכל החדר, ולאחר מכן לקחת כל משחק ולהניח אותו במקומו.

אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בורר אות יא, מנחת אריאל (שצ'יגל) שבת עד א אות טז, בשם הגרי"י קנייבסקי, שמירת שבת כהלכתה פרק ג הערה ו, בשם הגרש"ז אוירבך, קובץ מבית לוי גיליון ו עמ' מב, בשם הגר"ש ווזנר (ועיין שם: "במציאות קשה לפזר על ידי זריקה באופן שיתפזרו לגמרי, ועל כן קשה להשתמש בעצה זו למעשה"), תשובות והנהגות חלק ב סימן קפה אות י, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין איל משולש פרק ט הערה פא, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, בשם הגרש"ז אוירבך, שהסתפק אם ההיתר להניח כל פריט במקומו הוא גם לאותו אדם שפיזר את התערובת, ושאר האחרונים שהובאו לעיל לא חילקו בין המפזר לאדם אחר.

הלכות שבת

2 הערות

עוד בפרק זה