logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ו - בישול במקור חום שאינו אש ושימוש בדוד שמש

facebook email whatsapp

איסור מבשל הוא בין שהבישול נעשה באש ובין שהוא נעשה ב'תולדות האש'. תולדות האש הן דברים שהתחממו על ידי אש, והם נקראים כן כיוון שחומם נולד מהאש. לדוגמה: מחבת שחוממה באש והוסרה ממנה, סיר מרק שעמד על האש והוסר ממנה ומגבת שהונחה על פלטה של שבת והוסרה ממנה - הם תולדות האש. לכן הנותן אטריות שאינן מבושלות לסיר מרק חם שהוסר מהאש, עובר על איסור מבשל. וכן העוטף ביצה חיה במגבת שהתחממה על פלטה של שבת, עובר על איסור מבשל1.

1.
שו"ע שיח ג, ומשנ"ב שם.

מותר לבשל בחום השמש1, כיוון שאין רגילים לבשל בו2. ואף שבדרך כלל, חכמים אסרו לעשות מלאכה שלא כדרכה, הם לא אסרו לבשל בחום השמש. הסיבה לכך היא שבישול בחמה שונה מאוד מבישול באש, ואין חשש שאנשים יטעו וילמדו שמותר לבשל באש מכך שמותר לבשל בחמה3. לכן מותר להניח מים או מאכל בשמש כדי שיתחממו, אף אם הם יתחממו מאוד4.

הבן איש חי כותב שההיתר לבשל בחמה בשבת רומז לשלמות שאליה יגיע העולם בעתיד. לעתיד לבוא, האדם לא יתרפא על ידי מעשיו אלא על ידי הסתכלות בשמש, כמו שאמרו חכמים: "לעתיד לבוא הקדוש ברוך הוא מוציא חמה מנרתיקה וכו' וצדיקים מתרפאים בה שנאמר: 'וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ'"5. השבת היא 'מעין עולם הבא', ועל כן נאסר בה הבישול באש, המסמל את מעשה האדם, אך הותר בה הבישול בחמה, המסמלת את הרפואה המוכנת לאדם בטבע הבריאה. היתר הבישול בחמה בשבת מרמז אפוא על הטובה הגדולה והמעולה שתהיה לאדם לעתיד לבוא, שבו תהיה רפואתו מזומנת לו, ולא יצטרך לשינוי ותיקון סדרי הטבע עבורה6.

1.
שו"ע שיח ג.
2.
רש"י שבת לט א ד"ה דשרי, שו"ע הרב שיח ז.
3.
עיין רמב"ם שבת כב ט, שבות יצחק (בדיני מיקרוגל) עמ' כז ואילך. ועיין שבות יצחק שם, שהאריך בזה. ועיין אגלי טל מלאכת האופה סעיף יט ס"ק מד אות ד, ואבני נזר סימן קנט ס"ק כב, ונעם שבת (אפלבוים) סימן יז, שביארו זאת בדרכים אחרות.
4.
שו"ע שיח ג, ומאמר מרדכי פרק נב סעיף יא.
5.
מלאכי ג כ. עבודה זרה ג ב.
6.
עיין בן איש חי שנה שניה פרשת בא הקדמה.

אף שמותר לבשל בחמה, חכמים אסרו לבשל ב'תולדות חמה'. תולדות חמה הן דברים שהתחממו בשמש, והם נקראים כך כיוון שחומם נולד מהחמה. הטעם לכך שחכמים אסרו לבשל בתולדות חמה הוא שדבר שהתחמם בשמש, לא ניכר שהחום הצבור בו הוא מהשמש ולא מאש, ומתוך כך עלולים לטעות ולחשוב שמותר לבשל בתולדות אש. לדוגמה: הרואה את חברו צולה ביצה על מחבת שהתחממה בשמש, אינו יודע שהמחבת התחממה בשמש ולא באש, והוא עלול לטעות ולחשוב שהמחבת התחממה באש, ולהסיק מכך שבישול בתולדות אש מותר1. לכן אסור לצלות ביצה על מחבת שהתחממה בשמש, או להטמין ביצה בתוך חול שהתחמם בשמש, כיוון שהמחבת והחול הם תולדות חמה2.

1.
שו"ע שיח ג.
2.
ועיין מעשה השבת פרק א סעיף ד, שנתינת ביצה למחבת והנחתה בשמש נחשבת בישול בחמה, אף שהמחבת מתחממת בשמש ומסייעת לבישול הביצה, כיוון שעיקר הבישול נעשה על ידי השמש.

ברז מים חמים שמגיעים אליו מים חמים שהתחממו על ידי דוד חשמל ('בוילר' - מִתקן לחימום מים על ידי גוף חימום חשמלי), אין לפותחו בשבת, גם כאשר גוף החימום בדוד כבוי. זאת כיוון שהוצאת מים חמים מהדוד גורמת לכניסת מים קרים לתוכו, והם מתערבים במים שהתחממו על ידי החשמל ומתבשלים על ידיהם; ומים שהתחממו על ידי גוף חימום חשמלי נחשבים לתולדות האש, והבישול על ידם אסור מן התורה1.

כאשר גוף החימום כבוי וחום המים שבדוד הוא פחות מחום שהיד סולדת בו (כארבעים וחמש מעלות), מותר לפתוח את ברז המים החמים, כיוון שהמים הקרים שייכנסו לדוד אינם עתידים להתבשל מן המים שבתוכו2.

1.
מנחת יצחק חלק ה סימן כד, מאמר מרדכי פרק נב סעיף יט, אור לציון חלק ב פרק ל הערה ב, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' תה: טוב להחמיר (ועיין הליכות עולם חלק ד עמ' לז: אסור, ועיין הלכה ברורה לגר"ד יוסף שליט"א אפיה ובישול פרק שלישי שער הציון צב, שכן עיקר), וטעמו משום שהאדם אינו מכניס את המים הקרים לדוד ישירות, אלא כניסתם לדוד נגרמת בעקיפין על ידי הוצאת המים החמים, ולדעת פוסקים רבים פעולה הנעשית בדרך גרמא מותרת בשבת, ועיין רמ"א שלד כב, שפעולה הנעשית בדרך גרמא אסורה בשבת שלא במקום הפסד, ועיין אור לציון שם ד"ה ולענין מה, ושו"ת תפלה למשה (לוי) חלק ב סימן כג אות ו, שדין זה נכון גם ליוצאי ספרד, ועיין שבות יצחק (בדיני מיקרוגל) עמ' צא, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, שכניסת המים הקרים לדוד אינה נחשבת גרמא משום שכך דרך הבישול בדוד. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, והלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק שלישי סעיף עד, שאדם שטעה ופתח בשבת את ברז המים החמים כאשר גוף החימום דולק, לא יסגור את הברז כיוון שסגירת הברז תגרום לבישול המים הקרים שנכנסו לדוד. ועיין שו"ת הראשון לציון חלק א אורח חיים סימן סג, שמותר לכוון בערב שבת את שעון השבת שיידלק לקראת צאת השבת, כדי שבמוצאי שבת ניתן יהיה להתקלח במים חמים, וכן משמע משמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מט וממעין אומר חלק ב פרק ג סימן צו, ועיין שלחן שלמה סימן שכו הערה יט, שחולק, ועיין שם הערה ב.
2.
מאמר מרדכי פרק נב סעיף כב, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, שו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו. ועיין מאמר מרדכי שם סעיף כג, שראוי להימנע מפתיחת ברז המים החמים, גם כאשר חום המים בדוד פחות מחום שהיד סולדת בו, כיוון שקשה לאמוד את חום המים ועלולים לטעות. ועיין שו"ת שאילת שלמה (תשס"ו) חלק א סימן קסא, שחולק וסובר שכאשר גוף החימום כבוי, מותר לפתוח את ברז המים החמים גם אם חום המים בדוד הוא יותר מחום שהיד סולדת בו, וזאת בתנאי שהשתמשו ביום שישי לפחות בשליש מכמות המים הנמצאים בדוד. הטעם לכך הוא שהשימוש בשליש מכמות המים הנמצאת בדוד גורם להכנסת מים קרים רבים לתוך הדוד, וכיוון שמשקל המים החמים קל יותר ממשקל המים הקרים, המים החמים צפים למעלה וממלאים את החלק העליון של הדוד, והמים הקרים שוקעים מטה וממלאים את החלק התחתון של הדוד. מחמת זאת נוצרת שכבה של מים קרים המפרידה בין המים החמים למים הקרים הנכנסים לדוד בעקבות פתיחת הברז, והיא מונעת את חימום המים הקרים הנכנסים לדוד בשבת, ועיין שם שהגר"י נויבירט הסכים עמו, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, שלא כתב כן, ועיין ארחות שבת פרק א הערה קצח, שחולק ואוסר, כיוון שקשה לתת קצבה בדבר ואי אפשר להתיר את השימוש במכשיר שהשימוש בו כרוך לפעמים באיסור, ועיין שו"ת דבר חברון אורח חיים חלק ב סימן קצב, שכתב כעין זה. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שאם גוף החימום כבוי, מותר לפתוח את ברז המים החמים רק אם הוציאו ביום שישי אחר הצהריים כמות גדולה מאוד של מים חמים, עד שניתן לדעת בבטחה שהמים שייכנסו לדוד לא יתחממו. ועיין שאילת שלמה שם, שאין לאסור את פתיחת ברז המים החמים מן הסיבה שהמים החמים מחממים את המים הקרים כאשר הם מתערבבים בברז, כיוון שיש סוברים שהברז הוא כלי שני, ומים אינם מתבשלים בכלי שני, ועיין שם סברות נוספות להקל בזה, ועיין אור לציון חלק ב פרק ל הערה ב, שצינורות המים שתחת הדוד נחשבים כלי שני, ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מה, שחולק וחושש לבישול המים הקרים בצינור שמוביל את המים לברז. 

מותר לפתוח ברז מים חמים שמגיעים אליו מים חמים מדוד שמש. ואף שהוצאת מים חמים מהדוד גורמת לכניסת מים קרים לתוכו, והם מתערבים במים שהתחממו על ידי השמש ומתבשלים על ידיהם, הדבר מותר משום שבפתיחת הברז אין בכוונת האדם להכניס מים קרים לדוד ולבשלם ('אינו מתכוון'). ואף שבוודאי ייכנסו מים לדוד ויתבשלו ('פסיק רישיה'), הדבר מותר, כיוון שהאיסור לבשל בתולדות חמה הוא איסור דרבנן, וישנם פוסקים המתירים לעשות איסור דרבנן כאשר האדם אינו מכוון למלאכה האסורה. לכך יש לצרף את העובדה שבפתיחת ברז המים החמים, האדם אינו מכניס את המים הקרים ישירות לדוד אלא הוא עושה פעולה שגורמת בעקיפין להכנסת המים הקרים לדוד, שכן בעקבות הוצאת המים החמים מתפנה מקום בדוד, ואז נכנסים אליו המים הקרים; ולדעת חלק מהפוסקים דבר זה נחשב ל'גרמא', ואיסור דרבנן הנעשה בדרך 'גרמא' מותר כאשר האדם אינו מכוון למלאכה האסורה1. ויש סוברים שאסור לפתוח ברז מים חמים שמגיעים אליו מים חמים מדוד שמש2, כיוון שהוצאת מים חמים מהדוד גורמת לכניסת מים קרים לתוכו, והם מתערבים במים שהתחממו על ידי השמש ומתבשלים על ידיהם, ואין זה נחשב 'גרמא', כיוון שזו הדרך הרגילה שמכניסים בה מים לדוד3.

ברוב דודי השמש מותקן גוף חימום חשמלי המאפשר שימוש משולב בחום השמש ובחשמל, ובימות החורף המעוננים או כאשר כמות המים החמים שהתחממו מהשמש אינה מספקת, מדליקים את החימום החשמלי. לכן הנוהגים להקל ולפתוח ברז שמגיעים אליו מים חמים מדוד שמש, צריכים לוודא שגוף החימום החשמלי לא הודלק בערב שבת, כיוון שאם גוף החימום הודלק, הרי שהמים החמים הנמצאים בדוד בשבת הם תולדות האוּר, והבישול בהם אסור מהתורה, ופתיחת הברז אסורה4.

1.
שו"ת הר צבי אורח חיים חלק א סימן קפח, ציץ אליעזר חלק ז סימן יט וחלק כ סימן טז, חזון עובדיה חלק ד עמ' תה, אור לציון חלק ב פרק ל תשובה ב, שו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו. ביתר ביאור: בהכנסת מים קרים לדוד גורמים לבישולם בשתי דרכים: דרך אחת היא על ידי עירובם במים החמים הנמצאים בדוד, ודרך שנייה היא על ידי הכנסתם לקולטים. ההיתר לגרום לבישול המים על ידי עירובם במים החמים הנמצאים בדוד מבוסס על כך שפסיק רישיה דלא ניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - מותר (חימום המים הקרים על ידי המים החמים אינו נח לאדם, כיוון שעירובם גורם לקירור המים החמים). אך כדי להתיר את הכנסת המים לקולטים לא די בכך, כיוון שנוח לאדם בחימום המים בקולטים, וצריך לומר שגם פסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - מותר. עיין שו"ת הר צבי שם, וחזון עובדיה שם, שביססו את היתר השימוש בדוד שמש על דין אינו מתכוון, ומשמע שפסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - מותר, ועיין ציץ אליעזר חלק כ סימן טז, שחולק וסובר שפסיק רישיה דניחא ליה באיסור דרבנן הנעשה בגרמא - אסור, וההיתר לגרום לבישול המים על ידי הקולטים הוא משום שבישול המים על ידי קולטים הוא בישול בחמה (וכן דעת האור לציון שם, והגר"י קאפח בציץ אליעזר חלק ז סימן יט, שבישול מים על ידי קולטים הוא בישול בחמה), ועיין חוט שני חלק ב עמ' קסב, ושבות יצחק (בדיני מיקרוגל) פרק י, בשם הגרי"ש אלישיב, ומאורי אש השלם חלק ב עמ' תצז, שחולקים וסוברים שבישול מים על ידי קולטים הוא בישול בתולדות חמה. ועיין שו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן לד אות לד, שכאשר יש אפשרות שישנם מים קרים בתחתית הדוד, והם יפרידו בין המים הקרים הנכנסים לדוד לבין המים החמים הנמצאים בחלק העליון של הדוד, הכנסת מים קרים לתוך הדוד מותרת גם משום שאין זה פסיק רישיה שהם יתבשלו על ידי המים החמים שבחלק העליון של הדוד, ועיין שם, שהאריך מאוד וצירף סברות נוספות להתיר את השימוש בדוד שמש בשבת (ועיין שו"ת אוצרות יוסף בתוך הלכה ברורה אפיה ובישול סימן ה, שסיכם את דבריו בצורה בהירה). בעיה נוספת שעלולה להיות בשימוש בדוד שמש היא בישול מים קרים בברז המים. פעמים רבות המים בדוד חמים מאוד, וכדי להשתמש בהם, פותחים יחד עם ברז המים החמים את ברז המים הקרים, כדי שהמים הקרים יקררו מעט את המים החמים. עיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נא, וחוט שני חלק ב עמ' קסב, שאין לעשות כן כיוון שעירוב מים קרים במים החמים גורם לבישולם, ועיין ציץ אליעזר חלק כ סימן טז, ושו"ת יביע אומר חלק ד אורח חיים סימן לד אות מב, ואור לציון חלק ב פרק ל תשובה ב, שחולקים ומתירים, ועיין אור לציון שם, שטעם ההיתר לכך הוא שהברז הוא כלי שני, ומים אינם מתבשלים בכלי שני, ועיין ציץ אליעזר חלק כ סימן טז, שטעם ההיתר לכך הוא שהאדם אינו מתכוון לבשל את המים הקרים בשיעור שהיד סולדת בו ולא נוח לו בכך ('פסיק רישיה דלא ניחא ליה'). ועיין שלחן שלמה סימן שיח אות מד, ושבות יצחק (בדיני מיקרוגל) פרק י עמ' צא, בשם הגרי"ש אלישיב, שכניסת המים הקרים לדוד אינה נחשבת גרמא, ועיין שו"ת יביע אומר חלק ד סימן לה, שדן באריכות אם הכנסת המים לדוד נחשבת גרמא. יש לציין שבזמננו ישנו סוג של דודי שמש שהמים המתחממים בקולטים אינם מתערבים במי הדוד, אלא נמצאים בצינורות סגורים בתוך הדוד, והם אלו שמחממים את המים הקרים שבדוד, ולפי הציץ אליעזר השימוש בדודים אלו אסור בדרך כלל, כיוון שהמים החמים שבצינורות הם תולדות חמה, ובדרך כלל נוח לאדם שהמים הקרים שנכנסים לדוד יתבשלו על ידם.
2.
שבט הלוי חלק א סימן צד, שבות יצחק (דוד שמש) עמ' פט, בשם הגרי"ש אלישיב, מנחת יצחק חלק ד סימן מד אות ג, חוט שני חלק ב עמ' קסב. ועיין חוט שני שם, ושבות יצחק שם, שאוסרים את פתיחת ברז המים החמים, גם משום שהפתיחה גורמת להכנסת מים לקולטי השמש, ובישול המים על ידי הקולטים הוא בישול בתולדות חמה, כיוון שהחמה מחממת את הצינורות שבקולטים והצינורות מחממים את המים, ועיין הערה קודמת. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נא והערה קמה, שטוב להימנע מהוצאת מים מדוד שמש, שמא יטעו ויוציאו מים מדוד גם כאשר המים חוממו על ידי גוף חימום.
3.
שבות יצחק (דוד שמש) עמ' צא, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב.
4.
שו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נא והערה קמה, בשם הגרש"ז אוירבך, שטוב להימנע משימוש במים שהתחממו בדוד השמש אף אם החימום החשמלי לא הופעל, כדי שלא יבואו להשתמש בהם כאשר הוא הופעל. ועיין שם, שבימות החורף, שרגילים להפעיל את גוף החימום החשמלי, אסור להשתמש במים שהתחממו בדוד השמש, אף אם לא הפעילו את גוף החימום החשמלי, כי בימים אלו ישנו חשש גדול שיטעו וישתמשו במים החמים גם כאשר גוף החימום החשמלי הופעל, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' תיג, ושו"ת דבר חברון אורח חיים סימן שנו, שחולקים.

אסור לפתוח ברז מים חמים שמגיעים אליו מים ממערכת חימום על ידי גז ('יונקרס'). במערכת זו, פתיחת ברז המים החמים גורמת להבערת אש ולחימום המים. בבתים שמותקנת בהם מערכת זו, יש לכבות את המערכת לפני שבת, כדי שלא יפתחו בטעות את ברז המים החמים ויעברו על איסור מבעיר ועל איסור מבשל1.

1.
פסקי תשובות שיח הערה 203. ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק יג סעיף טו, והלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק שלישי סעיף עד, שאדם שטעה ופתח בשבת את ברז המים החמים כאשר מערכת היונקרס פועלת, לא יסגור את הברז כיוון שסגירת הברז תגרום לכיבוי הלהבה, ועיין תורת חיים (טרביס) עמ' שפז, בשם הגר"ע אוירבך שליט"א, שחולק וסובר שמותר לסגור את הברז בשינוי, כיוון שהשארת הברז פתוח כל השבת כרוכה בהפסד, וכיבוי האש נעשה בגרמא, והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שעדיף לסגור את הברז על ידי גוי, ואם אין גוי בסביבה הקרובה, מותר לסגור את הברז בשינוי.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ