logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ו - בישול במקור חום שאינו אש ושימוש בדוד שמש. פרק ו - בישול במקור חום שאינו אש ושימוש בדוד שמש

שימוש במים שהתחממו על ידי דוד חשמל ('בוילר')

facebook email whatsapp

ברז מים חמים שמגיעים אליו מים חמים שהתחממו על ידי דוד חשמל ('בוילר' - מִתקן לחימום מים על ידי גוף חימום חשמלי), אין לפותחו בשבת, גם כאשר גוף החימום בדוד כבוי. זאת כיוון שהוצאת מים חמים מהדוד גורמת לכניסת מים קרים לתוכו, והם מתערבים במים שהתחממו על ידי החשמל ומתבשלים על ידיהם; ומים שהתחממו על ידי גוף חימום חשמלי נחשבים לתולדות האש, והבישול על ידם אסור מן התורה1.

כאשר גוף החימום כבוי וחום המים שבדוד הוא פחות מחום שהיד סולדת בו (כארבעים וחמש מעלות), מותר לפתוח את ברז המים החמים, כיוון שהמים הקרים שייכנסו לדוד אינם עתידים להתבשל מן המים שבתוכו2.

2 הערות

1.
מנחת יצחק חלק ה סימן כד, מאמר מרדכי פרק נב סעיף יט, אור לציון חלק ב פרק ל הערה ב, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' תה: טוב להחמיר (ועיין הליכות עולם חלק ד עמ' לז: אסור, ועיין הלכה ברורה לגר"ד יוסף שליט"א אפיה ובישול פרק שלישי שער הציון צב, שכן עיקר), וטעמו משום שהאדם אינו מכניס את המים הקרים לדוד ישירות, אלא כניסתם לדוד נגרמת בעקיפין על ידי הוצאת המים החמים, ולדעת פוסקים רבים פעולה הנעשית בדרך גרמא מותרת בשבת, ועיין רמ"א שלד כב, שפעולה הנעשית בדרך גרמא אסורה בשבת שלא במקום הפסד, ועיין אור לציון שם ד"ה ולענין מה, ושו"ת תפלה למשה (לוי) חלק ב סימן כג אות ו, שדין זה נכון גם ליוצאי ספרד, ועיין שבות יצחק (בדיני מיקרוגל) עמ' צא, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, שכניסת המים הקרים לדוד אינה נחשבת גרמא משום שכך דרך הבישול בדוד. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, והלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק שלישי סעיף עד, שאדם שטעה ופתח בשבת את ברז המים החמים כאשר גוף החימום דולק, לא יסגור את הברז כיוון שסגירת הברז תגרום לבישול המים הקרים שנכנסו לדוד. ועיין שו"ת הראשון לציון חלק א אורח חיים סימן סג, שמותר לכוון בערב שבת את שעון השבת שיידלק לקראת צאת השבת, כדי שבמוצאי שבת ניתן יהיה להתקלח במים חמים, וכן משמע משמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מט וממעין אומר חלק ב פרק ג סימן צו, ועיין שלחן שלמה סימן שכו הערה יט, שחולק, ועיין שם הערה ב.
2.
מאמר מרדכי פרק נב סעיף כב, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, שו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו. ועיין מאמר מרדכי שם סעיף כג, שראוי להימנע מפתיחת ברז המים החמים, גם כאשר חום המים בדוד פחות מחום שהיד סולדת בו, כיוון שקשה לאמוד את חום המים ועלולים לטעות. ועיין שו"ת שאילת שלמה (תשס"ו) חלק א סימן קסא, שחולק וסובר שכאשר גוף החימום כבוי, מותר לפתוח את ברז המים החמים גם אם חום המים בדוד הוא יותר מחום שהיד סולדת בו, וזאת בתנאי שהשתמשו ביום שישי לפחות בשליש מכמות המים הנמצאים בדוד. הטעם לכך הוא שהשימוש בשליש מכמות המים הנמצאת בדוד גורם להכנסת מים קרים רבים לתוך הדוד, וכיוון שמשקל המים החמים קל יותר ממשקל המים הקרים, המים החמים צפים למעלה וממלאים את החלק העליון של הדוד, והמים הקרים שוקעים מטה וממלאים את החלק התחתון של הדוד. מחמת זאת נוצרת שכבה של מים קרים המפרידה בין המים החמים למים הקרים הנכנסים לדוד בעקבות פתיחת הברז, והיא מונעת את חימום המים הקרים הנכנסים לדוד בשבת, ועיין שם שהגר"י נויבירט הסכים עמו, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, שלא כתב כן, ועיין ארחות שבת פרק א הערה קצח, שחולק ואוסר, כיוון שקשה לתת קצבה בדבר ואי אפשר להתיר את השימוש במכשיר שהשימוש בו כרוך לפעמים באיסור, ועיין שו"ת דבר חברון אורח חיים חלק ב סימן קצב, שכתב כעין זה. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאם גוף החימום כבוי, מותר לפתוח את ברז המים החמים רק אם הוציאו ביום שישי אחר הצהריים כמות גדולה מאוד של מים חמים, עד שניתן לדעת בבטחה שהמים שייכנסו לדוד לא יתחממו. ועיין שאילת שלמה שם, שאין לאסור את פתיחת ברז המים החמים מן הסיבה שהמים החמים מחממים את המים הקרים כאשר הם מתערבבים בברז, כיוון שיש סוברים שהברז הוא כלי שני, ומים אינם מתבשלים בכלי שני, ועיין שם סברות נוספות להקל בזה, ועיין אור לציון חלק ב פרק ל הערה ב, שצינורות המים שתחת הדוד נחשבים כלי שני, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, שחולק וחושש לבישול המים הקרים בצינור שמוביל את המים לברז. 

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ