פרק טז - דיני המלאכה

מלאכת קוצר היא אחת משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת¹. מלאכה זו נעשתה במשכן לצורך הפקת הצבע לצביעת יריעות המשכן ובגדי הכהונה. לשם כך קצרו את הצמחים שנצרכו להפקת הצבע². 

מלאכת קוצר כוללת לא רק קצירת תבואה, אלא כל פעולה המנתקת דבר צומח ממקום גידולו³, לדוגמה: עקירת עץ, קטיפת פרי, תלישת עלה מעץ⁴ או מעציץ⁵, הוצאת ענף שהשריש במים מהמים⁶, שבירת ענף המחובר לעץ⁷ וכיוצא באלו. 

גם הרמת עציץ נקוב המונח על גבי הקרקע כלולה במלאכת קוצר⁸, כיוון שהיא פוגעת ביכולתו של הצמח לינוק מן הקרקע⁹.

מותר ללכת בשבת על עשבים, גם כאשר ההליכה יכולה לגרום לתלישתם מהאדמה. הטעם לכך הוא שאין בכוונת האדם לתלוש את העשבים ('אינו מתכוון'), ואין ודאות שההליכה תגרום לתלישת העשבים ('אינו פסיק רישיה')¹. אך אסור ללכת מהר או לרוץ על עשבים גבוהים, כיוון שפעולות אלו גורמות בוודאות לתלישת עשבים ('פסיק רישיה') ². וכן אסור ללכת בשבת על קוצים יבשים, כיוון שהליכה עליהם שוברת אותם ומנתקת אותם מהאדמה³. ויש מי שסובר שמותר לרוץ על עשבים גבוהים, כיוון שאף במצב זה אין ודאות שהעשבים ייתלשו⁴, ועוד שאין כוונה לתולשם ('אינו מתכוון') ואין בכך שום תועלת ('פסיק רישיה דלא ניחא ליה'). ונוסף על כך תלישת עשבים תוך כדי ריצה אינה אסורה מהתורה אלא מדרבנן, כיוון שאין זו הדרך הרגילה לתלוש עשבים⁵.