המנהג לאכול מאכלים חמים בשבת והאיסורים המתלווים לו

מנהג ישראל לאכול בשבת מאכלים חמים. הטעם העיקרי לכך הוא שמאכלים חמים הם טעימים וערֵבים, ויש בכך קיום של מצוות עונג שבת¹. אך יש לכך טעם נוסף, הקשור למנהג הקראים. לפי אמונתם המוטעית, אסור לעשות בשבת שום פעולה שתגרום לחימום אוכל או לשמירת חומו, ולכן הם אוכלים בשבת אוכל קר. כדי להוציא זאת מליבם ולהדגיש שמותר לעשות בשבת פעולות שתגרומנה לחימום אוכל מבושל ולשמירת חומו, נהגו ישראל להקפיד לאכול תבשילים חמים בשבת². וכך כתב על כך רבינו זרחיה הלוי (אחד מגדולי הראשונים): "תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין. וכל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין (-קראי), ומצווה לבשל ולהטמין, ולענג את השבת ולהשמין, והעושה כן הוא המאמין וזוכה לקץ הימין"³.

חימום מאכלים לשבת עלול לגרום לתקלות שונות בשמירת ההלכה, כגון ליבוי האש וזירוז הבישול של תבשילים שאינם מבושלים כל צרכם, לכן אסרו חכמים שלושה איסורים שמטרתם למנוע תקלות אלו: איסור שהייה, איסור החזרה ואיסור הטמנה. בפרק זה יבוארו דיני איסור שהייה, ובפרקים הבאים יבוארו דיני איסורי חזרה והטמנה.