מנהג ישראל לאכול בשבת מאכלים חמים. הטעם העיקרי לכך הוא שמאכלים חמים הם טעימים וערֵבים, ויש בכך קיום של מצוות עונג שבת1. אך יש לכך טעם נוסף, הקשור למנהג הקראים. לפי אמונתם המוטעית, אסור לעשות בשבת שום פעולה שתגרום לחימום אוכל או לשמירת חומו, ולכן הם אוכלים בשבת אוכל קר. כדי להוציא זאת מליבם ולהדגיש שמותר לעשות בשבת פעולות שתגרומנה לחימום אוכל מבושל ולשמירת חומו, נהגו ישראל להקפיד לאכול תבשילים חמים בשבת2. וכך כתב על כך רבינו זרחיה הלוי (אחד מגדולי הראשונים): "תקנת רבותינו היא לענג את השבת בחמין. וכל מי שאינו אוכל חמין צריך בדיקה אחריו אם הוא מין (-קראי), ומצווה לבשל ולהטמין, ולענג את השבת ולהשמין, והעושה כן הוא המאמין וזוכה לקץ הימין"3.
חימום מאכלים לשבת עלול לגרום לתקלות שונות בשמירת ההלכה, כגון ליבוי האש וזירוז הבישול של תבשילים שאינם מבושלים כל צרכם, לכן אסרו חכמים שלושה איסורים שמטרתם למנוע תקלות אלו: איסור שהייה, איסור החזרה ואיסור הטמנה. בפרק זה יבוארו דיני איסור שהייה, ובפרקים הבאים יבוארו דיני איסורי חזרה והטמנה.
בדרך כלל מותר לעשות בערב שבת מלאכה האסורה בשבת, אף שהמלאכה תימשך ותיעשה מאליה בשבת1. לדוגמה: מותר להדליק נר בערב שבת, אף שהנר ימשיך לדלוק בשבת. וכן מותר להניח בגד מלוכלך בתוך גיגית עם חומר ניקוי בערב שבת, כדי שהוא יתכבס מאליו במשך השבת. וכן מותר מן התורה להניח אוכל שאינו מבושל על גבי אש בערב שבת, כדי שהאוכל יתבשל בשבת. אמנם אף שדבר זה מותר מן התורה, חכמים אסרו לעשות זאת מחשש שמא אדם ייווכח שהתבשיל לא יספיק להתבשל עד סעודת שבת, ויגביר את עוצמת האש בשבת כדי לזרז את הבישול2. איסור זה נקרא איסור שהייה, כיוון שהגדרת האיסור היא השהיית (-השארת) תבשיל שאינו מבושל על גבי האש בשבת. לכן אין להניח בערב שבת אוכל שאינו מבושל על גבי גחלים, כיריים של גז או כיריים חשמליות, על דעת שהוא יתבשל בשבת. וכן אין לתת בתנור אפייה אוכל שאינו אפוי, על דעת שהוא ייאפה בשבת3.
אף שאסור להניח בערב שבת מאכלים שאינם מבושלים על כיריים של גז וכיוצא בהם כדי שהמאכלים יתבשלו בשבת, מותר להניח בערב שבת מאכלים שאינם מבושלים על פלטה של שבת1. זאת כיוון שגם אם האדם יגלה שהמאכלים לא יספיקו להתבשל עד הסעודה, אין חשש שהוא יגביר את עוצמת החום, כיוון שלא ניתן להגביר את עוצמת החום של הפלטה2.
דוגמה מצויה לאיסור שהייה בימינו היא הפעלת מֵחם חשמלי שהמים בו לא הספיקו להתחמם לפני שבת. בשימוש רגיל במֵחם חשמלי, מרתיחים את המים על ידי כפתור ההרתחה, ולאחר מכן מעבירים את המחם למצב שבת, כדי שהמים יישארו חמים במשך השבת. כאשר אין מספיק זמן להרתיח את המים בערב שבת, אין להשאיר את המחם על מצב שבת על דעת שהמים יתחממו לאיטם במשך השבת, כיוון שיש לחשוש שהאדם ירצה למהר את חימום המים ויפעיל את כפתור ההרתחה בשבת1. כמו כן, אדם שלא הספיק להכין אוכל לשבת והוא מעוניין להפעיל את התנור באמצעות שעון עצר ('טיימר') ולאפות בו מאכלים לשבת, אינו רשאי לעשות כן, כיוון שיש לחשוש שבשבת הוא ייווכח שהאוכל לא יספיק להיאפות כראוי עד סעודת שבת, ויגביר את עוצמת החום של התנור2.
מותר להשהות על כיריים של גז וכיוצא בהם תבשיל שהגיע לרמת בישול כזו שהוא ראוי לאכילה בשעת הדחק1, כיוון שאין לחשוש שאדם יגביר את עוצמת האש כדי לזרז את בישולו2. ויש סוברים שאין להשהות על כיריים של גז וכיוצא בהם תבשיל שראוי לאכילה רק בשעת הדחק, או תבשיל שמבושל כל צרכו אך תוספת הבישול משביחה אותו ('מצטמק ויפה לו')3, כיוון שיש לחשוש שהאדם יגביר את עוצמת האש כדי להשביח את התבשיל4; וטוב להחמיר כדעה זו5.
מותר להשהות מאכל שאינו מבושל על אש, אם מכסים את האש1. היתר זה נלמד מדין 'כירה קטומה'. כירה קטומה היא כירה שמיעטו את חומה על ידי פיזור אפר על הגחלים שבה, ומותר להשהות עליה מאכל שאינו מבושל כיוון שאין חוששים שאדם יחזור ויגביר את חום הכירה לאחר שהוא מיעט את חומה2. לכן אדם הרוצה להשהות מאכל שאינו מבושל על כירי גז, ישים לוח מתכת על הכיריים, ועליו יניח את הסיר3.
מתנת השבת לישראל
פרק ז - הנחת מאכלים על אש בערב שבת והשארתם שם בשבת (איסור שהייה)
