logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק י - יסודות מלאכת בורר

facebook email whatsapp

מלאכת בורר היא אחת משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת1. ברירה היא הפרדת אוכל ופסולת המעורבים זה בזה2, והיא נעשתה במשכן בתהליך הפקת הצבע לצביעת יריעות המשכן ובגדי הכהונה. לשם הפקת הצבע צריך היה לברור את הצמחים שהפיקו מהם את הצבע, מהעפר והאבנים הקטנות שהתערבו בהם תוך כדי קצירתם ואסיפתם3.

מלאכת בורר עניינה ברירת הפסולת מן האוכל. בעולם הזה יש פסולת ואוכל - רע וטוב, ומוטלת על האדם המלאכה להבין מהי הפסולת ומהו האוכל, ולסלק את הפסולת מתוך האוכל - לסלק את הרע ולהשאיר את הטוב. אך לעתיד לבוא, יהיה העולם שלם ומתוקן, ולא יהיה בו רע אלא רק טוב. השבת היא מעין עולם הבא, ולכן איסור הברירה בה רומז לעתיד שלם זה, שבו לא יהיה צורך לעסוק בעבודת הבירור של הרע מן הטוב, אלא המציאות כולה תהיה טובה ושלמה4

הפרדה בין אוכל לפסולת נחשבת מלאכה כיוון שבכוחה לתקן את המאכל ולהכינו לשימוש. כאשר הפסולת מעורבת באוכל, האוכל אינו ראוי לשימוש, והפרדת הפסולת ממנו מאפשרת להשתמש בו ולאוכלו5. לא רק הפרדת אוכל מפסולת נחשבת ברירה אלא גם הפרדת שני מיני מאכלים זה מזה נחשבת ברירה6, כיוון שהפרדתם מאפשרת להפיק את התועלת הרצויה מכל מין בנוחות7. לכן אסור למיין מיני פירות הנמצאים בתוך סלסלת פירות8, וכן אסור למיין מיני ירקות הנמצאים במגירת ירקות במקרר9. כמו כן הפרדת חפצים שאינם אוכל גם אסורה, ולכן אסור להפריד כלים, בגדים וחלקי משחקים המעורבים אלו באלו10.

1.
שבת עג א, רמב"ם שבת ז א.
2.
שו"ע שיט א.
3.
רש"י שבת עג א ד"ה האופה, שו"ע הרב שיט א.
4.
עיין שם משמואל במדבר פרשת קרח שנה תרע"ג ד"ה ענין הריקוד, ופרשת עקב שנה תרע"ה ד"ה ולפי האמור יש (השלישי).
5.
עיין באור הלכה שיט ג ד"ה לאכול, ואיל משולש פרק א סעיף ד.
6.
שו"ע שיט א.
7.
עיין באור הלכה שיט ג ד"ה לאכול מיד, ואיל משולש פרק א סעיף ד.
8.
שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף כד.
9.
ארחות שבת פרק ג סעיף כא.
10.
משנ"ב שיט טו, ערוך השולחן שיט ז, שמירת שבת כהלכתה פרק סעיף א, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' שכז. ועיין אור שמח שבת פרק ח הלכה יא, שחולק וסובר שאין ברירה בכלים ובבגדים, ועיין פרק יג הערה 19.

כאמור, הגדרת מלאכת בורר היא הפרדת אוכל ופסולת זה מזה, אך הפרדת פסולת עם קצת אוכל משאר האוכל - אינה נחשבת ברירה והיא מותרת1, משום שהפסולת אינה מופרדת לגמרי מהאוכל המקיף אותה אלא היא עדיין מעורבת בו2. לדוגמה, לכלוך שהתערב באוכל, הוצאתו עם מעט אוכל איננה ברירה והיא מותרת, כיוון שהלכלוך נשאר מעורב בּמעט אוכל3. וכן גרעין לימון שנפל לסלט, מותר להוציאו עם מעט מהסלט4, וכן מותר להוציא חרק שנפל למשקה עם מעט מהמשקה5, וכן מותר להוציא עצם עם מעט בשר מן הדג או מן העוף6.

1.
עיין משנ"ב סימן שיט ס"ק סא, וסימן תקד ס"ק כ, ושער הציון שיט נט, ערוך השולחן שיט לג, עיין חזון עובדיה חלק ד עמ' קפ סוף הערה ג, מאמר מרדכי פרק צה סעיף מד, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף יט, עם מקדשי שביעי (ינאי) חלק א עמ' ריד אות נח, בשם הגר"ח קנייבסקי. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ה הערה כד, בשם הגרש"ז אוירבך, שאפשר שהמשנ"ב בסימן שיט ס"ק סא התיר הוצאת פסולת עם מעט אוכל רק משום שעירוב הפסולת באוכל אינו עירוב גמור, ויש סברה לומר שאין זו תערובת, אך בתערובת גמורה, הוצאת פסולת עם מעט אוכל אסורה, ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, שהקשה על דבריו מדברי המשנ"ב בסימן תקד ס"ק כ, ועיין עם מקדשי שביעי (ינאי) חלק א עמ' ריד אות נח, בשם הגר"ח קנייבסקי, ואיל משולש פרק ו סעיף כג, וארחות שבת פרק ג הקדמה לסעיף סד, והלכות שבת בשבת חלק א פרק ט הערה 81 עמ' תקעט, ושבות יצחק (בורר) עמ' קעג, שפירשו את דברי המשנ"ב בכל תערובת. ועיין חזון איש אורח חיים סימן נג, ושמירת שבת כהלכתה פרק ה הערה כד, בשם הגרש"ז אוירבך, שחולקים וסוברים שאסור להפריד פסולת עם מעט אוכל מאוכל, ועיין חזון איש שם, וארחות שבת פרק ג סעיף סד, שאם מוציאים הרבה אוכל עם הפסולת, הדבר מותר, ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, בשם הגרש"ז אוירבך, שמותר להוציא חרק שנפל למשקה עם מעט מהמשקה, כיוון שבעניין זה יש לצרף שתי סברות היתר - הסברה שחרק ומשקה אינם נחשבים תערובת, והסברה שמותר להוציא פסולת עם מעט אוכל מאוכל.
2.
הלכות שבת בשבת חלק א פרק ט הערה 81 עמ' תקעט.
3.
עיין משנ"ב סימן שיט ס"ק סא, וסימן תקד ס"ק כ ושער הציון שיט נט, ערוך השולחן שיט לג, מאמר מרדכי פרק צה סעיף מד, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף יט, עם מקדשי שביעי (ינאי) חלק א עמ' ריד אות נח, בשם הגר"ח קנייבסקי. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם הערה מא, בשם הגרש"ז אוירבך, וילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' רפט סוף הערה לד, שאם התערבו הרבה לכלוכים באוכל, אסור להוציאם עם מעט אוכל, כיוון שכל האוכל נחשב מעורב עם הפסולת, והוצאת הפסולת עם מעט אוכל מתקנת את כל האוכל.
4.
מאמר מרדכי פרק צה סעיף מד, שמירת שבת כהלכתה פרק ה סעיף ה.
5.
משנ"ב סימן שיט ס"ק סא, בן איש חי שנה שניה פרשת בשלח אות יב, חזון עובדיה חלק ד עמ' רלב, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף יט. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, שאפשר גם לשפוך את החרק מהכוס עם מעט מהמשקה. ועיין חזון עובדיה שם, שאם החרק צף על המשקה, אינו נחשב למעורב ומותר להוציאו בלא משקה, אך טוב להחמיר ולהוציאו עם משקה, ועיין משנ"ב שיט סא, ומאמר מרדכי פרק צה סעיף סו, ושמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף יט, שחולקים.
6.
עיין באור הלכה שיט ד סד"ה מתוך, וחזון איש אורח חיים סימן נד ס"ק ג ד"ה ובמשנ"ב, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף יג, שבות יצחק (בורר) עמ' צא, בשם הגרי"ש אלישיב. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף כו, וארחות שבת פרק ג סעיף ע, שפרי הרקוב בחלקו, מותר להוציאו מבין פירות אחרים שאינם רקובים, לפי שיש בו גם חלקים טובים, והוצאתו נחשבת הוצאת אוכל ופסולת - מתוך אוכל, ועיין איל משולש פרק ו הערה קטו, שחולק, כיוון שפרי שחלקו רקוב נחשב מין גרוע ביחס לפירות טובים.

פסולת המעורבת באוכל ורוב האנשים אוכלים את האוכל מבלי לטרוח להוציאהּ, מותר להוציאה מהאוכל1, כיוון שהוצאתה אינה מתקנת את האוכל והוא ראוי לאכילה גם בעודה מעורבת בו2. לדוגמה, מֵי שתייה המכילים חלקיקים זעירים של אבנית או חלודה, מותר לסנן אותם במערכת לטיהור מים, כיוון שרוב האנשים אינם מקפידים לסנן את המים לפני שתייתם3. וכן מיצי פירות שיש בהם חתיכות קטנות של בשר פרי, מותר לסננם במסננת ולהוציא מהם את החתיכות הקטנות של בשר הפרי, כיוון שרוב בני האדם רגילים לשתות מיצים אלו כמות שהם, מבלי לסננם4.

1.
שו"ע שיט י, ומשנ"ב שם, ואור לציון חלק ב פרק לא הערה י ד"ה אבל. ועיין אור לציון שם, שעיקרון זה נאמר רק בתערובת של פסולת ואוכל, אבל בתערובת של שני מיני אוכל, כגון סלט, אסור לברור מין אחד גם אם רוב האנשים אוכלים את התערובת כפי שהיא. זאת כיוון שפסולת שאין מקפידים להסיר אותה בטלה לאוכל, אך שני מיני אוכל אינם בטלים זה לזה, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק ג הערה קסד, וארחות שבת פרק ג הערה לה, שכתבו כעין זה.
2.
עיין רש"י שבת קלט ב ד"ה בין הגתות, ואיל משולש פרק טז הערה ט.
3.
מאמר מרדכי פרק צה סעיף קא, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף ס, ארחות שבת פרק ג סעיף לח. ועיין הגרי"מ רובין (מחבר הספר ארחות שבת) בתוך קובץ אור ישראל (מאנסי) גיליון סח עמ' סג ואילך, שאסור להשתמש במסנני מים ביתיים המצויים כיום ומבוססים על גרגרי פחם, כיוון שהמים מתערבים בגרגרי הפחם ושוהים בהם, ובאותו זמן הם אינם ראויים לשתייה, ועיין הגר"א וויס שליט"א בקובץ אור ישראל שם עמ' מח ואילך, שחולק וסובר שמותר להשתמש בהם, כיוון שבעת כניסת המים למסנן הם ראויים לשתייה (עיין שו"ע שיט ט), וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
4.
אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בורר אות ג, חזון עובדיה חלק ד עמ' רכב, שמירת שבת כהלכתה פרק ג סעיף נג.

פסולת שמעורבים בה נוזלים ומוצקים, מותר לשפוך אותה לכיור שמותקנת בו מסננת, או לכלי מחורר בצורת משולש העומד בפינת הכיור ומניחים בו פסולת ('משולש')1. ואף שהמסננת והמשולש מסייעים להפרדת הפסולת הנוזלית (הנשפכת למערכת הביוב) מהפסולת המוצקה (הנשארת בכיור או במשולש) - הדבר מותר, כיוון שכל חלקי התערובת הולכים לאיבוד והברירה אינה מתקנת אותם2

1.
עיין ציץ אליעזר חלק ז סימן יב אות ח, אשרי האיש חלק ב פרק כה סעיף מט, חוט שני חלק ב עמ' צו, שמירת שבת כהלכתה פרק יב סעיף יז. ועיין מאמר מרדכי פרק צה סעיף קט, שחולק וסובר שאסור ליתן פסולת ל'משולש', כיוון שיש תועלת בהפרדת הפסולת הנוזלית מהפסולת המוצקה, שכן על ידה ניתן לזרוק את הפסולת המוצקה לפח האשפה.
2.
שמירת שבת כהלכתה פרק יב הערה מט, בשם הגרש"ז אוירבך, חוט שני חלק ב עמ' צו.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ