איסור שהייה

שו"ע רנג א, ומשנ"ב רנג יב. ועיין שו"ע שם, ומשנ"ב שם, שאף שחכמים אסרו להשהות מאכל שאינו מבושל על גבי כירה, הם התירו לעשות זאת אם הכירה מוסקת בקש, כיוון שבערת קש אינה יוצרת גחלים, ואין חשש שאדם יחתה בהם כדי להגביר את עוצמת האש. כמו כן חכמים התירו להשהות תבשיל על גבי כירה גרופה או קטומה. כירה גרופה היא כירה שגרפו (הוציאו) ממנה את הגחלים, וגם בה אין חשש שאדם יחתה בגחלים. כירה קטומה היא כירה שפיזרו על הגחלים שבה אפר הממעט את חומם, וגם בה אין חשש שאדם יחתה בגחלים, כיוון שאין חוששים שאדם יחזור ויגביה את חום הכירה לאחר שמיעט את חומה. ועיין שו"ע רנג א, ומשנ"ב שם ט, שמותר להשהות תבשיל חי שדורש זמן בישול רב ואין אפשרות שיספיק להתבשל עד סעודת ליל שבת, כיוון שאין חשש שהאדם ינסה לזרז את בישולו, ועיין חוט שני חלק ב עמ' קט, וארחות שבת פרק ב סעיף כג, ופסקי תשובות רנג ד, שבזמננו, שמשתמשים בכירי גז ובכיריים חשמליות, היתר זה אינו מצוי, כיוון שרוב ככול התבשילים יכולים להיות מוכנים עד זמן סעודת ליל שבת.