הוצאת פסולת עם מעט מן האוכל

עיין משנ"ב סימן שיט ס"ק סא, וסימן תקד ס"ק כ, ושער הציון שיט נט, ערוך השולחן שיט לג, עיין חזון עובדיה חלק ד עמ' קפ סוף הערה ג, מאמר מרדכי פרק צה סעיף מד, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף יט, עם מקדשי שביעי (ינאי) חלק א עמ' ריד אות נח, בשם הגר"ח קנייבסקי. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ה הערה כד, בשם הגרש"ז אוירבך, שאפשר שהמשנ"ב בסימן שיט ס"ק סא התיר הוצאת פסולת עם מעט אוכל רק משום שעירוב הפסולת באוכל אינו עירוב גמור, ויש סברה לומר שאין זו תערובת, אך בתערובת גמורה, הוצאת פסולת עם מעט אוכל אסורה, ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, שהקשה על דבריו מדברי המשנ"ב בסימן תקד ס"ק כ, ועיין עם מקדשי שביעי (ינאי) חלק א עמ' ריד אות נח, בשם הגר"ח קנייבסקי, ואיל משולש פרק ו סעיף כג, וארחות שבת פרק ג הקדמה לסעיף סד, והלכות שבת בשבת חלק א פרק ט הערה 81 עמ' תקעט, ושבות יצחק (בורר) עמ' קעג, שפירשו את דברי המשנ"ב בכל תערובת. ועיין חזון איש אורח חיים סימן נג, ושמירת שבת כהלכתה פרק ה הערה כד, בשם הגרש"ז אוירבך, שחולקים וסוברים שאסור להפריד פסולת עם מעט אוכל מאוכל, ועיין חזון איש שם, וארחות שבת פרק ג סעיף סד, שאם מוציאים הרבה אוכל עם הפסולת, הדבר מותר, ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, בשם הגרש"ז אוירבך, שמותר להוציא חרק שנפל למשקה עם מעט מהמשקה, כיוון שבעניין זה יש לצרף שתי סברות היתר - הסברה שחרק ומשקה אינם נחשבים תערובת, והסברה שמותר להוציא פסולת עם מעט אוכל מאוכל.