logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ח - חימום תבשילים בשבת ודיני החזרה

facebook email whatsapp

כאשר רוצים לחמם אוכל בשבת, ראשית כל יש לבדוק אם האוכל מבושל כל צרכו. אוכל שאינו מבושל כל צרכו - אסור לחממו, שכן חימום האוכל יוסיף בו בישול1. לכן בכל מקום בפרק זה שכתוב שמותר לחמם אוכל, הכוונה היא לאוכל שמבושל כל צרכו. 

כמבואר לעיל, תבשיל מוצק שהתבשל והתקרר נחשב מבושל, כיוון שהשינוי שנעשה באוכל על ידי הבישול נשאר בו גם לאחר שהוא מתקרר, ולכן גם בעודו קר הוא נחשב מבושל וחימומו מחדש אינו נחשב בישול ('אין בישול אחר בישול'). אך תבשיל נוזלי שהתבשל והתקרר אינו נחשב מבושל. זאת כיוון שבמאכל נוזלי, חום המאכל הוא מרכיב משמעותי, וכאשר המאכל מתקרר, מתבטל הבישול הראשון, וחימום המאכל מחדש נחשב בישול. לכן מותר לחמם בשבת עוף, אורז ותפוחי אדמה מבושלים, אף אם הם קרים, אך אסור לחמם מרק או רוטב קרים, גם אם הם התבשלו בערב שבת2.

1.
רמ"א רנג ב, ומשנ"ב שם סא.
2.
עיין פרק ג, ועיין שם שלדעת השלחן ערוך, אסור לחמם תבשיל נוזלי שהתקרר לשיעור חום כזה שהיד אינה סולדת בו, ולדעת הרמ"א, מותר לחממו כל עוד הוא חם בשיעור כזה שאנשים הרוצים לאכול תבשיל חם יאכלוהו (כשלושים וחמש מעלות).

מן התורה, מותר לחמם בשבת מאכל מבושל על גבי אש או על גבי כיריים, כיוון שהמאכל כבר התבשל ואין בישול אחר בישול. אך חכמים אסרו לעשות זאת, כיוון שבימות החול רגילים לבשל על גבי האש או על גבי הכיריים, וחימום אוכל במקום שרגילים לבשל בו נראה כפעולת בישול1, ואנשים הרואים זאת עלולים לחשוב שמותר לבשל בשבת2.

1.
שו"ע רנג ב, ומשנ"ב רנג נה. ועיין שער הציון רנג לז, שיש סוברים שהטעם לכך שאסור לחמם תבשיל על אש או על גבי הכיריים הוא משום שחכמים חששו שאדם יגביר את עוצמת האש. ועיין שו"ע רנג ב, שאסור לחמם מאכל על כירה גם אם פינו מהכירה את הגחלים ('כירה גרופה') או שכיסו אותם באפר ('כירה קטומה'), כיוון שכירה היא מקום שרגילים לבשל בו בימות החול, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף כ, שלכן אסור לחמם מאכל על כירי גז או כיריים חשמליים גם אם הם מכוסים בלוח מתכת, ועיין הערה 17.
2.
שבות יצחק (שהייה) עמ' רל ואילך.

חימום מאכל מבושל במקום שאין רגילים לבשל בו מותר, כיוון שהחימום אינו נראה כפעולת בישול1. לכן מותר לחמם בשבת מאכל מבושל על ידי הנחתו על גבי סיר שיש בו תבשיל העומד על האש2, או על גבי מֵחם חשמלי, כיוון שאין רגילים לבשל כך3. וכן מותר לחמם מאכל מבושל על ידי הנחתו על גבי רדיאטור (תנור לחימום הבית), כיוון שאין רגילים לבשל עליו4.

1.
שו"ע רנג ה, ומשנ"ב רנג פז.
2.
שו"ע רנג ה, ומשנ"ב שם פה, ובאור הלכה רנג ג ד"ה ויזהר.
3.
מאמר מרדכי פרק נא סעיף טו, ארחות שבת פרק ב סעיף סד.
4.
אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות לד, קובץ מבית לוי חלק ו עמ' לא, ארחות שבת פרק ב סעיף סז. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף ל, שחולק.

אסור לחמם בשבת תבשיל על ידי נתינתו על פלטה של שבת1, כיוון שהנחת תבשיל על פלטה של שבת עלולה להראות כבישול, שכן לפעמים מבשלים על הפלטה, כגון כאשר מניחים עליה בערב שבת תבשיל שאינו מבושל כל צרכו, והוא הולך ומתבשל בשבת2. אמנם מותר לחמם תבשיל על ידי נתינתו על הפלטה, אם מניחים בינו לבין הפלטה כלי עם חלל שיחצוץ ביניהם3, כגון תבנית הפוכה4, או רשת מתכת עבה (תמונות 3-4)5. הטעם לכך הוא שעל ידי זה ניכר שנתינת התבשיל על הפלטה אינה לצורך בישול6, שכן אדם הרוצה לבשל מניח את הסיר ישירות על מקור החום ואין הוא מניח כלי עם חלל שיחצוץ בין הסיר לבין מקור החום. ויש סוברים שמותר לחמם תבשיל על פלטה של שבת, כיוון שאין רגילים לבשל על פלטה ולכן חימום תבשיל עליה אינו נראה כבישול7.

1.
שולחן שלמה סימן רנג סוף ס"ק כז (ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א הערה פג, בשם הגרש"ז אוירבך: טוב להחמיר), מאמר מרדכי פרק נא סעיף ב, עיין אור לציון חלק ב פרק ל הערה יג, אשרי האיש פרק ג סעיף יב, שמש ומגן חלק א סימן נג, חוט שני חלק ב עמ' קיד, קובץ מבית לוי חלק ו עמ' לא, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף ל, הגר"מ מזוז שליט"א בקובץ אור תורה (טבת תשמ"ג) סימן לה.
2.
שבות יצחק (שהיה) עמ' קג, משנ"ב מהדורת איש מצליח על סימן רנג סעיף ג הערה 7.
3.
עיין מאמר מרדכי פרק נ סעיף ו, חוט שני חלק ב עמ' קכט, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין מאמר מרדכי שם, שעובי החלל צריך להיות לפחות סנטימטר, ועיין להלן שהגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שדי להניח רשת עבה. ועיין מקור נאמן חלק א סימן תכ, שחולק וסובר שדי בלוח מתכת, ועיין תוספת אהל הלכות שבת חלק א עמ' כט.
4.
ארחות שבת פרק ב הערה קיג, בשם הגרש"ז אוירבך, מאמר מרדכי פרק נא סעיף טו, פסקי תשובות רנג כה. ועיין ארחות שבת פרק ב הערה קיא, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק ואוסר להניח אוכל על פלטה של שבת כאשר כלי ריק חוצץ בין הפלטה לסיר.
5.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, והטעים דבריו שהחללים שברשת נחשבים חלל.
6.
עיין משנ"ב שיח מא.
7.
חזון עובדיה חלק א עמ' עח, שו"ת תפלה למשה (לוי) חלק א סימן לב, שו"ת דבר חברון אורח חיים חלק ב סימן קצה. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות לה, ועיין שבות יצחק (שהייה) עמ' קג, והלכות שבת בשבת חלק א עמ' רמב, שנחלקו בהבנת דבריו.

כאשר סיר נמצא על הפלטה ואדם רוצה להורידו מהפלטה ולהחזירו אליה לאחר מכן, כגון כאשר אישה רוצה להוריד את הסיר מהפלטה כדי להאכיל את ילדיה הקטנים1 ולהחזיר אותו לפלטה לאחר מכן, כדי שהתבשיל יישאר חם לסעודה - הדין תלוי במחלוקת הפוסקים. לדעת הפוסקים הסוברים שמותר להניח בשבת סיר ישירות על הפלטה, ניתן להחזיר את הסיר לפלטה ללא כל חשש. אך לדעת הפוסקים הסוברים שאסור להניח סיר ישירות על הפלטה, אין להחזיר את הסיר ישירות לפלטה אלא יש להניח עליה כלי עם חלל שיחצוץ בינה לבין הסיר, כגון תבנית הפוכה או רשת מתכת עבה, ולהניח את הסיר עליו, כמבואר לעיל. ואם ברצון האדם להניח את הסיר ישירות על הפלטה ללא כל חציצה, עליו להקפיד להניח את הסיר במקום שיהיה ניכר בו שהורדת הסיר מהפלטה היא זמנית, והחזרתו לפלטה אינה הנחה חדשה אלא המשך ההנחה שהחלה לפני שבת, כגון על כיסא, על שולחן או על מגבת הפרוסה על השיש; אך אין להניחו על הרצפה או ישירות על השיש2. ולמנהג יוצאי אשכנז, נוסף על כך יש להתכוון בשעת הורדת הסיר מהפלטה להחזירו לפלטה3, ולהחזיק בסיר בכל משך הזמן שהוא איננו על הפלטה4. כל זאת כדי שיהיה ניכר שהורדת הסיר מהפלטה היא זמנית, והחזרת הסיר לפלטה אינה הנחה חדשה אלא המשך ההנחה שהחלה לפני שבת5.

1.
עיין פרק ה, שישנם פוסקים הסוברים שאסור להוציא אוכל מסיר הנמצא על גבי הפלטה.
2.
עיין שו"ע רנג ב, ואור לציון חלק ב פרק יז שאלה ו, ודברי הגר"י אריאל שליט"א להלן. ביתר ביאור: עיין הערה 3 שאסור להניח בשבת סיר על אש מכוסה (כירה קטומה), ועיין שו"ע רנג ב, שאם הסיר הונח בערב שבת על אש מכוסה, מותר בשבת להורידו ולהחזירו אם לא הניחו אותו על גבי הקרקע, ועיין רמ"א שם, שחולק וסובר שנוסף על כך יש גם להתכוון בשעת הורדת הסיר להחזירו על גבי האש המכוסה, ולהימנע מהנחתו על חפץ כלשהו, ומכאן למדו הפוסקים הסוברים שאסור להניח סיר על פלטה בשבת, באלו תנאים אפשר להחזיר לפלטה סיר שהונח עליה בערב שבת והורד ממנה במשך השבת. ועיין שבט הלוי חלק יא סימן סז אות ג, ומאמר מרדכי פרק נא סעיף ד, ואור לציון חלק ב פרק יז שאלה ו, שדין השיש שבמטבח כדין קרקע (ועיין אור לציון שם, שאם מניחים מגבת על השיש, השיש אינו כקרקע), ועיין משנ"ב מהדורת ביצחק יקרא על שו"ע רנג ב, ופסקי תשובות רנג טז, שדין שולחן כדין קרקע, ועיין שבות יצחק (שהייה) עמ' קנה, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, וחוט שני חלק ב עמ' קכג, שחולקים וסוברים ששיש ושולחן אינם נחשבים כקרקע, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו ששיש הוא כקרקע ושלחן אינו כקרקע. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א הערה פג, בשם הגרש"ז אוירבך, שאדם שהניח את הסיר על הקרקע, יכול להחזירו לפלטה, כיוון שבדיעבד אפשר לסמוך על הסוברים שמותר להניח סיר ישירות על הפלטה. ועיין משנ"ב רנג סח, שההיתר להחזיר בשבת סיר על גבי אש מכוסה מותנה בכך שהתבשיל לא יצטנן לגמרי (אף אם הוא מוצק), ועיין באור הלכה רנג ה ד"ה ובלבד, שמפקפק בזה. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות לח, וציץ אליעזר חלק יב סימן צא אות ב, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף כז, שסיר שניתן על גבי פלטה והפלטה כבתה, מותר לתנו על גבי פלטה אחרת, ועיין חזון עובדיה חלק א עמ' פט, שכתב כעין זה, ועיין שבות יצחק (שהייה) עמ' קעח, בשם הגרי"ש אלישיב, וחוט שני חלק ב עמ' קכז, שחולקים ואוסרים להניחו על פלטה אחרת אם בשעה שהסירו אותו מהפלטה היא הייתה קרה.
3.
עיין רמ"א רנג ב.
4.
רמ"א רנג ב, ואגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות לג, ושמירת שבת כהלכתה פרק א הערה ס, בשם הגרש"ז אוירבך. ביתר ביאור: עיין רמ"א רנג ב, ומשנ"ב שם נה, שמעיקר הדין יש לאחוז את הסיר באוויר ולא להניחו על חפץ כלשהו, ועיין אגרות משה שם, ושמירת שבת כהלכתה שם, שאם מניחים את הסיר על שולחן או על השיש ומקפידים לאחוז בו כל משך הזמן שהוא מונח עליהם, הדבר נחשב כאילו הסיר נשאר באוויר. ועיין חוט שני חלק ב עמ' קכג, ושמירת שבת כהלכתה פרק א הערה סא, שאין להניח את הסיר על הקרקע אף אם אוחזים אותו ביד, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות לג, שחולק.
5.
משנ"ב רנג נה-נו.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ