נתינת תבשיל נוזלי חם בכלי ראשון

כאמור לעיל, מותר להגביר את חומו של תבשיל נוזלי שהיד סולדת בו. רבים מפוסקי ספרד סוברים שהיתר זה נאמר כאשר התבשיל נמצא בַּכּלי שהוא התבשל בו (כלי ראשון), אך משעה שהתבשיל הוצא מהכלי שהוא התבשל בו, אסור להגביר את חומו או לשפוך אותו לכלי ראשון, אף שהוא עדיין חם בשיעור שהיד סולדת בו, כיוון שנתינתו בכלי ראשון תגביר את עוצמת חומו¹. 

לדוגמה, סיר מרק שהורד מהפלטה והוא חם בשיעור שהיד סולדת בו, מותר להחזירו לפלטה אף שהפלטה תגביר את חומו. אך מרק חם שניתן בצלחת והוא חם בשיעור שהיד סולדת בו, אסור להחזירו לפלטה או לסיר המרק (כלי ראשון), כיוון שאלו יגבירו את עוצמת חומו. 

הטעם לכך שאין חוששים להגברת חום תבשיל נוזלי כאשר הוא נתון בכלי ראשון, אך חוששים להגברת חום תבשיל נוזלי שהוצא מכלי ראשון - הוא שאין משמעות להגברת חום תבשיל הנתון בכלי ראשון, אך יש משמעות להגברת חום תבשיל שהוצא מכלי ראשון. כוח הרתיחה של תבשיל הנמצא בכלי ראשון הוא חזק עד שיש בכוחו לבשל מאכלים אחרים שניתנים בו. לעומת זאת, כוח הרתיחה של תבשיל שאינו נמצא בכלי ראשון חלש יותר, ואין בכוחו לבשל מאכלים אחרים שניתנים בו. נמצא שבהעברת התבשיל לכלי ראשון מגבירים את כוח רתיחתו משמעותית, ולכן העברתו לכלי ראשון אסורה².

לדוגמה, אדם ששם לב שחסרים נוזלים בסיר החמין (צ'ולנט) והוא חושש שהחמין יישרף, אסור לו לשפוך מים חמים מהמֵחם של שבת לתוך סיר החמין. זאת כיוון שבשעה שהמים יוצאים מהמֵחם, הם אינם בכלי ראשון ואין בכוחם לבשל מאכלים אחרים, אך בהגיעם לסיר החמין, כוח רתיחתם מתגבר ובכוחם לבשל מאכלים אחרים³. כיוצא בזה, מרק שניתן בצלחת, אין להחזירו לסיר המרק גם אם הוא חם בשיעור שהיד סולדת בו, כיוון שבנתינת המרק לכלי שני כוח רתיחתו נחלש, ובהחזרתו לסיר, שהוא כלי ראשון, כוח רתיחתו מתגבר. 

דין זה נכון לדעת השלחן ערוך אך אינו נכון לדעת הרמ"א. כאמור לעיל, לדעת הרמ"א מותר להגביר את חומו של תבשיל נוזלי לשיעור שהיד סולדת בו, גם אם הוא חם במידה מועטה. נמצא שלדעת הרמ"א, מעבר של תבשיל מבושל כל צרכו מחום שאין היד סולדת בו לחום שהיד סולדת בו אינו נחשב בישול, וכל שכן מעבר של תבשיל חם מכלי שני לכלי ראשון אינו נחשב בישול. לכן לדעת הרמ"א, מותר לתת תבשיל נוזלי חם בכלי ראשון, אף שנתינתו בכלי ראשון תגביר את כוח רתיחתו, ובתנאי שהתבשיל מבושל כל צרכו והוא חם בשיעור כזה שאנשים הרוצים לאכול תבשיל חם יאכלוהו (כשלושים וחמש מעלות); וכן נוהגים יוצאי אשכנז⁴. לכן כאשר חסרים נוזלים בסיר החמין, מותר ליוצאי אשכנז למלא כוס במים חמים מהמֵחם, ולשפוך אותם לתוך סיר החמין כדי שהחמין לא יישרף⁵, וכן מותר ליוצאי אשכנז להחזיר מרק שניתן בצלחת לתוך סיר המרק, כל עוד המרק חם בשיעור כזה שאנשים הרוצים לאכול מרק חם יאכלוהו⁶.

יש מיוצאי ספרד הסוברים שהשלחן ערוך מודה לרמ"א, וגם הוא סובר שמותר לתת תבשיל חם בכלי ראשון, אף שבעקבות זאת כוח רתיחת התבשיל יתגבר. אך בשונה מהרמ"א, שמתיר לעשות כן גם כאשר התבשיל חם במידה מועטה, השלחן ערוך מתיר לעשות כן רק אם חום התבשיל הוא בשיעור שהיד סולדת בו. לפי דעה זו, מותר להחזיר מרק שניתן בצלחת לסיר המרק, אם חום המרק בצלחת הוא יותר משבעים מעלות, וכן מותר לשפוך מים חמים ממֵחם לתוך סיר חמין, כיוון שחום המים במֵחם הוא יותר משבעים מעלות; וכן נוהגים חלק מיוצאי ספרד⁷.