logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק ב- יסודות מלאכת מבשל. פרק ב- יסודות מלאכת מבשל

כלי שני

facebook email whatsapp

כלי שני הוא כלי שהעבירו אליו תבשיל מכלי ראשון1. הוא נקרא כן כיוון שאינו בא במגע ישיר עם האש, אלא הוא שני ביחס אליה. אין בכוח תבשיל חם הנתון בכלי שני לבשל מאכל שניתן לתוכו, כיוון שדפנות הכלי קרות והן מקררות את התבשיל. לדוגמה, כוס שנתנו בה מים חמים ממֵחם חשמלי היא כלי שני, ואין בכוח המים הנמצאים בה לבשל מאכל שניתן לתוכם. לכן אם יש צורך לקרר את המים שבכוס, מותר להוסיף להם מעט מים קרים, ואין חוששים שהמים הקרים יתבשלו על ידי המים החמים, כיוון שכלי שני אינו מבשל2.

2 הערות

1.
משנ"ב שיח פז.
2.
שו"ע שיח יג, ומשנ"ב שם, ושו"ע הרב שיח יט. ועיין תורת מלאכת המבשל סימן יח, ונעם שבת (אפלבוים) סימן יח, שהאריכו בהסברת הדין שכלי שני אינו מבשל. ועיין משנ"ב שיח מח, ושמירת שבת כהלכתה פרק א הערה קעה, שלדעת החיי אדם, כלי שני חם בשיעור חום שהיד נכווית בו מבשל (ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בישול אות ד, ושבט הלוי חלק ז סימן מב, שלדעת החיי אדם, כלי שלישי חם בשיעור חום שהיד נכווית בו אינו מבשל, ועיין חזון איש אורח חיים סוף סימן נב, שחולק וסובר שלדעת החיי אדם, גם כלי שלישי מבשל, אך אין חוששים לחומרת החיי אדם בכלי שלישי), ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עד בישול אות ד, שעבור יוצאי אשכנז אין לחומרה זו משמעות רבה, מכיוון שכפי שיבואר להלן, יוצאי אשכנז אינם נותנים מאכלים שאינם מבושלים בכלי שני מחשש שהם מקלי הבישול, ועיין חזון עובדיה חלק ד עמ' שכד, והליכות אבן ישראל פרק לז סעיף ט, שאין צורך לחשוש לדעת החיי אדם, וכן משמע משמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נט והערה קעה. ועיין הליכות אבן ישראל שם הערה 10. ועיין הערה 24.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ