logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ג - בישול אחר בישול. פרק ג - בישול אחר בישול

בישול אחר אפייה

facebook email whatsapp

כפי שהתבאר לעיל, אין בישול אחר בישול ואין אפייה אחר אפייה, אך מה דינם של בישול אחר אפייה ואפייה אחר בישול? נחלקו בדבר ראשונים: יש סוברים שאין בישול אחר אפייה ואין אפייה אחר בישול1, כיוון שהאפייה או הבישול הכשירו את המאכל, והבישול או האפייה שלאחריהם אינם מתקנים את המאכל משמעותית2. ויש חולקים וסוברים שיש בישול אחר אפייה ויש אפייה אחר בישול3, כיוון שאפייה נעשית ללא נוזלים, ובישול נעשה עם נוזלים, ובישול שנעשה אחר אפייה או אפייה שנעשית אחר בישול משנים את מרקם המאכל ואת טעמו4. לדוגמה: נתינת קרוטונים אפויים לתוך סיר מרק חם מותרת לסוברים שאין בישול אחר אפייה, כיוון שהקרוטונים אפויים; אך היא אסורה לסוברים שיש בישול אחר אפייה, כיוון שנתינתם בנוזל המרק משנה אותם. 

להלכה, יוצאי אשכנז נוהגים כדעה שיש בישול אחר אפייה ויש אפייה אחר בישול5, ובקרב יוצאי ספרד נחלקו המנהגים - יש מהם שמחמירים כדעה שיש בישול אחרי אפייה ויש אפייה אחר בישול6, ויש מהם שמקילים כדעה שאין בישול אחרי אפייה ואין אפייה אחר בישול7

שקדי מרק נחשבים דבר מבושל כיוון שהם מטוגנים בשמן עמוק, ומותר לתת אותם לתוך סיר מרק חם לדעת כולם, כיוון שאין בישול אחר בישול8.

8 הערות

1.
ראבי"ה (מהדורת דבליצקי) סימן קצז אות לא והערה יד.
2.
ארחות שבת פרק א הקדמה לסעיף כו.
3.
יראים סימן רעד.
4.
ארחות שבת פרק א הקדמה לסעיף כו.
5.
רמ"א שיח ה: נהגו להיזהר לכתחילה, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף סח. ועיין שו"ע שיח ה, שדין צלייה כדין אפייה, ולסוברים שיש בישול אחר אפייה, יש בישול אחר צלייה. ועיין חזון איש אורח חיים סימן לז ס"ק יד ד"ה סט"ו דבר, והגרש"ז אוירבך במאור השבת חלק ב עמ' תקכח, ומאמר מרדכי פרק נג סעיף מא, ושבות יצחק (בישול) עמ' רפז, בשם הגרי"ש אלישיב, שחימום מאכל על פלטה אינו נחשב צלייה (האסורה אחרי בישול), כיוון שחימום מאכל על פלטה אינו נותן בו טעם צלי, ועיין פסקי תשובות שיח לט, שכן הוא מנהג העולם, ועיין באור הלכה שיח טו ד"ה והוא יבש, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף סט.
6.
עיין בן איש חי שנה שניה פרשת בא אות ו, עיין כף החיים שיח פה, מאמר מרדכי פרק נג סעיף לט, עיין שמש ומגן חלק ב סימן ח וחלק ג סימן יב, אור לציון חלק ב פרק ל הערה ד והערה ו, עיין קיצור שלחן ערוך (טולידאנו) סימן רצו סעיף לז: נהגו להיזהר.
7.
חזון עובדיה חלק ד עמ' שו, מנוחת אהבה חלק ב פרק י סעיף כו. ועיין שם ושם, שהמחמיר תבוא עליו ברכה. ביתר ביאור: עיין שו"ע שיח ה: "יש מי שאומר דדבר שנאפה או נצלה, אם בשלו אחר כך במשקה יש בו משום בישול, ואסור ליתן פת אפילו בכלי שני שהיד סולדת בו, ויש מתירין", ועיין חזון עובדיה עמ' שח ואילך, שהאחרונים נחלקו האם ה"יש מתירין" מתירים רק בכלי שני או גם בכלי ראשון, ועיין חזון עובדיה שם, שפסק כדעת הסוברים שה"יש מתירין" מתירים גם בכלי ראשון, ועיין שמש ומגן חלק ב סימן ח וחלק ג סימן יב, שחולק וסובר שיש לחשוש לדעה שה"יש מתירין" מתירים רק בכלי שני, ועיין אור לציון חלק ב פרק ל הערה ד והערה ו, שלכתחילה יש להחמיר משום שיש לחשוש לדעה הראשונה שהובאה בשלחן ערוך.
8.
שמירת שבת כהלכתה פרק א הערה ריב, בשם הגרש"ז אוירבך, מאור השבת חלק ב סימן ח עמ' פד ס"ק ה, בשם הגרי"ש אלישיב. ועיין שבט הלוי חלק י סימן סג, שנוטה להחמיר בזה "היות והתעשיה משתנית מעת לעת, וקשה לבטל מה שכבר הותר".

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ