שטיפת פירות

שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף כב, בשם הגרש"ז אוירבך, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ביתר באור: עיין שו"ע שיט ח: "אין שורין את הכרשינין, דהיינו שמציף מים עליהם בכלי כדי להסיר הפסולת, דהוה ליה כבורר", ועיין משנ"ב שם כח: "הוא הדין אם יש פסולת ואוכל מעורבים אסור ליתנם במים כדי שתיפול הפסולת למטה, כגון עפר, או שתצוף למעלה, כגון תבן", ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג הערה נב, בשם הגרש"ז אוירבך, שישנם מקורות שמוכח מהם שמותר לשטוף פירות מלכלוך שעליהם, וצריך לחלק בין פרי שהלכלוך דבוק בו, שמותר לרחצו, לבין פרי שהלכלוך אינו דבוק בו, שאסור לרחצו, ועיין קצות השלחן חלק ה סימן קכה בדי השלחן ס"ק טז וחלק ח בדי השלחן סימן קמו עמ' קה, ומאמר מרדכי פרק צה סעיף ס, שמחלקים בין שרייה לשטיפה תחת זרם מים, ששרייה אסורה ושטיפה תחת זרם מים מותרת, ומשמע ששטיפה תחת זרם מים מותרת גם כאשר הלכלוך אינו דבוק בפרי, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קכה, וחזון עובדיה חלק ד עמ' ריז, שמותר לשטוף פירות מאבק שעליהם, וצריך ביאור אם נקטו דוגמה זו בכוונה, ושטיפת פירות מלכלוך שאינו דבוק בהם אסורה (כיוון שבמצב זה אפשר ליטול את האוכל מהפסולת), או שלא נקטו דוגמה זו בכוונה, ושטיפת פירות מלכלוך שאינו דבוק בהם מותרת, ועיין ציץ אליעזר חלק ו סימן לז אות ד, ומנוחת אהבה חלק ב פרק ז סעיף כ, ועיין ארחות שבת פרק ג סעיף קיג, בשם החזון איש, ושבט הלוי חלק א סימן נב, וקובץ מבית לוי חלק ו עמ' מא, בשם הגר"ש ווזנר, וחוט שני חלק ב עמ' פח, ומשנ"ב מהדורת ביצחק יקרא על משנ"ב שיט כח, שאוסרים לרחוץ פירות וירקות מלכלוך שעליהם. ועיין פרישה שיט ז, ופרי מגדים סימן שיט משבצות זהב ס"ק ה, ומאמר מרדכי פרק צה סעיף נח, ששריית כרשינים במים אסורה גם בסמיכות לאכילה, כיוון שבשרייה הפסולת מופרדת מהאוכל, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רכ, שמפקפק בזה.

עיין אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קכה ד"ה ובפירות.

כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א על פי דברי הגרש"ז אוירבך שבהערה 24. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף מ, שחולק ואוסר להסיר חרקים קטנים הדבוקים בחסה (אלא אם כן יסיר איתם חלק מעלה החסה), ועיין פרדס יצחק (בורר) חלק א עמ' 548, שהקשה במה שונים חרקים מפסולת הדבוקה בפרי, שמבואר בשמירת שבת כהלכתה שם סעיף כב שמותר להסירה. ועיין קובץ תשובות לגרי"ש אלישיב חלק ה סימן סט, ומאמר מרדכי פרק צה סעיפים נח-סב, שאוסרים להשרות פירות במים כדי להסיר פסולת הדבוקה בהם, ועיין הערה 24. ועיין תשובות הרה"ג יהודה הלוי עמיחי שליט"א באתר מכון התורה והארץ, שהשריית חסה במים בשבת אסורה, כיוון שהחרקים המצויים בה ימותו, אך השריית חסה מגידול מפוקח ללא חרקים מותרת, כיוון שיש ספק אם יש בה חרקים, ואם יש בה חרקים יש ספק אם הם חיים או מתים, והריגתם היא מלאכה שאינה צריכה לגופה, ועיין פסקי שלמה חלק א עמ' 187, שכתב כעין זה.

ארחות שבת פרק ג סעיף קיב. ועיין הלכות שבת בשבת חלק א פרק ט הערה 47 עמ' תקסו, שחולק.

עיין שבט הלוי חלק א סימן נב אות ב, חזון עובדיה חלק ד עמ' רכ, חוט שני חלק ב עמ' פט, ארחות שבת פרק ג סעיף קטו. ועיין מאמר מרדכי פרק צה סעיף סב, שחולק. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קכה, שכתב טעם אחר, שפסולת המעורבת באוכל אך רוב בני אדם אינם נמנעים משימוש באוכל אף שהפסולת מעורבת בו, אינה נחשבת פסולת ומותר להסירה.