logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ב- יסודות מלאכת מבשל. פרק ב- יסודות מלאכת מבשל

שיעור החום הראוי לבשל

facebook email whatsapp

פעולת הבישול נעשית על ידי מקור חום, שמחמם את האוכל ומבשלו. כדי שתהליך הבישול יתרחש, מקור החום צריך להיות חם בשיעור חום שהיד סולדת בו לכל הפחות, אך אם מקור החום אינו חם בשיעור זה, אין בכוחו לבשל1. לדוגמה, סיר מרק שהורד מהאש והמרק שבו התקרר עד שהיד אינה סולדת בו, מותר לשים בתוכו תבלינים ומאכלים שאינם מבושלים, ואין חוששים שהם יתבשלו, כיוון שאין בכוח חום שהיד אינה סולדת בו לבשל. לכן בכל המצבים שיתבארו בהמשך, שבהם אסור לשים אוכל בכלי ראשון או בכלי שני, הכוונה היא לכלי שתכולתו חמה בשיעור חום שהיד סולדת בו, אך כאשר אין תכולת הכלי חמה בשיעור חום שהיד סולדת בו, מותר לתת בכלי דברי מאכל ללא חשש, כיוון שאין בכוחו לבשל. 

חום שהיד סולדת בו הוא שיעור חום כזה שכאשר היד נוגעת בו, היא נרתעת לאחוריה2. קשה לשער במדויק מהו חום שהיד סולדת בו, כיוון שישנם אנשים הרגישים לחום וידם סולדת כבר בחום מועט, וישנם כאלו שאינם רגישים כל כך וידם אינה סולדת אף בחום רב3. על אף הקושי לדעת מהו השיעור המדויק של חום שהיד סולדת בו, ניתן לקבוע שחום של פחות מארבעים וחמש מעלות צלזיוס הוא בוודאי חום שהיד אינה סולדת בו, ואין בכוחו לבשל4.

מותר להניח דבר שאינו מבושל סמוך לאש או על גבי סיר או מֵחם, אם אין אפשרות שהוא יתחמם לחום שהיד סולדת בו, אך אין לתת מאכל שאינו מבושל במקום שהוא יכול להגיע לחום שהיד סולדת בו, על דעת לסלקו משם קודם שיגיע לכך, שמא ישכח האדם לסלקו והמאכל יתבשל5.

5 הערות

1.
עיין שו"ע סימן שיח סעיף ט וסעיף יד.
2.
עיין רש"י שבת מ ב ד"ה סולדת, ואנציקלופדיה תלמודית ערך יד סולדת בו פרק א.
3.
עיין משנ"ב שיח פט.
4.
שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן צא אות ח, עיין מנחת יצחק ליקוטי תשובות סימן כט אות ד, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף א, שו"ת דבר חברון אורח חיים חלק ב סימן קצב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בישול אות ג, ושבות יצחק (בישול) עמ' רח, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים וסוברים שיש לחשוש שחום של יותר מארבעים ושלוש מעלות הוא חום שהיד סולדת בו, ועיין ארחות רבינו (תשע"ד) חלק א עמ' רפא, בשם החזון איש והגרי"י קנייבסקי, ומאמר מרדכי פרק נב סעיף לח, ואור לציון חלק ב פרק ל תשובה יב, וקובץ מבית לוי חלק ו עמ' לה, בשם הגר"ש ווזנר, שיש להחמיר מארבעים מעלות. ועיין אנציקלופדיה תלמודית ערך יד סולדת. ועיין בן איש חי שנה שניה פרשת בא אות ה, וקיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) סימן פ סעיף ג, וחזון עובדיה שבת חלק ד עמ' שע, ומאמר מרדכי פרק נב סעיף לח, שחום שהיד סולדת בו הוא חום של דברי מאכל או משקים שאדם נמנע מאכילתם ושתייתם מחמת חומם, ועיין ברית עולם מלאכת האופה אות צג, ושבות יצחק (בישול) עמ' רב, בשם הגרי"ש אלישיב, ופסקי תשובות רנג הערה 5, שהכוונה לאכילה ושתייה רציפות, אך אכילה ושתייה שאינן רציפות אפשריות גם כשדברי המאכל והמשקים חמים יותר מחום שהיד סולדת בו, ועיין מאמר מרדכי פרק נב סעיף לח, שמשמע ששיעור זה, קרוב לארבעים מעלות, ועיין בירור הלכה (זילבר) אורח חיים חלק ג (סימנים רמב-תרצז) סימן שיח אות יז עמ' קעד, תיאור מפורט של אפשרויות שתייה בשיעורי חום שונים.
5.
שו"ע שיח יד, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיפים יב-יג.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ