logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ג - בישול אחר בישול. פרק ג - בישול אחר בישול

חימום תבשיל נוזלי שהתקרר מעט

facebook email whatsapp

השלחן ערוך והרמ"א נחלקו עד כמה תבשיל נוזלי צריך להתקרר כדי שהבישול הראשון יתבטל ממנו ויהיה אסור לחזור ולחממו. לדעת שניהם, כל עוד התבשיל חם בשיעור שהיד סולדת בו, הוא נחשב מבושל ומותר להגביר את חומו. לדוגמה, סיר ובו מרק רותח שהיה על הפלטה, והורידו אותו מהפלטה עד שחומו ירד לשמונים וחמש מעלות, מותר להחזירו לפלטה לדעת כולם, אף שהפלטה תגביר את חומו. זאת כיוון שכל עוד המרק חם בשיעור שהיד סולדת בו, הבישול אינו מתבטל ממנו ותוספת החום שמוסיפים בו אינה משמעותית ואינה נחשבת בישול. כמו כן, שניהם מסכימים שתבשיל שהתקרר לגמרי, אסור לחזור ולחממו, כיוון שהבישול הראשון התבטל ממנו. 

המחלוקת בין השלחן ערוך לרמ"א היא רק במצב שבו התבשיל התקרר לשיעור חום שאין היד סולדת בו, אך הוא לא התקרר לגמרי. לדעת השלחן ערוך, משעה שהתבשיל התקרר לשיעור חום שאין היד סולדת בו, הבישול הראשון מתבטל ואסור לחזור ולחמם את התבשיל1; וכן נוהגים יוצאי ספרד2. ולדעת הרמ"א, כל עוד התבשיל לא התקרר לגמרי3, דהיינו שהוא חם בשיעור כזה שאנשים הרוצים לאכול תבשיל חם יאכלוהו4 (כשלושים וחמש מעלות5), מותר לחזור ולחמם את התבשיל; וכן נוהגים יוצאי אשכנז6

למנהג יוצאי ספרד, מידת החום שבהגיע התבשיל אליה אסור לחזור ולחממו היא שבעים מעלות7. ואף שלעניין איסור בישול כתבנו לעיל שחום שהיד סולדת בו הוא חום של ארבעים וחמש מעלות, זהו משום שישנו ספק אם חום שהיד סולדת בו הוא חום של ארבעים וחמש מעלות או חום של שבעים מעלות, ובכל דבר הולכים לחומרה. לכן מרק שהורד מהפלטה והתקרר למידת חום של שישים וחמש מעלות, לדעת השלחן ערוך אסור להחזיר אותו לפלטה, כיוון שאנו חוששים שחום של שישים וחמש מעלות הוא חום שאין היד סולדת בו והבישול הראשון התבטל, ולדעת הרמ"א מותר להחזיר אותו לפלטה, כיוון שכל עוד הוא חם בשיעור כזה שאנשים הרוצים לאכול מרק חם יאכלוהו, הבישול הראשון אינו מתבטל.

7 הערות

1.
שו"ע שיח ד, ומשנ"ב שם.
2.
חזון עובדיה חלק ד עמ' שצז, מאמר מרדכי פרק נג סעיף ב, אור לציון חלק ב פרק ל שאלה יג.
3.
רמ"א שיח טו. ועיין פרי מגדים סימן שיח אשל אברהם ס"ק לט, וחזון איש אורח חיים סימן לז סעיף יג ד"ה וכתב, ואגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות ב, ושבט הלוי חלק ה סימן לא אות א, שהרמ"א פוסק כרשב"א, שאין בישול אחר בישול בלח, ועיין פרי מגדים שם, שהטעם לכך שהרמ"א החמיר שלא לחמם תבשיל נוזלי שהתקרר לגמרי הוא משום שחימומו "נראה כתיקון קצת", ועיין חזון איש שם, שהטעם לכך הוא כדי שלא יבואו להקל ולהתיר חימום נוזל שלא התבשל כלל, ועיין אגלי טל מלאכת האופה באורים אות יד, שחולק וסובר שהרמ"א מחמיר שלא לחמם תבשיל נוזלי שהתקרר לגמרי, משום שיש לחשוש במצב זה לדעת רש"י והרא"ש, הסוברים שיש בישול אחר בישול בלח (וכן משמע מהמגן אברהם רנג לז), ועיין שם טעם החילוק בין תבשיל שהתקרר לגמרי לבין תבשיל שלא התקרר לגמרי, ועיין הגהות רבי עקיבא איגר על מגן אברהם רנג מא, שמשמע שכל עוד התבשיל לא התקרר לגמרי, אין הבישול הראשון מתבטל, וכאשר התבשיל מתקרר לגמרי, הבישול הראשון מתבטל.
4.
עיין שו"ע הרב שיח ט, אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות ב, ושלחן שלמה סימן שיח עמ' שמז הערה נט.
5.
כן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.
6.
שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף ז. ועיין ציץ אליעזר חלק יח סימן לב אות ד, ומאמר מרדכי פרק נג סעיף ד, שאסור ליוצא ספרד לומר ליוצא אשכנז שיחמם עבורו תבשיל שאסור ליוצאי ספרד לחממו ומותר ליוצאי אשכנז לחממו, ועיין חזון עובדיה שם, שחולק וסובר שבשעת הצורך, יש ליוצא ספרד המקל בזה על מי לסמוך.
7.
עיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד מבשל אות ג, ושבות יצחק (בישול) עמ' רז, בשם הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב, שחום של שבעים ואחת מעלות הוא חום שבוודאי היד סולדת בו, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין אגרות משה יורה דעה חלק ב סוף סימן נב, ואור לציון חלק ב פרק ל הערה ב, והלכה ברורה (אפיה ובישול) פרק ד סעיף פה: שמונים מעלות.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ