תוכן עניינים
הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
פרק ב- יסודות מלאכת מבשל. פרק ב- יסודות מלאכת מבשל
פעולת הבישול נעשית על ידי מקור חום, שמחמם את האוכל ומבשלו. כדי שתהליך הבישול יתרחש, מקור החום צריך להיות חם בשיעור חום שהיד סולדת בו לכל הפחות, אך אם מקור החום אינו חם בשיעור זה, אין בכוחו לבשל1. לדוגמה, סיר מרק שהורד מהאש והמרק שבו התקרר עד שהיד אינה סולדת בו, מותר לשים בתוכו תבלינים ומאכלים שאינם מבושלים, ואין חוששים שהם יתבשלו, כיוון שאין בכוח חום שהיד אינה סולדת בו לבשל. לכן בכל המצבים שיתבארו בהמשך, שבהם אסור לשים אוכל בכלי ראשון או בכלי שני, הכוונה היא לכלי שתכולתו חמה בשיעור חום שהיד סולדת בו, אך כאשר אין תכולת הכלי חמה בשיעור חום שהיד סולדת בו, מותר לתת בכלי דברי מאכל ללא חשש, כיוון שאין בכוחו לבשל.
חום שהיד סולדת בו הוא שיעור חום כזה שכאשר היד נוגעת בו, היא נרתעת לאחוריה2. קשה לשער במדויק מהו חום שהיד סולדת בו, כיוון שישנם אנשים הרגישים לחום וידם סולדת כבר בחום מועט, וישנם כאלו שאינם רגישים כל כך וידם אינה סולדת אף בחום רב3. על אף הקושי לדעת מהו השיעור המדויק של חום שהיד סולדת בו, ניתן לקבוע שחום של פחות מארבעים וחמש מעלות צלזיוס הוא בוודאי חום שהיד אינה סולדת בו, ואין בכוחו לבשל4.
מותר להניח דבר שאינו מבושל סמוך לאש או על גבי סיר או מֵחם, אם אין אפשרות שהוא יתחמם לחום שהיד סולדת בו, אך אין לתת מאכל שאינו מבושל במקום שהוא יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו, על דעת לסלקו משם קודם שיגיע לכך, שמא ישכח האדם לסלקו והמאכל יתבשל5.
מתנת השבת לישראל
שיעור החום הראוי לבשל
קריאת הפרק ברצף