ברירה באמצעות כף או מזלג

אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קכד, עיין מנחת יצחק חלק א סימן עו, אור לציון חלק א סימן כז ד"ה וע"כ נלע"ד, שמירת שבת כהלכתה פרק ג הערה קמא ושמע שלמה חלק א אורח חיים סימן ה אות ב, בדעת משנ"ב סימן שיט ס"ק נה וס"ק סו, דרך אכילה עמ' נז, בשם הגר"ח קנייבסקי, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.

שלחן שלמה סימן שיט ס"ק כח: אפשר, עיין חוט שני חלק ב עמ' קצו.

מנוחת אהבה חלק ב פרק ז סעיף לד, פסקי תשובות סימן שיט הערה 341. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בורר אות א, ושמירת שבת כהלכתה פרק ג הערה קעו, בשם הגרש"ז אוירבך, וחוט שני חלק ב עמ' סח, שאסור להצמיד את מכסה הסיר לסיר, ולסנן בדרך זו את הנוזלים מן הסיר, ועיין הליכות אבן ישראל פרק עג סעיף מח, וארחות שבת פרק ג הערה פג, בשם הגר"ש אוירבך, שחולקים וסוברים שברירה על ידי מכסה הסיר נחשבת ברירה ביד, ועיין הערה הבאה. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' רטז, ומאמר מרדכי פרק צה סעיף קיב, ושבות יצחק (בורר) עמ' רנח, בשם הגרי"ש אלישיב, וחוט שני חלק ב עמ' צז, ואז נדברו חלק ד סימן כג, שמותר להשתמש במלחייה ששמו בה מעט גרגרי אורז לספוג את הלחות שבמלח, ואין לחשוש לברירת המלח מהאורז, כיוון שהמלחייה אינה מיועדת לברירה, ועיין אז נדברו חלק ד סימן כג, ופרדס יצחק (בורר) חלק א עמ' 238, שאין זה דומה לברירה על ידי מזלג המסייע לברירה, כיוון שבברירה על ידי מזלג, מטרת הפעולה היא הפרדת האוכל מהפסולת, אך במלחייה מטרת הפעולה היא פיזור המלח, ועיין חזון עובדיה שם, טעמים נוספים להיתר, ועיין הלכות שבת (איידר) חלק א עמ' 196 הערה קג, בשם הגר"מ פיינשטיין והגר"א קוטלר, שחולקים ואוסרים להשתמש במלחייה שיש בה אורז, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף סו: "טוב לא להוציא מלח ממלחיה שיש בה אורז", והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שמותר להשתמש במלחייה שיש בה אורז ובלבד שיש במלחייה הרבה מלח וכוונת המשתמש במלחייה היא להוציא מלח ולא לברור את המלח מהאורז.

חזון עובדיה חלק ד עמ' קעו. ועיין שמע שלמה חלק א אורח חיים סוף סימן ה: "טוב ליזהר שלא לברור בכף ומזלג כאשר הם מסייעים לברירה, אך בשעת הדחק או בדבר שהוא מסופק אם הכף או המזלג מסייעים לברירה, יש להקל".