פרק יב - קילוף פירות וירקות ושטיפתם

קילוף פירות וירקות נחשב לברירה, כיוון שבָּקילוף מפרידים את הקליפה, שהיא פסולת, מגוף הפרי, שהוא אוכל¹. לכן אסור לקלף פירות וירקות בשבת, אלא אם כן עושים זאת בדרך אכילה, כלומר סמוך לאכילה וביד². ואף שאחד התנאים לברירה בדרך אכילה הוא נטילת האוכל מהפסולת, ובקילוף נוטלים את הפסולת מהאוכל - הקילוף מותר, כיוון שדרך אכילת פירות שיש להם קליפה היא בהסרת הפסולת (הקליפה) מהאוכל, ולא בנטילת האוכל מהפסולת³. לכן מותר לקלף פירות הדר, גרעיני חמנייה, בננות, ביצים וכיוצא באלו סמוך לאכילתם, אף שבקילופם נוטלים את הפסולת מן האוכל⁴. וכן מותר להסיר את העלים החיצוניים המעופשים מקלחי חסה או כרוב, משום שהם נחשבים כקליפה⁵. 

יש סוברים שקילוף פרי נחשב ברירה רק כאשר הקילוף הוא של קליפה שאינה דבוקה לפרי, כקליפת שום ובצל, אך כאשר הקילוף הוא של קליפה הדבוקה לפרי, כקליפת פירות הדר, אין הוא נחשב ברירה אלא חיתוך הפרי לשניים⁶. אך דעת המשנה ברורה היא שקילוף פרי נחשב ברירה בין אם קליפת הפרי דבוקה לו ובין אם היא איננה דבוקה לו⁷, וכן היא דעת רוב הפוסקים⁸.

בגדים המונחים זה על זה או תלויים זה על זה, כגון כמה חולצות הנתונות על קולב אחד או מעילים התלויים על מתלה ומונחים זה על גבי זה, ולא ניתן להגיע לבגדים הפנימיים מבלי לסלק תחילה את הבגדים החיצוניים - מותר לסלק את הבגדים החיצוניים כדי ליטול את הבגדים הפנימיים וללבשם. ואף שהבגדים החיצוניים נחשבים פסולת, מותר לסלקם כיוון שהם נחשבים כקליפה המכסה את הפרי¹.

מותר לקלף פרי או ירק בעזרת סכין¹. ואף שההיתר לברור בדרך אכילה הוא רק כאשר הברירה נעשית ביד, קילוף בעזרת סכין נחשב קילוף ביד, כיוון שהחיתוך הוא זה שנעשה בעזרת הסכין, אך הפרדת הקליפה מהפרי נעשית לאחר מכן ביד². קילוף בעזרת קולפן נחשב קילוף בכלי והוא אסור³, כיוון שמבנה הקולפן מסייע לחיתוך הקליפה מהפרי במקום המתאים והפרדתה ממנו⁴. ויש סוברים שמותר לקלף פרי סמוך לאכילתו בעזרת קולפן⁵, כיוון שלדבריהם קילוף קליפה הדבוקה לפרי אינו נחשב ברירה, ולכן קולפן המסייע לכך אינו כלי המסייע לברירה⁶.

קליפָּת פרי שרוב בני אדם אוכלים אותה, כקליפת תפוח ואגס, נחשבת חלק מהפרי וקילופהּ אינו נחשב לברירה אלא לחציית פרי לשניים. לכן מותר להסירהּ אף שלא סמוך לאכילה¹, ואף על ידי כלי כגון קולפן².

גרעין הנמצא בתוך פרי ורגילים להוציאו לפני אכילת הפרי, מותר להוציאו לפני אכילת הפרי¹. ואף שאחד התנאים לברירה בדרך אכילה הוא נטילת האוכל מהפסולת, ובהוצאת הגרעין נוטלים את הפסולת מהאוכל, הוצאתו מותרת כיוון שזוהי דרך אכילת פרי זה². לכן אדם האוכל תמר, שזיף, משמש וכיוצא בהם, רשאי להוציא את הגרעין מתוך הפרי סמוך לאכילתו³. וכן מותר להסיר מהפרי לפני אכילתו את הגבעול הדק המחבר את הפרי לענף⁴.

פירות שמעורבת בהם פסולת אסור לשוטפם כדי להסיר מהם את הפסולת¹, כיוון שזרם המים מסיר את הפסולת מהאוכל, ואחד התנאים לברירה בדרך אכילה הוא נטילת האוכל מהפסולת². אמנם אם הפסולת דבוקה בפרי, כגון שיש על הפרי אבק או עפר, מותר לשוטפו תחת זרם מים סמוך לאכילתו³. ואף שהשטיפה מסירה את הפסולת מהאוכל, הדבר מותר, כיוון שלא ניתן להפריד פסולת הדבוקה בפרי על ידי נטילת האוכל (הפרי) מהפסולת (האבק והעפר), ולכן דרך האכילה במצב זה היא בהסרת הפסולת מהאוכל⁴. לכן מותר לשטוף סמוך לאכילה פרי שנפל על הרצפה והתלכלך או עלי חסה שדבוקים בהם גרגרי עפר, וכן מותר להשרות עלי חסה במים סמוך לאכילתם כדי להסיר מהם תולעים שאולי דבוקות בהם⁵. אך אסור לשטוף אשכול ענבים כדי להסיר ממנו ענבים פגומים או לכלוכים המעורבים בין ענביו, כיוון שהם אינם דבוקים לענבים הטובים אלא מעורבים בהם⁶. 

לכלוך הדבוק בפרי ואינו ניכר אינו נחשב פסולת, והפרדתו מהפרי אינה נחשבת ברירה. לכן מותר לשטוף פירות וירקות כדי להסיר מהם חיידקים או שאריות של חומרי הדברה שאינן ניכרות, אף שלא סמוך לאכילתם⁷.