logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ה - עשיית פעולה המסייעת לבישול והוצאת אוכל מכלי המונח על האש

facebook email whatsapp

אסור לבשל בשבת בין מאכל חי שלא התבשל בכלל, ובין מאכל שהתחיל להתבשל אך לא התבשל כל צרכו1. מאכל שלא התבשל כל צרכו הוא מאכל שלא הגיע לרמת הבישול שרגילים לאוכלו בה2. לדוגמה: תפוחי אדמה או עוף שהתבשלו ברמה כזו שאדם שזמנו דחוק יאכלם אך אדם שזמנו אינו דחוק לא יאכלם אלא יוסיף לבשלם - נחשבים תבשיל שאינו מבושל כל צרכו. לכן אסור להניח בשבת על הפלטה תפוחי אדמה ועוף שלא הגיעו לרמת הבישול שרגילים לאוכלם בה, וכן אסור להניח בשבת על הפלטה חלה שנאפתה ולא הגיע לרמת האפייה שרגילים לאוכלה בה. ואפילו אם החלה בכללותה נאפתה כראוי אך חלקיה הפנימיים לא נאפו כראוי - אסור להניחה על הפלטה בשבת, כיוון שחום הפלטה יאפה את חלקיה הפנימיים. וכן אסור להניח על הפלטה סיר שרוב התבשיל שבו התבשל כל צרכו ומעט ממנו לא התבשל כל צרכו, כגון סיר חמין שרוב מרכיביו התבשלו כראוי אך השעועית שבו לא התבשלה כראוי3.

1.
שו"ע שיח ד. ועיין באור הלכה שיח ד ד"ה אפילו בעודו רותח, שהראשונים נחלקו אם מותר לבשל דבר שמבושל בשיעור של מאכל בן דרוסאי (יש סוברים ששיעור מאכל בן דרוסאי הוא חצי בישול, ויש סוברים שהוא שליש בישול), והשלחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם, שאסור לבשל דבר שמבושל בשיעור מאכל בן דרוסאי. ועיין קובץ אור השבת גיליון ל עמ' יא, בשם הגרי"ש אלישיב, והגר"י יוסף שליט"א בקובץ בית יוסף גיליון ל עמ' יט, ושו"ת דבר חברון אורח חיים חלק ב סימן קצד, שעוגת 'סופלה' נחשבת אינה מבושלת כל צרכה, ואסור לחממה על הפלטה בשבת, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין קובץ מה טובו אהליך גיליון כא עמ' קסט, בשם הגר"א נבנצל שליט"א, שחולק, ועיין פסקי תשובות סימן שיח הערה 266.
2.
עיין ציץ אליעזר חלק יח סימן לב, שבות יצחק (בישול) עמ' ערה, בשם הגרי"ש אלישיב.
3.
עיין מאמר מרדכי פרק נג סעיף יב, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לא.

לא רק הנחת סיר על האש אסורה משום בישול, אלא גם כל פעולה המסייעת לבישול או מזרזת אותו1. לדוגמה, הנחת מכסה על סיר שיש בו תבשיל חם שאינו מבושל כל צרכו אסורה, כיוון שהיא מזרזת את הבישול. לכן אדם שפתח סיר חם ונוכח שהתבשיל שבסיר אינו מבושל כל צרכו, לא יסגור את הסיר, כיוון שסגירת הסיר תזרז את הבישול2. וכן סיר המונח בקצה הפלטה והתבשיל שבו אינו מבושל כל צרכו, אין לקרבו למרכז הפלטה, כיוון שמרכז הפלטה חם יותר מקצה הפלטה, וקירובו למרכז הפלטה יזרז את בישולו3. כמו כן סיר המונח על גבי הפלטה והתבשיל שבו אינו מבושל כל צרכו, אין להניח עליו כיסוי בד או שמיכה שישמרו על חום הסיר, כיוון שהנחתם תסייע לבישול4

1.
שו"ע סימן רנד סעיף ד וסימן רנז סעיף ד, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מא.
2.
מאמר מרדכי פרק נג סעיף יב, אור לציון חלק ב פרק יז סעיף ט, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף מא. ועיין שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן ו, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף כ, ואור לציון חלק ב פרק יז שאלה ט, וארחות שבת פרק א סעיף לג, שעצמות שבישול רב ירכך אותן ויש אנשים שאוכלים אותן רכות, נחשבות תבשיל שלא התבשל כל צרכו כל עוד לא התרככו, ואסור לעשות פעולה שתזרז את בישולן, ולכן אסור לסגור סיר חמין (צ'ולנט) שיש בו עוף עם עצמות והעצמות שבו לא התרככו, או לעשות פעולה אחרת שתזרז את בישולו, ועיין שבט הלוי חלק ג סימן צג, שחולק, ועיין חוט שני חלק ב עמ' קז, וילקוט יוסף (תשנ"ג) חלק ג עמ' רמו, שמחלקים בין אדם שאוכל את העצמות, שלגביו העצמות נחשבות אוכל ואסור לו לעשות פעולה שתזרז את בישולן, לאדם שאינו אוכל את העצמות, שלגביו העצמות אינן נחשבות אוכל ומותר לו לעשות פעולה שתזרז את בישולן, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין מנחת יצחק חלק ח סימן כה, ואגרות משה אורח חיים חלק ד סימנים עו-עז.
3.
שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לא, עיין ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' רמח.
4.
שו"ע רנז ד.

תבשיל מבושל כל צרכו, כלומר תבשיל שהגיע לרמת בישול כזו שאדם רגיל אוכל אותו כמו שהוא1, מותר להוסיף בבישולו גם אם תוספת הבישול תשביח אותו2. לדוגמה: מותר להניח על הפלטה בשבת (באופן המבואר בפרק ח) סיר חמין (צ'ולנט) מבושל כל צרכו, אף שהשהיית הסיר על הפלטה תשביח את החמין. וכל שכן שמותר לסגור את סיר החמין או לקרבו למרכז הפלטה. לכן כדאי שכל התבשילים שמניחים בערב שבת על הפלטה יהיו מבושלים כל צרכם, כיוון שרגילים להזיז את הסירים המונחים על הפלטה ממקום למקום, לפתוח אותם ולסוגרם, ואם התבשילים לא יהיו מבושלים כל צרכם, עלולים להיכשל באיסור3.

1.
עיין ציץ אליעזר חלק יח סימן לב, שבות יצחק (בישול) עמ' ערה, בשם הגרי"ש אלישיב.
2.
משנ"ב שיח נ, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לא, ארחות שבת פרק א סעיף יג והערה יח.
3.
מאמר מרדכי פרק מט סעיף א, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף עב, ארחות שבת פרק א סעיף טו.

אסור לערבב תבשיל חם שאינו מבושל כל צרכו1, כיוון שערבוב התבשיל מפזר את חום התבשיל בכולו, ומזרז את בישולו2. איסור זה נקרא 'מגיס' ופירושו 'מערבב'3, והוא חל גם אם הסיר אינו על האש, כל עוד הוא חם בשיעור חום שהיד סולדת בו. זאת כיוון שכל עוד התבשיל חם, הוא מוסיף להתבשל מהחום שצבור בו4. לא רק ערבוב התבשיל אסור, אלא אסרו חכמים גם הוצאת חלק ממנו על ידי כף או כלי אחר5, שמא על ידי הוצאת חלק מהתבשיל, התבשיל יתערבב6.

1.
שו"ע שיח יח.
2.
בנתיבות העיון שבת חלק ג עמ' תפה. ועיין שם, באורים נוספים. ועיין משנ"ב שיח קיד: "דבזה מסייע ומקרב להבישול וחשיב כמבשל".
3.
ביצה לד א, ורש"י שם ד"ה מגיס.
4.
שו"ע שיח יח.
5.
שו"ע שיח יח, ושער הציון שיח קלז. ועיין משנ"ב שיח קיז, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לז, שאדם הרוצה להוציא תבשיל מכלי שיש בו תבשיל חם שאינו מבושל כל צרכו, ישפוך את תכולת הכלי לכלי אחר לאט ובנחת, או שיחכה שהאוכל יתקרר לחום שהיד אינה סולדת בו, ויוציא את האוכל בעזרת כף.
6.
עיין תפארת שמואל על הרא"ש שבת פרק ג סימן יא אות טז. ועיין שער הציון שיח קלז, ואנציקלופדיה תלמודית ערך מבשל הערות 455-456.

מן התורה מותר לערבב תבשיל חם מבושל כל צרכו הנמצא על האש, כיוון שאין בישול אחר בישול1, אך חכמים אסרו לעשות זאת2, כיוון שאדם הרואה את חברו מערבב תבשיל המונח על האש עלול לחשוב שמותר לבשל בשבת, כיוון שערבוב תבשיל הוא פעולה שרגילים לעשותה בתהליך הבישול3. כאשר התבשיל אינו מונח על האש והוא מבושל כל צרכו מותר לערבב אותו4, כיוון שערבובו במקום שאין רגילים לבשל בו אינו נראה פעולת בישול5.

1.
שו"ת מנחת שלמה (מכון אוצרות שלמה מהדורת תשנ"ט) חלק ב סימן יב אות ב, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לח, הלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק יב סעיף קעט. ביתר באור: עיין כלבו סימן לא ד"ה כל מה: "וצריכות להזהר שלא לתת אותן המים בעוד הקדירה על האש לפי שהן מערבות ומגיסות בקדירה כדי לערב יפה וקיימא לן דמגיס חייב משום מבשל אפילו בקדירה מבושלת כל זמן שהיא על האש", ועיין שער הציון שיח קמח, שתמה על דבריו, שהרי אין בישול אחר בישול, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות ט, שיישב שלפעמים ישנן בתבשיל חתיכות קטנות שאינן מתבשלות וההגסה גורמת לבישולן, ועיין מנחת שלמה (מכון אוצרות שלמה מהדורת תשנ"ט) חלק ב סימן יב אות ב, שוודאי נפלה טעות סופר בדברי הכלבו, ואין כוונתו שהדבר אסור מהתורה אלא מדרבנן, ועיין הלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק יב בירור הלכה ס"ק רכב, שבכמה ראשונים מבואר שאין איסור תורה בהגסת תבשיל המבושל כל צרכו, ועיין שם ס"ק רכא, שהאריך בביאור דברי הכלבו.
2.
עיין משנ"ב שיח קיח (ועיין הערה קודמת), שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לח, מאמר מרדכי פרק נג סעיף לג, מנוחת אהבה חלק ב פרק י סעיף כט, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' קפז, הלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק יב סעיף קעט עמ' תקא. ועיין שמש ומגן חלק א או"ח סימן יט ד"ה ומעתה, וחזון עובדיה חלק ד עמ' שנד.
3.
ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' קפז, הלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק יב סעיף קעט עמ' תקא, מנוחת אהבה חלק ב פרק י הערה 106. ועיין שו"ת מנחת שלמה (מכון אוצרות שלמה מהדורת תשנ"ט) חלק ב סימן יב אות ב, שטעם האיסור הוא משום שאנשים עלולים לטעות ולסבור שמותר לערבב תבשיל גם כאשר התבשיל אינו מבושל כל צרכו, ועיין משנה ברורה המבואר סימן שיח סעיף יח ציונים והערות הערה מה.
4.
משנ"ב שיח קיז. ועיין רמ"א שיח יח, שיש להימנע מערבוב תבשיל חם ומבושל כל צרכו גם כאשר הוא אינו מונח על האש, ועיין ומשנ"ב שיח קיז, בשם האחרונים, שאין נוהגים להחמיר בזה "והרוצה להחמיר יחמיר". ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' שנו, והלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק יב סעיף קפא, ושו"ת תפלה למשה (לוי) חלק א סוף סימן לז, שמותר לערבב תבשיל מבושל כל צרכו המונח על גבי פלטה של שבת, כיוון שאין דרך לבשל על פלטה של שבת והמערבב תבשיל על גביה אינו נראה כמבשל, ועיין אור לציון חלק ב פרק ל סעיף טו, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לח, וארחות שבת פרק א סעיף צה, ושבות יצחק (בישול) עמ' תלא, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
5.
מנוחת אהבה חלק ב פרק י הערה 107, עיין הלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק יב בירור הלכה אות רכג.

יש סוברים שכשם שאסור לערבב תבשיל מבושל כל צרכו המונח על גבי האש, כך גם אסור להוציא אוכל מתבשיל המבושל כל צרכו המונח על גבי האש1, כיוון שהוצאת אוכל מתבשיל מערבבת מעט את התבשיל2; וכן נוהגים יוצאי אשכנז3 וחלק מיוצאי ספרד4. ויש חולקים וסוברים שמותר להוציא אוכל מתבשיל מבושל כל צרכו המונח על גבי האש5; וכן נוהגים חלק מיוצאי ספרד6

למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד המחמירים שלא להוציא אוכל מתבשיל מבושל כל צרכו המונח על האש, אדם הרוצה להוציא אוכל מסיר שמונח על גבי האש יוריד את הסיר מהאש, יוציא את האוכל ממנו, ולאחר מכן יחזיר את הסיר לאש, וזאת בתנאי שהאש מכוסה. ויש לעשות זאת בדרך המבוארת בפרק ח7

מנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד שלא להוציא אוכל מתבשיל מבושל כל צרכו המונח על גבי האש הוא רק כאשר הוצאת האוכל גורמת לערבוב התבשיל, כגון בתבשיל שיש בו רוטב והוצאת חלק מהתבשיל גורמת לתנועת הרוטב ולערבובו. אך כאשר הוצאת האוכל אינה גורמת לערבוב התבשיל, מותר להוציא אוכל מהתבשיל. לכן סיר המונח על גבי האש ובו חתיכות עוף ללא רוטב, מותר להוציא ממנו חתיכת עוף, כיוון שהוצאתה אינה גורמת לערבוב התבשיל8.

1.
רמ"א שיח יח.
2.
חוט שני חלק ב עמ' קצה. ועיין קצות השלחן סימן קכד בדי השלחן ס"ק י, שטעם האיסור הוא מחשש שתוך כדי הוצאת האוכל האדם יערבב את האוכל.
3.
משנ"ב שיח קיז, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות ט, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לח. ועיין חוט שני חלק ב עמ' קצו, שהאיסור להוציא אוכל מתבשיל המונח על גבי האש הוא על ידי כף, כיוון שרגילים להגיס בה, אך מותר להוציא אוכל מתבשיל על ידי מזלג, כיוון שאין רגילים להגיס בו, אך יש להיזהר שלא לערבב את התבשיל, ועיין שבת כהלכה פרק ה סעיף ז, שמתיר זאת רק אם חתיכת האוכל מונחת מעל התבשיל וניתן להוציאה מבלי לגעת בתבשיל שתחתיה, ועיין קצות השלחן סימן קכד בדי השלחן ס"ק י, שחולק ואוסר בכל מצב. ועיין שבות יצחק (בישול) עמ' תכו, בשם הגרי"ש אלישיב, שמותר להוציא בעזרת כף חתיכת אוכל המונחת מעל התבשיל, אם הוצאתה לא תגרום לערבוב התבשיל. ועיין ציץ אליעזר חלק ז סימן טו, ושבט הלוי חלק י סימן יא אות ב, ואז נדברו חלק ה סימן יג, שכאשר הסיר כבד ולא ניתן להורידו מהאש, ניתן לסמוך על דעת המקילים ולהוציא אוכל מהסיר בעודו על האש. ועיין שבות יצחק (בישול) עמ' תכט, בשם הגר"מ פיינשטיין והגרי"ש אלישיב, שהוצאת אוכל מתחתית הסיר נחשבת הגסה מבחינה הלכתית, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות ח.
4.
רב פעלים חלק ג אורח חיים סימן מד (בחלק מהדפוסים: סימן מה), מאמר מרדכי פרק נג סעיף לד, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה טו. ועיין רב פעלים שם, ומאמר מרדכי שם, ואור לציון שם, שלצורך מצווה יש להקל, ועיין אור לציון שם, שהוצאת אוכל לצורך ילדים קטנים שלא אכלו נחשבת צורך מצווה.
5.
משנ"ב שיח קיג, בשם הבית יוסף.
6.
עיין חזון עובדיה חלק ד עמ' שסב: כשיש צורך להשאיר קדירת התבשיל על האש, ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג עמ' קפז, הלכה ברורה (בישול ואפיה) פרק יב סעיף קעט עמ' תקא, מנוחת אהבה חלק ב פרק י סעיף כט.
7.
שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לח.
8.
שבות יצחק (בישול) עמ' תל, בשם הגרי"ש אלישיב, עיין חוט שני חלק ב עמ' קצה, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין קצות השלחן סימן קכד בדי השלחן ס"ק י, שחולק.

הפוסקים נחלקו אם מנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד להימנע מהוצאת אוכל מתבשיל המונח על גבי אש, כולל גם הוצאת אוכל מתבשיל המונח על גבי פלטה של שבת. יש סוברים שאין הבדל בין תבשיל המונח על גבי אש לתבשיל המונח על גבי פלטה, וכשם שאסור להוציא אוכל מתבשיל המונח על גבי אש, כך גם אסור להוציא אוכל מתבשיל המונח על גבי פלטה1. ויש חולקים וסוברים שמותר להוציא אוכל מתבשיל המונח על גבי פלטה, כיוון שאין חשש שהוצאת אוכל מכלי המונח על גבי פלטה תיראה כבישול, שכן אין רגילים לבשל על פלטה2. להלכה, מותר להוציא אוכל מתבשיל המונח על גבי פלטה, אך יש לעשות זאת בנחת, כך שהוצאת האוכל לא תגרום לערבוב התבשיל שבכלי3.

1.
אור לציון חלק ב פרק ל שאלה טו, מאמר מרדכי שיעורי י"ג אלול עמ' לד, ארחות שבת פרק א סעיף צה.
2.
עיין חזון עובדיה חלק ד עמ' שנו, עיין שו"ת תפלה למשה (לוי) חלק א סוף סימן לז, הלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק יב סעיף קפא עמ' תקיא.
3.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, וז"ל: "להוציא במצקת בנחת מתחתית הסיר כשאינו מתכוון להגיס יש לסמוך על החזון איש [אורח חיים סימן לז ס"ק טו] שמיקל".

מותר להוציא מים חמים ממֵחם או מסיר הנמצא על גבי האש1, כיוון שגם ללא הוצאתם המים במֵחם מתערבבים מעצמם, מחמת חום האש2.

1.
אבני נזר אורח חיים סוף סימן נט, בשם הגר"י מקוטנא, חוט שני חלק ב עמ' קצו, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף לט. ועיין קצות השלחן סימן קכד בדי השלחן ס"ק י ד"ה ויש להסתפק, שחולק. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות יד. ועיין חוט שני חלק ב עמ' קצו, שהוא הדין לכל תבשיל לח, ולכן סיר המונח על הפלטה ובו מרק צלול מותר להוציא ממנו מרק, ועיין מאור השבת חלק ב עמ' תרטו, בשם הגרש"ז אוירבך, שחולק, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' שנו: "וגם בתבשיל לח כגון מרק לא שייך הגסה כל כך".
2.
חוט שני חלק ב עמ' קצו.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ