תוכן עניינים
הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
השלחן ערוך והרמ"א נחלקו עד כמה תבשיל נוזלי צריך להתקרר כדי שהבישול הראשון יתבטל ממנו ויהיה אסור לחזור ולחממו. לדעת שניהם, כל עוד התבשיל חם בשיעור שהיד סולדת בו, הוא נחשב מבושל ומותר להגביר את חומו. לדוגמה, סיר ובו מרק רותח שהיה על הפלטה, והורידו אותו מהפלטה עד שחומו ירד לשמונים וחמש מעלות, מותר להחזירו לפלטה לדעת כולם, אף שהפלטה תגביר את חומו. זאת כיוון שכל עוד המרק חם בשיעור שהיד סולדת בו, הבישול אינו מתבטל ממנו ותוספת החום שמוסיפים בו אינה משמעותית ואינה נחשבת בישול. כמו כן, שניהם מסכימים שתבשיל שהתקרר לגמרי, אסור לחזור ולחממו, כיוון שהבישול הראשון התבטל ממנו.
המחלוקת בין השלחן ערוך לרמ"א היא רק במצב שבו התבשיל התקרר לשיעור חום שאין היד סולדת בו, אך הוא לא התקרר לגמרי. לדעת השלחן ערוך, משעה שהתבשיל התקרר לשיעור חום שאין היד סולדת בו, הבישול הראשון מתבטל ואסור לחזור ולחמם את התבשיל1; וכן נוהגים יוצאי ספרד2. ולדעת הרמ"א, כל עוד התבשיל לא התקרר לגמרי3, דהיינו שהוא חם בשיעור כזה שאנשים הרוצים לאכול תבשיל חם יאכלוהו4 (כשלושים וחמש מעלות5), מותר לחזור ולחמם את התבשיל; וכן נוהגים יוצאי אשכנז6.
למנהג יוצאי ספרד, מידת החום שבהגיע התבשיל אליה אסור לחזור ולחממו היא שבעים מעלות7. ואף שלעניין איסור בישול כתבנו לעיל שחום שהיד סולדת בו הוא חום של ארבעים וחמש מעלות, זהו משום שישנו ספק אם חום שהיד סולדת בו הוא חום של ארבעים וחמש מעלות או חום של שבעים מעלות, ובכל דבר הולכים לחומרה. לכן מרק שהורד מהפלטה והתקרר למידת חום של שישים וחמש מעלות, לדעת השלחן ערוך אסור להחזיר אותו לפלטה, כיוון שאנו חוששים שחום של שישים וחמש מעלות הוא חום שאין היד סולדת בו והבישול הראשון התבטל, ולדעת הרמ"א מותר להחזיר אותו לפלטה, כיוון שכל עוד הוא חם בשיעור כזה שאנשים הרוצים לאכול מרק חם יאכלוהו, הבישול הראשון אינו מתבטל.