פרק יג - ברירת פריטים ממין אחד והגדרת תערובת. פרק יג - ברירת פריטים ממין אחד והגדרת תערובת

מהי תערובת

האיסור לברור נאמר רק כאשר ישנה תערובת של מינים שונים, אך מינים שונים שאינם מעורבים זה בזה אלא מונחים זה בצד זה וכל אחד מהם ניכר בפני עצמו, אין איסור לברור אותם¹. לדוגמה: כלִי הגשה הנמצא על שולחן אוכל וסביבו כלֵי הגשה נוספים (תמונה 14), אינו נחשב מעורב בשאר כלֵי ההגשה ונטילתו אינה נחשבת ברירה². וכן סיר המונח על מדף במקרר וסביבו סירים נוספים (תמונה 15), אינו נחשב מעורב בהם והוצאתו אינה נחשבת ברירה³. לעומת זאת, שקדים, בוטנים וגרעינים הנתונים בתוך שקית פיצוחים נחשבים מעורבים זה בזה (תמונה 16), ואסור להוציא מין אחד מהם מתוך השקית, אלא אם כן נוטלים את המין שרוצים, עושים זאת ביד וסמוך לאכילה⁴.

הקביעה אם חפצים הסמוכים זה לזה נחשבים מעורבים זה בזה או מונחים זה לצד זה תלויה במרחק ביניהם, בגודלם, במספרם ובצורתם. ככל שהם קטנים יותר, רבים יותר, קרובים זה לזה ודומים זה לזה - הם נחשבים מעורבים זה בזה. וככל שהם מועטים, גדולים, שונים ורחוקים זה מזה - הם נחשבים פריטים נפרדים המונחים זה לצד זה⁵. לדוגמה, חמישה אבטיחים צמודים זה לזה אינם נחשבים תערובת (תמונה 17), כיוון שכל פריט בקבוצה הוא גדול, אך חמישה גרגרי אורז צמודים זה לזה נחשבים תערובת (תמונה 18), כיוון שכל פריט בקבוצה הוא קטן⁶. אגס ותפוח צמודים זה לזה אינם נחשבים תערובת (תמונה 19), כיוון שהם מועטים, אך עשרה תפוחים המעורבים בעשרה אגסים נחשבים תערובת (תמונה 20), כיוון שהם רבים⁷. סכינים, מזלגות וכפות הנתונים בערמה אחת נחשבים מעורבים זה בזה (תמונה 21)⁸, אך סכינים, מזלגות וכפות המונחים זה לצד זה ורחוקים מעט זה מזה, אינם נחשבים תערובת (תמונה 22)⁹.

הקביעה אם חפצים הסמוכים זה לזה הם מעורבים זה בזה או מונחים זה לצד זה נעשית על פי המבט האנושי, המבוסס על טביעת העין ובינת הלב¹⁰, ולא על פי כללים קבועים ומוגדרים. זאת כיוון שהיא תלויה במרכיבים שונים ומשתנים, ולא ניתן לתת כללים קבועים למצבים משתנים. המבט האנושי משקלל את מאפייני הפריטים הניצבים לפניו בתת המודע, וכך בכוחו להכריע מהי תערובת. לכן חפצים הסמוכים זה לזה ונראים לרוב בני האדם כקבוצת פריטים אחת המורכבת מכמה מינים המעורבים זה בזה - נחשבים תערובת וברירתם אסורה. וחפצים הסמוכים זה לזה ונראים לרוב בני האדם כפריטים בודדים המונחים זה בצד זה - אינם נחשבים תערובת וברירתם מותרת¹¹.

להלן כמה דוגמאות לפריטים סמוכים זה לזה ונחשבים מעורבים זה בזה, ולפריטים סמוכים זה לזה ואינם נחשבים מעורבים זה בזה.

סכינים, מזלגות וכפות הנתונים בערמה אחת נחשבים מעורבים זה בזה (תמונה 21)¹², וכן צלחות מסוגים שונים הנתונות בערמה (תמונה 23)¹³, ירקות המונחים באי סדר בתוך מגירת ירקות (תמונה 24)¹⁴, מאכלים המונחים זה על זה באי סדר בתא ההקפאה (תמונה 25)¹⁵, בקבוקים רבים המונחים זה לצד זה (תמונה 26)¹⁶ובגדים הנמצאים בתוך ערמת בגדים (תמונה 27)¹⁷- כל אלו נחשבים מעורבים זה בזה וברירתם אסורה. לעומת זאת, בגדים מקופלים המונחים זה על זה (תמונה 28) או בגדים התלויים בארון על גבי קולבים (תמונה 29) - אינם נחשבים מעורבים זה בזה¹⁸. וכן ספרים העומדים על גבי מדף וכל ספר ניכר לעצמו¹⁹, מאכלים שונים הנתונים בצלחת במסודר (תמונה 30)²⁰, מזלג שמונחת עליו פסולת והוא בולט מתוכה²¹ וכלי אוכל שונים המונחים בצורה מסודרת על שולחן אוכל (תמונה 14)²² - כל אלו אינם נחשבים מעורבים זה בזה²³.

ספרים המונחים בערמה באי סדר על שולחן (תמונה 31), נחשבים תערובת וברירתם אסורה²⁴. ויש סוברים שאינם תערובת וברירתם מותרת²⁵.

(תמונה 57) צעצועים מעורבים זה בזה וברירתם אסורה

(תמונה 58) צעצועים מונחים זה לצד זה וברירתם מותרת

(תמונה 59) פירות מעורבים זה בזה וברירתם אסורה

(תמונה 60) פירות מונחים זה לצד זה וברירתם מותרת

לנושא הבא

25 הערות

שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף ג, פסקי תשובות שיט טז, ארחות שבת פרק ג הקדמה לסעיף טז.

אשרי האיש חלק ב פרק כה סעיף א וסעיף נ, חוט שני חלק ב עמ' עג, ארחות שבת פרק ג סעיף יח. ועיין חוט שני שם, שדברים רבים המונחים באי סדר על השולחן, נחשבים תערובת. ועיין אור לציון חלק ב פרק לא אות א, שחושש שאוכל ופסולת זה בצד זה על שולחן אחד נחשבים תערובת.

אשרי האיש פרק כה סעיף א, ארחות שבת פרק ג סעיף כא.

אשרי האיש פרק כה סעיף יט.

עיין ערוך השלחן שיט יז, ופסקי תשובות שיט טז, ואיל משולש פרק ד חלק ב ואילך, ופרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1637.

עיין אשרי האיש פרק כה סעיף כט, ושבות יצחק (בורר) עמ' נז, בשם הגרי"ש אלישיב. מקור מרכזי בעניין זה הוא תשובת תרומת הדשן חלק א סימן נז, ומפני חשיבותה נצטט אותה: "שאלה: חתיכות דגים מונחות על לוח אחד, או בקערה מפורדות זו מזו, כמו שרגילין להניח כך. ובשבת כשבא לאכול מהן רוצה לאכול מקצתן, ולשייר מקצתן לסעודה אחרת היאך יברור אלו מאלו שלא יבא לידי חיוב בורר? תשובה: וכו' נראה דמאד היה כנגד סברת הלב, דשני מינים שניכרים בהפרדתם חתיכות גדולות שמונחים יחד, דיהא ברירה שייכא בהו, דלשון המרדכי פרק כלל גדול לא משמע הכי, דכתב הילכך יזהר אדם מיני פירות שנתערבו כו', משמע דווקא כשהם מעורבים ואינם ניכרים, אבל בכהאי גוונא אף על גב דאין כל מין ומין מסודר בפני עצמו, מכל מקום לא מיקרי מעורב. אפס הואיל וכתב בסמ"ג, דהבורר פסולת מתוך האוכל, ואפילו בורר לאלתר חייב חטאת, אין לחלק ולהקל בלא ראיה ברורה". ועיין ערוך השולחן שיט יז, שדברי תרומת הדשן אמורים כאשר חתיכות הדגים מרובות, אך חמש חתיכות דגים אינן נחשבות תערובת, ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף נא, שדברי תרומת הדשן אמורים כאשר חתיכות הדגים דומות קצת זו לזו, וצריך לעיין מעט כדי להבחין ביניהן, ועיין פרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1655. ועיין שביתת השבת בורר ס"ק כה, שדברי תרומת הדשן אמורים כאשר חתיכות הדגים מעורבות ומונחות בלא סדר זו על זו, ולא ניתן לקחת חלק מהחתיכות מבלי לסלק חתיכות אחרות, "אבל כשהם מונחים כל אחד במקומו כמו ספרים המסודרים בארגז או פירות שטוחים על מגש ואין אחד מונח על חברו, לא שייך ברירה", ועיין איל משולש פרק ד הערה מא, בשם הגר"נ קרליץ, שחולק וסובר שדברי תרומת הדשן אמורים גם כאשר החתיכות אינן נוגעות זו בזו. ועיין שו"ת שערי יושר (אוחנה) חלק א סימן כג.

עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פד, ופסקי תשובות שיט טז. ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף יח: "תפוזים ותפוחים אינם נחשבים מעורבים, מפני שניכר מצד עצם הפרי, שרואים שזה תפוז וזה תפוח", ועיין שם סעיף כט: "פירות גסים מכמה מינים הנמצאים זה לצד זה ללא סדר, כגון תפוחים ואגסים, אין זה בכלל תערובת".

מאמר מרדכי פרק צה סעיף קיד, חוט שני חלק ב עמ' עג, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פה, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' שלא. ועיין להלן שיש חולקים.

עיין איל משולש פרק ד סעיף ח סעיף יד וסעיף לו.

10.

עיין אוצרות השבת (קוריץ) עמ' קיח, בשם הגרש"ז אוירבך, עיין איל משולש פרק ד הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ, קובץ מבית לוי חלק ו עמ' מא, בשם הגר"ש ווזנר, פסקי תשובות שיט טז, ארחות שבת פרק ג הקדמה לסעיף טז, שו"ת שערי יושר (אוחנה) חלק א סימן כג אות ב, גביע הכסף (זילבר) שבת סימן שיט פרק ב ס"ק א. ועיין שבתותי תשמורו (שרים) חלק א עמ' ש, בשם הגרב"צ אבא שאול: "אפשר שכל שאינו רחוק מהשני מרחק שהוא גודל הדבר המעורב עצמו, וכגון אם מעורב תפוזים עם תפוחים, הרי שכל שיש ביניהם פחות ממרחק של תפוז אחד בעצמו, הרי שאז נחשב למעורב, וכל שהמרחק יותר מהתפוז עצמו, לא נחשב בזה כלל שם תערובת ומותר לברור מהם איזה שירצה". ועיין מאמר מרדכי פרק צד סעיף ד: "עירוב של פריטים הנקרא תערובת לענין בורר הוא: פריטים ממינים שונים המעורבים אחד בשני, עד כדי כך שבעת שמזיז פריט ממין אחד ראוי שיזוז גם פריט מן המין השני מחמתו".

11.

איל משולש פרק ד הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ: "הדבר נקבע לפי מה שנראה ומתקבל בהרגשה, שאם נראה כקבוצה אחת [של ערבוביא ואי סדר] הרי זה תערובת, ואם נראים כיחידים, אין זו תערובת", ושו"ת שערי יושר (אוחנה) חלק א סימן כג אות ב: "דברים וכו' שמחמת ריבויים והדמיון והקשר שביניהם הם נחשבים בעיני העולם לקבוצה ותערובת אחת יש בזה איסור בורר, וכל שהם דברים וכו' שאין שום קשר ודמיון ביניהם ואינם נראים בעיני העולם למעורבים אלא לדברים נפרדים שרק נזדמן שנוגעים זה בזה או מונחים זה בתוך זה, אין בזה חשש איסור בורר", ופרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1636. ועיין מאור השבת חלק ד עמ' תקצה, בשם הגרי"י פישר: "כל היכא דמינכר כל דבר בפני עצמו אינו בגדר תערובת, וממילא אין בזה משום בורר, ולכן בארגז שיש בו תפוחים ותפוזים הרי מכיוון שלמעלה ניכר ונראה כל פרי מהו, מותר לקחת משם מין אחד, ואין זה בכלל בורר, אך אין לקחת מלמטה מכיון דלמטה אינו ניכר הרי זה בכלל בורר". ועיין אשרי האיש פרק כה הערה ב: "כשניכר כל מין ואינו צריך להבחין ולעיין, אינו נחשב מעורב, ורק בדברים קטנים, או שצריך להזיז ולשלוף נקרא מעורב", ועיין שם סעיף ב: "בורר הוא דומיא דאוכל ופסולת שמעורבים, שצריך להתעסק בברירה, אבל בדברים גדולים שניכרים, אין איסור". ועיין גביע הכסף (זילבר) שבת סימן שיט פרק ב ס"ק א: "כל שלעיני האדם ניכר כל אחד לעצמו, ואם ירצה ליקח מין מסוים אינו צריך לשום עין ולדקדק, אין זה חשוב תערובת. וטעם הדבר מפני שגדר בורר בדברים גדולים הוא שסילוק המין שאינו רוצה הוא תיקון האוכל, שכאשר יבוא לאכול המאכל יהיה לו יישוב הדעת ולא יצטרך לדקדק מה הוא לוקח, וזה דוקא אם חלקי התערובת קרובים לכל הפחות כשיעור שצריך לשים עין ולדקדק מה בא לידו, דבאופן זה יש לומר שהפסולת מפריע לאכילת האוכל, אבל כשניכרים כל אחד בפני עצמו בבירור, שהם משונים זה מזה כל כך שאין שום צד שיטעה לקחת המין שאינו רוצה בו גם בלי דקדוק ושימת לב, אין כאן ברירה". ועיין הגרח"פ שיינברג בתוך קובץ בשבילי הרפואה גיליון ג-ד עמ' עט: "נראה שהכל תלוי במציאות של התערבות, שאם באופן שהתערבות מפריע את ההשתמשות של הדבר הצריך לו, אז שפיר מקרי לה בורר, שזהו עיקר מהות של מלאכת בורר לתקן הדבר והשתמשותו וכו' אם הדבר מפריע אותו מלהשתמש בהדבר, אז נקרא זה מלאכה של בורר ואסור".

12.

מאמר מרדכי פרק צה סעיף קיד, חוט שני חלק ב עמ' עג, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פה, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' שלא, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין ערוך השלחן שיט ח-ט, והלכות שבת בשבת פרק ט הערה 70, בשם הגרי"י קנייבסקי והחזון איש, שחולקים. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רד, וילקוט יוסף שם, שמותר לברור בסוף הסעודה סכינים, מזלגות וכפות הנתונים בערמה לצורך הסעודה הבאה, וזאת על סמך הדעה שאין זו תערובת, ובצרוף סברות היתר נוספות המבוארות שם ושם, ועיין אשרי האיש חלק ב פרק כה סעיף ה, שכתב כעין זה. ועיין אור שמח שבת ח יא, שאין איסור ברירה בכלים ובבגדים, כיוון שהם אינם בלולים זה בזה (ועיין פרדס יצחק בורר חלק ב עמ' 1993, שביאר דבריו), ועיין מטה יהודה (עייאש) שיט ד, וערוך השלחן שיט ח-ט, וציץ אליעזר חלק יב סימן לה, שכתבו כעין זה, ועיין שו"ת באר משה (שטרן) חלק ו סימן סח, שהמקל בכלים שכל אחד ניכר בפני עצמו, כדעת האור שמח, יש לו על מי לסמוך.

13.

ארחות שבת פרק ג סעיף יט, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

14.

ארחות שבת פרק ג סעיף כא, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

15.

ארחות שבת פרק ג סעיף כב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

16.

שבות יצחק (בורר) עמ' נט, בשם הגרי"ש אלישיב, עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פא, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

17.

מאמר מרדכי פרק צה סעיף קכ, אשרי האיש פרק כה סעיף ב, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פט, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין חוט שני חלק ב עמ' ע, שערמה של פירות או בגדים המונחים זה על זה, מותר ליטול את הפריט המונח למעלה, כיוון שאינו מעורב עם האחרים שתחתיו, אך אסור לברור את כל הערמה על ידי נטילת הפריט העליון שוב ושוב, כיוון שעל ידי זה התערובת תתוקן.

18.

אשרי האיש פרק כה סעיף א, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין חוט שני חלק ב סוף עמ' ע, שמשתמע מדבריו שבגדים מקופלים המונחים זה על זה נחשבים תערובת.

19.

שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף עז, איל משולש פרק יח סעיף ו, ארחות שבת פרק ג סעיף כג, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, ואיל משולש שם סעיף ז, וארחות שבת שם, שאם הספרים אינם ניכרים, כגון שכריכתם קרועה, הם נחשבים מעורבים זה בזה, ועיין חוט שני חלק ב עמ' עה, שחולק, ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף עא.

20.

אשרי האיש פרק כה הערה ב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין אור לציון חלק ב פרק לא שאלה א, וחוט שני חלק ב עמ' עד, שחולקים.

21.

שבות יצחק (בורר) עמ' נח, בשם הגרי"ש אלישיב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

22.

אשרי האיש פרק כה סעיף א, ארחות שבת פרק ג סעיף יח, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

23.

ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף נח, וחוט שני חלק ב עמ' עה, וארחות שבת פרק ג סעיף כ, שצלחת שנותרו בה שאריות אוכל לאחר הסעודה ומונח בה גם מזלג - המזלג אינו נחשב למעורב בשיירי האוכל. ועיין אשרי האיש חלק ב פרק כה סעיף סא, שפקק של בקבוק שנפל לתוך אוכל יבש והאוכל אינו מכסה אותו, אינו נחשב למעורב באוכל, ועיין ארחות שבת פרק ג הערה יד, שמזלג שנזרק בטעות לפח האשפה ואינו מכוסה בפסולת, אינו נחשב למעורב בפסולת.

24.

ארחות שבת פרק ג סעיף כד. ועיין משנה אחרונה סימן שיט הערה פג, שלדעה זו, הרוצה לפנות ספרים המונחים בערמה על שולחן ייקח ספר מן הבא בידו ויניחנו בארון מבלי לסדרו, או שייקח ספר, ילמד בו מעט ויניחנו במקומו בארון. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאם יש צורך לפנות את השולחן מותר ליטול כל ספר בנפרד ולהניחו במקומו.

25.

אשרי האיש פרק כה סעיף ב, שו"ת באר משה (שטרן) חלק ו סימן סח אות צד: המקל לא הפסיד.

עוד בפרק זה

לפרק הבא