הזזת עציץ

שו"ת מאמר מרדכי חלק ד סימן קב עמ' שפו ד"ה כמו"כ, ומסורת משה חלק ד עמ' צט הערה קצז, ופסקי תשובות שלו טז. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק כו סעיף ב, שעציץ שנפל על צידו, אין להרימו, ואם נשפכה האדמה שבו אסור להחזירה לעציץ, כיוון שפעולות אלו מסייעות לגידול הצמח.

שמירת שבת כהלכתה פרק כו סעיף ב, טלטולי שבת פרק ד הערה לג, בשם הגר"מ פיינשטיין (ועיין מסורת משה חלק ד עמ' צט הערה קצז), שלמי יהודה פרק ג סוף הערה סד, בשם הגרש"ז אוירבך: קשה להקל, ועיין אור לציון חלק ב פרק כו שאלה ט, וקובץ מבית לוי חלק ו עמ' מז, וחוט שני חלק א עמ' פח, שחולקים וסוברים שעציץ שאין איסור לטלטלו מצד איסור זורע ומצד איסור קוצר אינו נחשב מוקצה, ועיין שער הציון שלו לח, וחזון עובדיה חלק ד עמ' עב, ומסורת משה חלק ד עמ' צח, ופסקי תשובות שלו הערה 123.

עיין שו"ע שלו ח, ומשנ"ב ס"ק מב-מה, שהנחת עציץ נקוב על הקרקע אסורה משום מלאכת זורע, והרמתו ממנה אסורה משום מלאכת קוצר. ועיין באור הלכה שם ד"ה אפילו, ופסקי תשובות שלו טז, שאין איסור זורע בהנחת עציץ שאינו נקוב על האדמה, ואין איסור קוצר בהרמתו מן האדמה, ועיין באור הלכה שם ד"ה אפילו, שעציץ שעשוי מחרס או מעץ נחשב נקוב גם אם אין בו נקב, כיוון שהצמח יונק דרך העץ והחרס. ועיין פסקי תשובות שלו הערה 114, שקרמיקה נחשבת חרס, ועיין שם הערה 117, שהפוסקים נחלקו אם דין פלסטיק כדין עץ וחרס. ועיין כף החיים שלו נא, ומאמר מרדכי פרק קיא סעיף ל, שעציץ שאינו נקוב, שענפיו נוטים מעבר לדפנות העציץ, נחשב עציץ נקוב, כיוון שהוא יונק מהקרקע בעזרת הענפים הנמצאים באוויר. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' עא, ואור לציון חלק ב פרק כו שאלה ט, ומסורת משה חלק ד עמ' צט, שעציץ המונח על גבי משטח מרוצף אינו יונק מהקרקע, ומותר להעבירו ממקום למקום, ועיין שבט הלוי חלק ו סימן קסז, ומאמר מרדכי פרק קיא סעיף לא, שחולקים, ועיין מנחת שלמה חלק א סימן מא ס"ק ב, שמחלק בין קומת קרקע לקומות עליונות.