logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק יג - ברירת פריטים ממין אחד והגדרת תערובת

facebook email whatsapp

מלאכת בורר היא הפרדה של מינים שונים המעורבים זה בזה, אך הפרדת פריטים ממין אחד אינה בכלל המלאכה והיא מותרת, גם אם הפריטים שונים מעט זה מזה. לדוגמה, חתיכות דג גדולות וחתיכות דג קטנות הנתונות בתבנית אחת, מותר להפרידן אלו מאלו ולהניח את החתיכות הגדולות בצלחת אחת ואת החתיכות הקטנות בצלחת אחרת, כיוון שכל החתיכות הן מאותו מין1. כמו כן, עוגיות שלמות ועוגיות שבורות הנתונות בצלחת, מותר להוציא את העוגיות השבורות מן הצלחת, כיוון שכל העוגיות הן מאותו מין2. וכן חלקים שונים של עוף המעורבים זה בזה והם בעלי טעם דומה כשוקיים וירכיים, מותר לברור אותם ולהפרידם אלו מאלו, כיוון שכולם מין אחד3.

1.
רמ"א שיט ג, ומשנ"ב שם, חזון עובדיה חלק ד עמ' קפח, מאמר מרדכי פרק צה סעיף ל, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף כה. ועיין ט"ז שיט ב, שחולק וסובר שפריטים השונים קצת זה מזה והם מאותו המין, נחשבים כשני מינים וברירתם אסורה, ועיין בן איש חי שנה שניה פרשת בשלח סעיף ב, ומאמר מרדכי פרק צד סעיף כ, שראוי להחמיר כדעת הט"ז. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף כט, שאם הברירה נעשית לצורך מטרה שלגביה ישנה משמעות לגודל החתיכות - תערובת החתיכות בעלות הגודל השונה נחשבת תערובת של כמה מינים וברירתן אסורה. לדוגמה, תערובת של ביצים שונות בגודלן העומדות למכירה לפי גודלן, נחשבת תערובת של כמה מינים ואסור למיין את הביצים שבה לפי גודלן.
2.
עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף ל, איל משולש פרק ג סעיף ד. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, שתערובת של מצות שבורות ומצות שלמות המיועדות ללחם משנה, נחשבת תערובת של שני מינים, ועיין איל משולש שם, בשם הגרי"ש אלישיב והגר"נ קרליץ, שחולקים.
3.
אשרי האיש פרק כה סעיף לג, איל משולש פרק ג סעיף ז, בשם הגר"נ קרליץ. ועיין מכתב הגרש"ז אוירבך בתוך מאור השבת חלק ג עמ' תסה, ותשובות והנהגות חלק ב סימן קפה אות יב, שחזה ושוקיים או ירכיים נחשבים שני מינים, ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף לג, ואיל משולש פרק ג סעיף ז, בשם הגר"נ קרליץ, שחולקים, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' קפט: המקל יש לו על מי לסמוך. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שכנפיים ושוקיים הם מין אחד. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג הערה סב.

פריטים מאותו מין בגדלים שונים נחשבים מין אחד רק אם השינוי בגודל הפריט אינו משנה את ייעודו ואת השימוש בו, אך אם השינוי בגודל הפריט משנה את ייעודו ושימושו, נחשבים הפריטים כמינים שונים. לכן חתיכות דג גדולות וחתיכות דג קטנות הן מין אחד כמבואר לעיל, כיוון שהשוני בגודל החתיכות אינו משנה את ייעודן ושימושן. ולעומת זאת, בגדים בגדלים שונים נחשבים למינים שונים, שכן הגודל משנה את ייעודם ושימושם - בגד קטן מיועד לאנשים בעלי גוף קטן ואינו ראוי לאנשים בעלי גוף גדול, ובגד גדול מיועד לאנשים בעלי גוף גדול ואינו ראוי לאנשים בעלי גוף קטן. וכן כפות וכפיות הן שני מינים אף שהשוני ביניהן הוא רק בגודל, כיוון שהן משמשות למטרות שונות1.

1.
עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף כח, ואיל משולש פרק ג הערה יב.

מאכלים השונים זה מזה בטעמם או בשמם נחשבים שני מינים וברירתם אסורה, גם אם הם מאותו סוג1. לדוגמה, חתיכות דג שחלקן התבשלו וחלקן נצלו נחשבות שני מינים, כיוון שטעמן שונה2. וכל שכן שסוגים שונים של דגים, כגון דג קרפיון ודג סלמון, נחשבים למינים שונים וברירתם אסורה3.

1.
פרי מגדים סימן שיט אשל אברהם סוף ס"ק ה, תורת שבת (ווייל) שיט ס"ק ד, עיין מאמר מרדכי פרק צה סעיפים א-ב, איל משולש פרק ב סעיף ה. ועיין משנ"ב שיט טו, בשם הפרי מגדים, שיש להסתפק אם תפוחים חמוצים ותפוחים מתוקים נחשבים שני מינים, ועיין איל משולש פרק ב הערה עו, בשם הגר"נ קרליץ, שספק הפרי מגדים הוא בתפוחים חמוצים מעט, שאין הבדל גדול בינם לבין תפוחים מתוקים, אך תפוחים חמוצים מאוד ותפוחים מתוקים ודאי נחשבים שני מינים, ועיין ארחות שבת פרק ג הערה לא, בשם הגר"ש אוירבך, ופרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1565, ואיל משולש פרק ב סוף הערה עו, ואשרי האיש פרק כה סעיף כ. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שרק זנים שונים הם שני מינים אך פירות מאותו זן הראויים לאכילה, חלקם בשלים מאוד וחלקם בשלים פחות - הם מין אחד.
2.
משנ"ב שיט טו, חזון עובדיה חלק ד עמ' קפט, מאמר מרדכי פרק צה סעיף לב, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף עא.
3.
רמ"א שיט ג.

האיסור לברור נאמר רק כאשר ישנה תערובת של מינים שונים, אך מינים שונים שאינם מעורבים זה בזה אלא מונחים זה בצד זה וכל אחד מהם ניכר בפני עצמו, אין איסור לברור אותם1. לדוגמה: כלִי הגשה הנמצא על שולחן אוכל וסביבו כלֵי הגשה נוספים (תמונה 14), אינו נחשב מעורב בשאר כלֵי ההגשה ונטילתו אינה נחשבת ברירה2. וכן סיר המונח על מדף במקרר וסביבו סירים נוספים (תמונה 15), אינו נחשב מעורב בהם והוצאתו אינה נחשבת ברירה3. לעומת זאת, שקדים, בוטנים וגרעינים הנתונים בתוך שקית פיצוחים נחשבים מעורבים זה בזה (תמונה 16), ואסור להוציא מין אחד מהם מתוך השקית, אלא אם כן נוטלים את המין שרוצים, עושים זאת ביד וסמוך לאכילה4

הקביעה אם חפצים הסמוכים זה לזה נחשבים מעורבים זה בזה או מונחים זה לצד זה תלויה במרחק ביניהם, בגודלם, במספרם ובצורתם. ככל שהם קטנים יותר, רבים יותר, קרובים זה לזה ודומים זה לזה - הם נחשבים מעורבים זה בזה. וככל שהם מועטים, גדולים, שונים ורחוקים זה מזה - הם נחשבים פריטים נפרדים המונחים זה לצד זה5. לדוגמה, חמישה אבטיחים צמודים זה לזה אינם נחשבים תערובת (תמונה 17), כיוון שכל פריט בקבוצה הוא גדול, אך חמישה גרגרי אורז צמודים זה לזה נחשבים תערובת (תמונה 18), כיוון שכל פריט בקבוצה הוא קטן6. אגס ותפוח צמודים זה לזה אינם נחשבים תערובת (תמונה 19), כיוון שהם מועטים, אך עשרה תפוחים המעורבים בעשרה אגסים נחשבים תערובת (תמונה 20), כיוון שהם רבים7. סכינים, מזלגות וכפות הנתונים בערמה אחת נחשבים מעורבים זה בזה (תמונה 21)8, אך סכינים, מזלגות וכפות המונחים זה לצד זה ורחוקים מעט זה מזה, אינם נחשבים תערובת (תמונה 22)9

הקביעה אם חפצים הסמוכים זה לזה הם מעורבים זה בזה או מונחים זה לצד זה נעשית על פי המבט האנושי, המבוסס על טביעת העין ובינת הלב10, ולא על פי כללים קבועים ומוגדרים. זאת כיוון שהיא תלויה במרכיבים שונים ומשתנים, ולא ניתן לתת כללים קבועים למצבים משתנים. המבט האנושי משקלל את מאפייני הפריטים הניצבים לפניו בתת המודע, וכך בכוחו להכריע מהי תערובת. לכן חפצים הסמוכים זה לזה ונראים לרוב בני האדם כקבוצת פריטים אחת המורכבת מכמה מינים המעורבים זה בזה - נחשבים תערובת וברירתם אסורה. וחפצים הסמוכים זה לזה ונראים לרוב בני האדם כפריטים בודדים המונחים זה בצד זה - אינם נחשבים תערובת וברירתם מותרת11

להלן כמה דוגמאות לפריטים סמוכים זה לזה ונחשבים מעורבים זה בזה, ולפריטים סמוכים זה לזה ואינם נחשבים מעורבים זה בזה. 

סכינים, מזלגות וכפות הנתונים בערמה אחת נחשבים מעורבים זה בזה (תמונה 21)12, וכן צלחות מסוגים שונים הנתונות בערמה (תמונה 23)13, ירקות המונחים באי סדר בתוך מגירת ירקות (תמונה 24)14, מאכלים המונחים זה על זה באי סדר בתא ההקפאה (תמונה 25)15, בקבוקים רבים המונחים זה לצד זה (תמונה 26)16ובגדים הנמצאים בתוך ערמת בגדים (תמונה 27)17- כל אלו נחשבים מעורבים זה בזה וברירתם אסורה. לעומת זאת, בגדים מקופלים המונחים זה על זה (תמונה 28) או בגדים התלויים בארון על גבי קולבים (תמונה 29) - אינם נחשבים מעורבים זה בזה18. וכן ספרים העומדים על גבי מדף וכל ספר ניכר לעצמו19, מאכלים שונים הנתונים בצלחת במסודר (תמונה 30)20, מזלג שמונחת עליו פסולת והוא בולט מתוכה21 וכלי אוכל שונים המונחים בצורה מסודרת על שולחן אוכל (תמונה 14)22 - כל אלו אינם נחשבים מעורבים זה בזה23

ספרים המונחים בערמה באי סדר על שולחן (תמונה 31), נחשבים תערובת וברירתם אסורה24. ויש סוברים שאינם תערובת וברירתם מותרת25.

(תמונה 57) צעצועים מעורבים זה בזה וברירתם אסורה

(תמונה 58) צעצועים מונחים זה לצד זה וברירתם מותרת

(תמונה 59)  פירות מעורבים זה בזה וברירתם אסורה

(תמונה 60)  פירות מונחים זה לצד זה וברירתם מותרת

1.
שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף ג, פסקי תשובות שיט טז, ארחות שבת פרק ג הקדמה לסעיף טז.
2.
אשרי האיש חלק ב פרק כה סעיף א וסעיף נ, חוט שני חלק ב עמ' עג, ארחות שבת פרק ג סעיף יח. ועיין חוט שני שם, שדברים רבים המונחים באי סדר על השולחן, נחשבים תערובת. ועיין אור לציון חלק ב פרק לא אות א, שחושש שאוכל ופסולת זה בצד זה על שולחן אחד נחשבים תערובת.
3.
אשרי האיש פרק כה סעיף א, ארחות שבת פרק ג סעיף כא.
4.
אשרי האיש פרק כה סעיף יט.
5.
עיין ערוך השלחן שיט יז, ופסקי תשובות שיט טז, ואיל משולש פרק ד חלק ב ואילך, ופרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1637.
6.
עיין אשרי האיש פרק כה סעיף כט, ושבות יצחק (בורר) עמ' נז, בשם הגרי"ש אלישיב. מקור מרכזי בעניין זה הוא תשובת תרומת הדשן חלק א סימן נז, ומפני חשיבותה נצטט אותה: "שאלה: חתיכות דגים מונחות על לוח אחד, או בקערה מפורדות זו מזו, כמו שרגילין להניח כך. ובשבת כשבא לאכול מהן רוצה לאכול מקצתן, ולשייר מקצתן לסעודה אחרת היאך יברור אלו מאלו שלא יבא לידי חיוב בורר? תשובה: וכו' נראה דמאד היה כנגד סברת הלב, דשני מינים שניכרים בהפרדתם חתיכות גדולות שמונחים יחד, דיהא ברירה שייכא בהו, דלשון המרדכי פרק כלל גדול לא משמע הכי, דכתב הילכך יזהר אדם מיני פירות שנתערבו כו', משמע דווקא כשהם מעורבים ואינם ניכרים, אבל בכהאי גוונא אף על גב דאין כל מין ומין מסודר בפני עצמו, מכל מקום לא מיקרי מעורב. אפס הואיל וכתב בסמ"ג, דהבורר פסולת מתוך האוכל, ואפילו בורר לאלתר חייב חטאת, אין לחלק ולהקל בלא ראיה ברורה". ועיין ערוך השולחן שיט יז, שדברי תרומת הדשן אמורים כאשר חתיכות הדגים מרובות, אך חמש חתיכות דגים אינן נחשבות תערובת, ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף נא, שדברי תרומת הדשן אמורים כאשר חתיכות הדגים דומות קצת זו לזו, וצריך לעיין מעט כדי להבחין ביניהן, ועיין פרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1655. ועיין שביתת השבת בורר ס"ק כה, שדברי תרומת הדשן אמורים כאשר חתיכות הדגים מעורבות ומונחות בלא סדר זו על זו, ולא ניתן לקחת חלק מהחתיכות מבלי לסלק חתיכות אחרות, "אבל כשהם מונחים כל אחד במקומו כמו ספרים המסודרים בארגז או פירות שטוחים על מגש ואין אחד מונח על חברו, לא שייך ברירה", ועיין איל משולש פרק ד הערה מא, בשם הגר"נ קרליץ, שחולק וסובר שדברי תרומת הדשן אמורים גם כאשר החתיכות אינן נוגעות זו בזו. ועיין שו"ת שערי יושר (אוחנה) חלק א סימן כג.
7.
עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פד, ופסקי תשובות שיט טז. ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף יח: "תפוזים ותפוחים אינם נחשבים מעורבים, מפני שניכר מצד עצם הפרי, שרואים שזה תפוז וזה תפוח", ועיין שם סעיף כט: "פירות גסים מכמה מינים הנמצאים זה לצד זה ללא סדר, כגון תפוחים ואגסים, אין זה בכלל תערובת".
8.
מאמר מרדכי פרק צה סעיף קיד, חוט שני חלק ב עמ' עג, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פה, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' שלא. ועיין להלן שיש חולקים.
9.
עיין איל משולש פרק ד סעיף ח סעיף יד וסעיף לו.
10.
עיין אוצרות השבת (קוריץ) עמ' קיח, בשם הגרש"ז אוירבך, עיין איל משולש פרק ד הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ, קובץ מבית לוי חלק ו עמ' מא, בשם הגר"ש ווזנר, פסקי תשובות שיט טז, ארחות שבת פרק ג הקדמה לסעיף טז, שו"ת שערי יושר (אוחנה) חלק א סימן כג אות ב, גביע הכסף (זילבר) שבת סימן שיט פרק ב ס"ק א. ועיין שבתותי תשמורו (שרים) חלק א עמ' ש, בשם הגרב"צ אבא שאול: "אפשר שכל שאינו רחוק מהשני מרחק שהוא גודל הדבר המעורב עצמו, וכגון אם מעורב תפוזים עם תפוחים, הרי שכל שיש ביניהם פחות ממרחק של תפוז אחד בעצמו, הרי שאז נחשב למעורב, וכל שהמרחק יותר מהתפוז עצמו, לא נחשב בזה כלל שם תערובת ומותר לברור מהם איזה שירצה". ועיין מאמר מרדכי פרק צד סעיף ד: "עירוב של פריטים הנקרא תערובת לענין בורר הוא: פריטים ממינים שונים המעורבים אחד בשני, עד כדי כך שבעת שמזיז פריט ממין אחד ראוי שיזוז גם פריט מן המין השני מחמתו".
11.
איל משולש פרק ד הערה מב, בשם הגר"נ קרליץ: "הדבר נקבע לפי מה שנראה ומתקבל בהרגשה, שאם נראה כקבוצה אחת [של ערבוביא ואי סדר] הרי זה תערובת, ואם נראים כיחידים, אין זו תערובת", ושו"ת שערי יושר (אוחנה) חלק א סימן כג אות ב: "דברים וכו' שמחמת ריבויים והדמיון והקשר שביניהם הם נחשבים בעיני העולם לקבוצה ותערובת אחת יש בזה איסור בורר, וכל שהם דברים וכו' שאין שום קשר ודמיון ביניהם ואינם נראים בעיני העולם למעורבים אלא לדברים נפרדים שרק נזדמן שנוגעים זה בזה או מונחים זה בתוך זה, אין בזה חשש איסור בורר", ופרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1636. ועיין מאור השבת חלק ד עמ' תקצה, בשם הגרי"י פישר: "כל היכא דמינכר כל דבר בפני עצמו אינו בגדר תערובת, וממילא אין בזה משום בורר, ולכן בארגז שיש בו תפוחים ותפוזים הרי מכיוון שלמעלה ניכר ונראה כל פרי מהו, מותר לקחת משם מין אחד, ואין זה בכלל בורר, אך אין לקחת מלמטה מכיון דלמטה אינו ניכר הרי זה בכלל בורר". ועיין אשרי האיש פרק כה הערה ב: "כשניכר כל מין ואינו צריך להבחין ולעיין, אינו נחשב מעורב, ורק בדברים קטנים, או שצריך להזיז ולשלוף נקרא מעורב", ועיין שם סעיף ב: "בורר הוא דומיא דאוכל ופסולת שמעורבים, שצריך להתעסק בברירה, אבל בדברים גדולים שניכרים, אין איסור". ועיין גביע הכסף (זילבר) שבת סימן שיט פרק ב ס"ק א: "כל שלעיני האדם ניכר כל אחד לעצמו, ואם ירצה ליקח מין מסוים אינו צריך לשום עין ולדקדק, אין זה חשוב תערובת. וטעם הדבר מפני שגדר בורר בדברים גדולים הוא שסילוק המין שאינו רוצה הוא תיקון האוכל, שכאשר יבוא לאכול המאכל יהיה לו יישוב הדעת ולא יצטרך לדקדק מה הוא לוקח, וזה דוקא אם חלקי התערובת קרובים לכל הפחות כשיעור שצריך לשים עין ולדקדק מה בא לידו, דבאופן זה יש לומר שהפסולת מפריע לאכילת האוכל, אבל כשניכרים כל אחד בפני עצמו בבירור, שהם משונים זה מזה כל כך שאין שום צד שיטעה לקחת המין שאינו רוצה בו גם בלי דקדוק ושימת לב, אין כאן ברירה". ועיין הגרח"פ שיינברג בתוך קובץ בשבילי הרפואה גיליון ג-ד עמ' עט: "נראה שהכל תלוי במציאות של התערבות, שאם באופן שהתערבות מפריע את ההשתמשות של הדבר הצריך לו, אז שפיר מקרי לה בורר, שזהו עיקר מהות של מלאכת בורר לתקן הדבר והשתמשותו וכו' אם הדבר מפריע אותו מלהשתמש בהדבר, אז נקרא זה מלאכה של בורר ואסור".
12.
מאמר מרדכי פרק צה סעיף קיד, חוט שני חלק ב עמ' עג, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פה, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' שלא, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין ערוך השלחן שיט ח-ט, והלכות שבת בשבת פרק ט הערה 70, בשם הגרי"י קנייבסקי והחזון איש, שחולקים. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רד, וילקוט יוסף שם, שמותר לברור בסוף הסעודה סכינים, מזלגות וכפות הנתונים בערמה לצורך הסעודה הבאה, וזאת על סמך הדעה שאין זו תערובת, ובצרוף סברות היתר נוספות המבוארות שם ושם, ועיין אשרי האיש חלק ב פרק כה סעיף ה, שכתב כעין זה. ועיין אור שמח שבת ח יא, שאין איסור ברירה בכלים ובבגדים, כיוון שהם אינם בלולים זה בזה (ועיין פרדס יצחק בורר חלק ב עמ' 1993, שביאר דבריו), ועיין מטה יהודה (עייאש) שיט ד, וערוך השלחן שיט ח-ט, וציץ אליעזר חלק יב סימן לה, שכתבו כעין זה, ועיין שו"ת באר משה (שטרן) חלק ו סימן סח, שהמקל בכלים שכל אחד ניכר בפני עצמו, כדעת האור שמח, יש לו על מי לסמוך.
13.
ארחות שבת פרק ג סעיף יט, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
14.
ארחות שבת פרק ג סעיף כא, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
15.
ארחות שבת פרק ג סעיף כב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
16.
שבות יצחק (בורר) עמ' נט, בשם הגרי"ש אלישיב, עיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פא, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
17.
מאמר מרדכי פרק צה סעיף קכ, אשרי האיש פרק כה סעיף ב, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף פט, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין חוט שני חלק ב עמ' ע, שערמה של פירות או בגדים המונחים זה על זה, מותר ליטול את הפריט המונח למעלה, כיוון שאינו מעורב עם האחרים שתחתיו, אך אסור לברור את כל הערמה על ידי נטילת הפריט העליון שוב ושוב, כיוון שעל ידי זה התערובת תתוקן.
18.
אשרי האיש פרק כה סעיף א, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין חוט שני חלק ב סוף עמ' ע, שמשתמע מדבריו שבגדים מקופלים המונחים זה על זה נחשבים תערובת.
19.
שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף עז, איל משולש פרק יח סעיף ו, ארחות שבת פרק ג סעיף כג, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, ואיל משולש שם סעיף ז, וארחות שבת שם, שאם הספרים אינם ניכרים, כגון שכריכתם קרועה, הם נחשבים מעורבים זה בזה, ועיין חוט שני חלק ב עמ' עה, שחולק, ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף עא.
20.
אשרי האיש פרק כה הערה ב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין אור לציון חלק ב פרק לא שאלה א, וחוט שני חלק ב עמ' עד, שחולקים.
21.
שבות יצחק (בורר) עמ' נח, בשם הגרי"ש אלישיב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
22.
אשרי האיש פרק כה סעיף א, ארחות שבת פרק ג סעיף יח, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
23.
ועיין אשרי האיש פרק כה סעיף נח, וחוט שני חלק ב עמ' עה, וארחות שבת פרק ג סעיף כ, שצלחת שנותרו בה שאריות אוכל לאחר הסעודה ומונח בה גם מזלג - המזלג אינו נחשב למעורב בשיירי האוכל. ועיין אשרי האיש חלק ב פרק כה סעיף סא, שפקק של בקבוק שנפל לתוך אוכל יבש והאוכל אינו מכסה אותו, אינו נחשב למעורב באוכל, ועיין ארחות שבת פרק ג הערה יד, שמזלג שנזרק בטעות לפח האשפה ואינו מכוסה בפסולת, אינו נחשב למעורב בפסולת.
24.
ארחות שבת פרק ג סעיף כד. ועיין משנה אחרונה סימן שיט הערה פג, שלדעה זו, הרוצה לפנות ספרים המונחים בערמה על שולחן ייקח ספר מן הבא בידו ויניחנו בארון מבלי לסדרו, או שייקח ספר, ילמד בו מעט ויניחנו במקומו בארון. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאם יש צורך לפנות את השולחן מותר ליטול כל ספר בנפרד ולהניחו במקומו.
25.
אשרי האיש פרק כה סעיף ב, שו"ת באר משה (שטרן) חלק ו סימן סח אות צד: המקל לא הפסיד.

מלפפונים חמוצים הנתונים בקופסת שימורים עם מים או תפוחי אדמה מבושלים הנתונים במים - אינם נחשבים מעורבים עם הנוזלים, כיוון שהחמוצים ותפוחי האדמה גדולים וניכרים1. וכן זיתים שלמים הנתונים בקופסת שימורים עם מים, אינם נחשבים מעורבים עם המים2, כיוון שהם ניכרים בפני עצמם. אך שימורי אפונה וגזר, תירס או טונה, הנתונים בקופסת שימורים עם מים - נחשבים מעורבים במים שסביבם, כיוון שהם קטנים ואינם ניכרים בפני עצמם3.

1.
חזון עובדיה חלק ד עמ' רל, אשרי האיש פרק כה סעיף כו, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף ד וסעיף כ, ארחות שבת פרק ג סעיף כה.
2.
חזון עובדיה חלק ד עמ' רל, אשרי האיש פרק כה סעיף כו, הלכות שבת בשבת חלק א עמ' תקפג, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין איל משולש פרק ו סעיף עט, וארחות שבת פרק ג סעיף כו, שחולקים.
3.
אשרי האיש פרק כה סעיף כו, ושמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף כ, וארחות שבת פרק ג סעיף כז.

אף שאסור לברור תערובת, מותר לפזרהּ בבת אחת לכל עבר ולגרום לכך שפריטי התערובת יתרחקו זה מזה בשיעור כזה שלא ייחשבו עוד תערובת, ולאחר מכן לקחת כל פריט ולשים אותו במקומו1. הטעם לכך שפיזור התערובת מותר הוא שהגדרת מלאכת בורר היא הרחקת פסולת מאוכל או אוכל מפסולת, אך הרחקת כל חלקי התערובת אלו מאלו (אף חלקי אוכל מחלקי אוכל וחלקי פסולת מחלקי פסולת) - אינה ברירה2. והטעם לכך שמותר לקחת כל פריט ולשים במקומו הוא שלאחר פיזור הפריטים הם אינם מעורבים זה בזה, ואין איסור לברור פריטים שאינם מעורבים זה בזה. לכן משחקים שונים שהתערבו זה בזה בזמן שילדים שיחקו בהם, מותר לדחוף אותם במטאטא ולפזרם בכל החדר, ולאחר מכן לקחת כל משחק ולהניח אותו במקומו.

1.
אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בורר אות יא, מנחת אריאל (שצ'יגל) שבת עד א אות טז, בשם הגרי"י קנייבסקי, שמירת שבת כהלכתה פרק ג הערה ו, בשם הגרש"ז אוירבך, קובץ מבית לוי גיליון ו עמ' מב, בשם הגר"ש ווזנר (ועיין שם: "במציאות קשה לפזר על ידי זריקה באופן שיתפזרו לגמרי, ועל כן קשה להשתמש בעצה זו למעשה"), תשובות והנהגות חלק ב סימן קפה אות י, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין איל משולש פרק ט הערה פא, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, בשם הגרש"ז אוירבך, שהסתפק אם ההיתר להניח כל פריט במקומו הוא גם לאותו אדם שפיזר את התערובת, ושאר האחרונים שהובאו לעיל לא חילקו בין המפזר לאדם אחר.
2.
איל משולש פרק ט הערה פד. ועיין שם, וארחות שבת פרק ג הערה קלג, ופרדס יצחק (בורר) חלק ב עמ' 1694, טעמים נוספים.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ