שימוש במים שהתחממו על ידי דוד שמש

שו"ת הר צבי אורח חיים חלק א סימן קפח, ציץ אליעזר חלק ז סימן יט וחלק כ סימן טז, חזון עובדיה חלק ד עמ' תה, אור לציון חלק ב פרק ל תשובה ב, שו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו. ביתר ביאור: בהכנסת מים קרים לדוד גורמים לבישולם בשתי דרכים: דרך אחת היא על ידי עירובם במים החמים הנמצאים בדוד, ודרך שנייה היא על ידי הכנסתם לקולטים. ההיתר לגרום לבישול המים על ידי עירובם במים החמים הנמצאים בדוד מבוסס על כך שפסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - מותר (חימום המים הקרים על ידי המים החמים אינו נח לאדם, כיוון שעירובם גורם לקירור המים החמים). אך כדי להתיר את הכנסת המים לקולטים לא די בכך, כיוון שנוח לאדם בחימום המים בקולטים, וצריך לומר שגם פסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - מותר. עיין שו"ת הר צבי שם, וחזון עובדיה שם, שביססו את היתר השימוש בדוד שמש על דין אינו מתכוון, ומשמע שפסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - מותר, ועיין ציץ אליעזר חלק כ סימן טז, שחולק וסובר שפסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - אסור, וההיתר לגרום לבישול המים על ידי הקולטים הוא משום שבישול המים על ידי קולטים הוא בישול בחמה (וכן דעת האור לציון שם, והגר"י קאפח בציץ אליעזר חלק ז סימן יט, שבישול מים על ידי קולטים הוא בישול בחמה), ועיין חוט שני חלק ב עמ' קסב, ושבות יצחק (בדיני מיקרוגל) פרק י, בשם הגרי"ש אלישיב, ומאורי אש השלם חלק ב עמ' תצז, שחולקים וסוברים שבישול מים על ידי קולטים הוא בישול בתולדות חמה. ועיין שו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן לד אות לד, שכאשר יש אפשרות שישנם מים קרים בתחתית הדוד, והם יפרידו בין המים הקרים הנכנסים לדוד לבין המים החמים הנמצאים בחלק העליון של הדוד, הכנסת מים קרים לתוך הדוד מותרת גם משום שאין זה פסיק רישיה שהם יתבשלו על ידי המים החמים שבחלק העליון של הדוד, ועיין שם, שהאריך מאוד וצירף סברות נוספות להתיר את השימוש בדוד שמש בשבת (ועיין שו"ת אוצרות יוסף בתוך הלכה ברורה אפיה ובישול סימן ה, שסיכם את דבריו בצורה בהירה). בעיה נוספת שעלולה להיות בשימוש בדוד שמש היא בישול מים קרים בברז המים. פעמים רבות המים בדוד חמים מאוד, וכדי להשתמש בהם, פותחים יחד עם ברז המים החמים את ברז המים הקרים, כדי שהמים הקרים יקררו מעט את המים החמים. עיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נא, וחוט שני חלק ב עמ' קסב, שאין לעשות כן כיוון שעירוב מים קרים במים החמים גורם לבישולם, ועיין ציץ אליעזר חלק כ סימן טז, ושו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן לד אות מב, ואור לציון חלק ב פרק ל תשובה ב, שחולקים ומתירים, ועיין אור לציון שם, שטעם ההיתר לכך הוא שהברז הוא כלי שני, ומים אינם מתבשלים בכלי שני, ועיין ציץ אליעזר חלק כ סימן טז, שטעם ההיתר לכך הוא שהאדם אינו מתכוון לבשל את המים הקרים בשיעור שהיד סולדת בו ולא נוח לו בכך ('פסיק רישיה דלא ניחא ליה'). ועיין שלחן שלמה סימן שיח אות מד, ושבות יצחק (בדיני מיקרוגל) פרק י עמ' צא, בשם הגרי"ש אלישיב, שכניסת המים הקרים לדוד אינה נחשבת גרמא, ועיין שו"ת יביע אומר חלק ד סימן לה, שדן באריכות אם הכנסת המים לדוד נחשבת גרמא. יש לציין שבזמננו ישנו סוג של דודי שמש שהמים המתחממים בקולטים אינם מתערבים במי הדוד, אלא נמצאים בצינורות סגורים בתוך הדוד, והם אלו שמחממים את המים הקרים שבדוד, ולפי הציץ אליעזר השימוש בדודים אלו אסור בדרך כלל, כיוון שהמים החמים שבצינורות הם תולדות חמה, ובדרך כלל נוח לאדם שהמים הקרים שנכנסים לדוד יתבשלו על ידם.

שבט הלוי חלק א סימן צד, שבות יצחק (דוד שמש) עמ' פט, בשם הגרי"ש אלישיב, מנחת יצחק חלק ד סימן מד אות ג, חוט שני חלק ב עמ' קסב. ועיין חוט שני שם, ושבות יצחק שם, שאוסרים את פתיחת ברז המים החמים, גם משום שהפתיחה גורמת להכנסת מים לקולטי השמש, ובישול המים על ידי הקולטים הוא בישול בתולדות חמה, כיוון שהחמה מחממת את הצינורות שבקולטים והצינורות מחממים את המים, ועיין הערה קודמת. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נא והערה קמה, שטוב להימנע מהוצאת מים מדוד שמש, שמא יטעו ויוציאו מים מדוד גם כאשר המים חוממו על ידי גוף חימום.

שבות יצחק (דוד שמש) עמ' צא, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב.

שו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נא והערה קמה, בשם הגרש"ז אוירבך, שטוב להימנע משימוש במים שהתחממו בדוד השמש אף אם החימום החשמלי לא הופעל, כדי שלא יבואו להשתמש בהם כאשר הוא הופעל. ועיין שם, שבימות החורף, שרגילים להפעיל את גוף החימום החשמלי, אסור להשתמש במים שהתחממו בדוד השמש, אף אם לא הפעילו את גוף החימום החשמלי, כי בימים אלו ישנו חשש גדול שיטעו וישתמשו במים החמים גם כאשר גוף החימום החשמלי הופעל, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' תיג, ושו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו, שחולקים.