logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ד - הכנת שתייה חמה

facebook email whatsapp

לאחר שהתבארו העקרונות היסודיים של דיני בישול, נבאר כיצד יש ליישמם בהכנת שתייה חמה בשבת. חלק מן ההלכות הכתובות כאן כבר נכתבו בפרקים קודמים, אך הן מובאות כאן במרוכז.

לפני ששופכים מים חמים ממֵחם לכוס, יש לוודא שהכוס יבשה, כדי שהמים מהמֵחם לא יבשלו את המים שבכוס. אם הכוס אינה יבשה, יש לנער אותה כדי להוציא מתוכה את המים, אך אין צורך לייבשה לגמרי, כיוון שאין איסור לבשל כמות מזערית של מים כאשר האדם אינו מתכוון לכך ואין לו מכך תועלת1. ויש מחמירים לייבש את הכוס לגמרי לפני שפיכת המים החמים לתוכה2.

1.
מאמר מרדכי פרק נב סעיף סו, שבט הלוי חלק ז סימן מב אות ב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' שפב, שאם יש בכוס רק מעט טיפות, אין צורך לנער אותה, כיוון שאין כוונת האדם לבשל את טיפות המים שבכוס ואין בבישולן שום תועלת, ועיין שם, טעמים נוספים להקל בזה, ועיין ציץ אליעזר חלק יג סימן מ, ושו"ת משנה הלכות חלק ו סימן סז.
2.
אגרות משה אורח חיים חלק א סוף סימן צג, מנחת יצחק חלק ט סימן ל ד"ה אמנם כפי, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נב, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה י. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בישול אות יט, ואור לציון שם, שאם יש בכוס טיפות מועטות שהתבשלו והצטננו, מותר לערות לכוס מים חמים, כיוון שיש סוברים שאין בישול אחר בישול בלח.

אין לערות מים רותחים מהמֵחם על שקית תה או על עלי תה, כיוון שהתה אינו מבושל והעירוי מבשלו1. ואף אין ליתן את שקית התה או את עלי התה בכלי שני, כיוון שיש לחשוש שהם מקלי הבישול, שהרי די בחום מועט כדי לבשלם2.

לגבי נתינתם בכלי שלישי נחלקו הדעות. יש סוברים שאין לתת אותם בכלי שלישי3, כיוון שניכר שהם מתבשלים בכלי שלישי4. ויש חולקים וסוברים שהם אינם מתבשלים בכלי שלישי5; ואף שכאשר נותנים עלי תה בכלי שלישי, המים נצבעים ומקבלים טעם מעלי התה, אין מכך ראיה שעלי התה מתבשלים, שכן גם כאשר נותנים עלי תה במים צוננים, המים נצבעים ומקבלים מהם טעם6. למעשה, מומלץ להימנע מהכנת תה בכלי שלישי. והמקילים יקפידו להשהות את המים החמים מעט זמן בכלי השני, עד שדפנות הכלי יתחממו, וכן ישהו את המים בכלי השלישי עד שגם דפנותיו יתחממו, כדי שחום המים ירד משמעותית; ולאחר מכן יתנו את עלי התה בכלי השלישי7

הדרך המובחרת להכנת תה בשבת היא להכין תמצית תה בערב שבת, ובשבת לשפוך ממנה לתוך כוס עם מים חמים (כלי שני)8. אין לשפוך מתמצית התה לכלי ריק ולשפוך עליה מים חמים ישירות מהמֵחם, כיוון שעירוי מכלי ראשון מבשל9

1.
שו"ע שיח י, משנ"ב שיח לט.
2.
עיין משנ"ב שיח לט, ערוך השלחן שיח כח, חזון עובדיה חלק ד עמ' שעח: טוב להחמיר (ועיין הליכות עולם חלק ד עמ' נ: "אף שיש לצדד בזה להיתר מכל מקום נכון להחמיר למעשה ולחוש לדעת כמה מהאחרונים שאסרו"), מאמר מרדכי פרק נג סעיף סח, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ג, שמירת שבת כהלכתה פרק א הערה קצ, ירושלים במועדיה חלק ב עמ' רכא, אז נדברו חלק יג סימנים כג-כד. ועיין תבואות שמש חלק א סימן סו עמ' קפא, ושו"ת תפלה למשה (לוי) חלק א סימן לג, שחולקים וסוברים שעלי תה אינם מתבשלים בכלי שני. ועיין פרק ב הערה 37.
3.
ערוך השולחן שיח כח, מאמר מרדכי פרק נג סעיף סח, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף סג והערה קסט, חוט שני חלק ב עמ' קעז, ירושלים במועדיה חלק ב עמ' רכא.
4.
ערוך השלחן שיח כח.
5.
קצות השלחן סימן קכד בדי השלחן ס"ק כא, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות טו, חזון עובדיה חלק ד עמ' שעט, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ג. ועיין תבואות שמש חלק א סימן סו עמ' קפא, ושו"ת תפלה למשה (לוי) חלק א סימן לג, שמתירים לתת עלי תה גם בכלי שני.
6.
אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות טו.
7.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
8.
משנ"ב שיח לט, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף סא, מאמר מרדכי פרק נג סעיף סא, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה יא. ועיין פרק ב הערה 43.
9.
משנ"ב שיח פב, ובאור הלכה שיח יב ד"ה והוא, הליכות עולם חלק ד עמ' נט: ונכון להחמיר, מאמר מרדכי פרק נג סעיף סה, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה יא.

מותר לשים סוכר בכוס ולשפוך על הסוכר מים חמים ישירות מהמֵחם, כיוון שבתהליך ייצור הסוכר מבשלים אותו, ואין בישול אחר בישול1. ויש סוברים שאין לשפוך מים חמים ישירות מהמֵחם על הסוכר, כיוון שהסוכר נמס מיד בשפיכת המים עליו ויש להחשיבו כדבר נוזלי ('לח'), שיש בו בישול אחר בישול2. וטוב לחשוש לדעה זו ולשפוך את המים מהמֵחם לתוך כוס ריקה, ולאחר מכן לשים את הסוכר בכוס3.

1.
משנ"ב שיח עא, חזון עובדיה חלק ד עמ' שיג, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות טז.
2.
שו"ע הרב פסקי הסידור הלכתא רבתא לשבתא ד"ה אף על פי, חיי אדם כלל כ סעיף ז: ויש אומרים.
3.
עיין משנ"ב שיח עא, ושמירת שבת כהלכתה פרק א הערה קנט, וחוט שני חלק ב עמ' קפח, וארחות שבת פרק א הערה נה, בן איש חי שנה שניה פרשת בא אות ז, מאמר מרדכי פרק נב סעיף צא.

קפה נמס מתבשל בתהליך ייצורו, ודינו כדין סוכר. אך ישנם סוגי קפה בטעמים, כגון קפה בטעם וניל וקפה בטעם מוקה, שבתהליך ייצורם מוסיפים להם לאחר בישולם מרכיבים שאינם מבושלים1, ודינם כדין מאכלים שלא ידוע אם הם קלי הבישול. במאכלים כגון אלו, לדעת יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, חוששים שהם מקלי הבישול, ולכן אין לתנם בכלי שני אלא רק בכלי שלישי; ולדעת חלק מיוצאי ספרד, אין חוששים לכך ומותר לתנם בכלי שני2.

1.
מדריך הכשרות של בד"צ העדה החרדית גיליון עד (תשפ"ג) עמ' 127-128.
2.
חזון עובדיה חלק ד עמ' שעו, אור לציון חלק ב פרק ל הערה ה, מנוחת אהבה חלק ב פרק י סעיף יט.

ממתיקים מלאכותיים (כסוכרזית ודומיה) הם חומרים כימיים בעלי ערך תזונתי נמוך המשמשים תחליף לסוכר. ישנם ממתיקים מלאכותיים שמתבשלים בתהליך ייצורם1, וישנם כאלו שאינם מתבשלים בתהליך ייצורם. ממתיקים מלאכותיים שכל מרכיביהם בושלו, דינם כסוכר, שאין בו איסור בישול מעיקר הדין, כיוון שאין בישול אחר בישול2. אך ממתיקים מלאכותיים שחלק ממרכיביהם לא בושלו, יש בהם איסור בישול, כיוון שהמרכיבים שלא בושלו יכולים להתבשל. לדעת יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד החוששים שכל מאכל הוא מקלי הבישול, אין לתנם בכלי שני אלא רק בכלי שלישי3; ולדעת יוצאי ספרד שאינם חוששים לכך, מותר לתנם בכלי שני4.

1.
ישנן חברות המציינות על גבי אריזת הממתיק שכל מרכיביו בושלו.
2.
שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף סא.
3.
שמירת שבת כהלכתה פרק א הערה קפב. ועיין מאמר מרדכי פרק נב סעיף צ, שחולק וסובר שדין ממתיק מלאכותי כדין תבלין, שאינו מתבשל בכלי שני.
4.
עיין חזון עובדיה חלק ד עמ' של, עיין אור לציון חלק ב פרק ל הערה ה.

דין לימון, עלי נענע ודבש, כדין מאכלים שלא ידוע לנו שהם מקלי הבישול. למנהג חלק מיוצאי ספרד, אין צורך לחשוש שהם מקלי הבישול ומותר לתנם בכלי שני1; ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, יש לחשוש שהם מקלי הבישול, ואין לתנם בכלי שני אלא רק בכלי שלישי2.

1.
חזון עובדיה חלק ד עמ' של ועמ' שלו, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ה.
2.
עיין משנ"ב שיח מב, עיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות יח, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נט והערה קעד, ארחות שבת פרק א סעיף מד וסעיף מח. ועיין מאמר מרדכי פרק נג סעיף ק וסעיף קא, שחולק וסובר שאין ליתן עלי נענע ולימון אף בכלי שלישי. ועיין פרק ב, שדין דבש נוזלי כדין משקה, ומותר לתנו בכלי שני.

קפה שחור עובר בתהליך ייצורו קלייה בחום גבוה. קלייה היא כאפייה, לכן למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד החוששים לכך שיש בישול אחר אפייה, אין לתת קפה שחור בכלי שני1, אלא רק בכלי שלישי2. אך למנהג חלק מיוצאי ספרד הסוברים שאין בישול אחר אפייה, נחלקו הדעות בדינו: יש סוברים שאף לדעה שאין בישול אחר אפייה, אין לתת קפה שחור בכלי שני3, כיוון שקליית הקפה אינה מכשירה אותו לייעודו, ורק הבישול שלאחר הקלייה מכשיר אותו להיות משקה עָרֵב4. ויש חולקים וסוברים שקליית הקפה היא כאפייה, וכיוון שאין בישול אחר אפייה, מותר לערות עליו מים רותחים מכלי ראשון5.

1.
עיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות יח, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נט, מאמר מרדכי פרק נג סעיף נו, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ד, אז נדברו חלק ט סוף סימן יב, ארחות שבת פרק א הערה קעז.
2.
אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות יח, מאמר מרדכי פרק נג סעיף נו, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ד. ועיין אז נדברו חלק ט סוף סימן יב, וארחות שבת פרק א סעיף פה, שאוסרים לתת קפה שחור בכלי שלישי.
3.
מאמר מרדכי פרק נג סעיף נו, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ד, אז נדברו חלק ט סוף סימן יב, ארחות שבת פרק א הערה קעז.
4.
מאמר מרדכי פרק נג סעיף נו, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ד, ארחות שבת פרק א הערה קעז.
5.
חזון עובדיה חלק ד עמ' שיג. ועיין שמש ומגן חלק ב סימן ח וחלק ג סימן יב, שאסור לערות על קפה שחור מים חמים מכלי ראשון, ומותר לתתו בכלי שני.

מותר ליתן חלב בכלי שני1, כיוון שבזמננו החלב עובר פסטור בחום גבוה ( - השמדת חיידקים על ידי חימום החלב), ודבר נוזלי שהתבשל והתקרר מותר לתנו בכלי שני2.

1.
עיין משנ"ב שיח לט, מנחת יצחק חלק ה סימן קכז אות ה, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות ו, חזון עובדיה חלק ד עמ' שכב, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף סא.
2.
שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף סא. ועיין שבות יצחק (בישול) עמ' ער. ועיין פרק ב שלדעת רבים מותר לתת את כל המשקים בכלי שני כיוון שמשקים אינם מקלי הבישול ואינם מתבשלים בכלי שני.

ישנן אבקות קקאו ואבקות להכנת שוקו שמתבשלות בתהליך ייצורן, וישנן כאלו שאינן מתבשלות בתהליך ייצורן1. אבקות שמתבשלות בתהליך ייצורן, דינן כדין סוכר - מעיקר הדין מותר לערות עליהן מים רותחים מכלי ראשון2, והמחמירים נותנים אותן בכלי שני3. ואבקות שאינן מתבשלות בתהליך ייצורן, דינן כדין מאכלים שלא ידוע לנו שהם מקלי הבישול - לדעת רבים מיוצאי ספרד, מותר לתנן בכלי שני4, ויוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד נמנעים מנתינתן בכלי שני, שמא הן מקלי הבישול, אך מתירים לתנן בכלי שלישי5.

1.
שמירת שבת כהלכתה פרק א הערה קפג*.
2.
אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות טז, חזון עובדיה חלק ד עמ' שיג, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה ד.
3.
עיין בן איש חי שנה שניה פרשת בא אות ז, עיין משנ"ב שיח עא, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נה, מנחת יצחק חלק א סימן נה, חוט שני חלק ב עמ' קפח, ארחות שבת פרק א סעיף מז. ועיין מאמר מרדכי פרק נג סעיף נט, שחולק וסובר שיש לתת את אבקת הקקאו בכלי ריק, ולערות עליה מים מכלי שני.
4.
חזון עובדיה חלק ד עמ' שעו, אור לציון חלק ב פרק ל הערה ה.
5.
עיין משנ"ב שיח מב, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות יח, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נט, עיין ארחות שבת פרק א סעיף כח.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ