הגדרת המלאכה

שבת ל ב.

עיין מי השילוח פרשת קדושים ד"ה את שבתותי, בית יעקב (ליינר) פרשת בראשית תורה ב, תפארת יוסף (ליינר) שבת חול המועד סוכות ד"ה ויעקב נסע. ועיין חתם סופר על התורה ליקוטים לספר ויקרא הפטרת מצורע ד"ה וע"ד רמז, וארץ חמדה למלבי"ם תחילת פרשת בהר.

עיין חזון איש אורח חיים סימן לז ס"ק יג ד"ה ס"ד ויש אומרים, עיין אגרות משה אורח חיים חלק ב סימן פה ד"ה הנה. ועיין שבות יצחק (בדיני הבישול וגדריו) פרק א, ונעם שבת (אפלבוים) סימן א, ואנציקלופדיה תלמודית ערך מבשל פרק א. עיין מאמר מרדכי פרק נב סעיף ד וסעיף ז, ושמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף ד, שבישול במכשיר חשמלי שיש בו גוף חימום, כתנור חשמלי, כיריים חשמליות, קומקום חשמלי ופלטה של שבת - אסור מהתורה, כיוון שמתכת רותחת נחשבת אש (עיין רמב"ם הלכות שבת יב א, ושער הציון שיח א, ושו"ת בית יצחק יורה דעה חלק א סימן קכ אות ד), ועיין שמירת שבת כהלכתה פרק לח הערה לג, ששיעור החום שמתכת צריכה להתחמם כדי להיחשב אש הוא שיעור כזה שהיא נהיית אדומה מרוב חום, ועיין שבות יצחק (דיני מיקרוגל) עמ' קעו. עיין שולחן שלמה סימן שכח הערה נב, וחזון עובדיה חלק ד עמ' תד, ושמירת שבת כהלכתה פרק א הערה יב, ושו"ת להורות נתן חלק ז סימן סה אות יב, והגר"א וייס שליט"א בקובץ אוריתא גיליון יח (תשנ"ו) עמ' עמ' קנט, שבישול במיקרוגל בשבת אינו אסור מהתורה אלא רק מדברי חכמים, כיוון שאיסור מבשל נלמד ממלאכת המשכן, וכשם שבישלו במשכן באש, כך גם איסור מבשל מהתורה הוא דווקא באש, והבישול במיקרוגל נעשה על ידי קרינה, ועיין אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן נב ד"ה וא"כ, ושבט הלוי חלק י סימן סב, ושבות יצחק (דיני מיקרוגל) עמ' טו, בשם הגרי"ש אלישיב, על פי מחזיק ברכה יורה דעה סימן פז ס"ק יג ד"ה וק"ק, שחולקים וסוברים שבישול על ידי קרינה אסור מהתורה כיוון שרגילים לבשל בדרך זו, ומלאכת מבשל כוללת כל דרך של בישול שרגילים בה, בין שהיא על ידי אש ובין שאינה על ידי אש. ועיין ילקוט יוסף (תשנ"ג) שבת חלק ג סימן שיח עמ' קנ הערה יט, שהאריך בזה. והגר"י אריאל שליט"א כתב לנו שמחלוקת זו אינה מוכרעת, ויש להחמיר בה, ולכן כאשר צריך לבשל לחולה שיש בו סכנה עדיף לבשל במיקרוגל, ומצד שני אין להניח על הפלטה תבשיל שבושל במיקרוגל אם הנחתו על הפלטה תוסיף בו בישול. ועיין שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן יב הערה 3, בשם החזון איש, שכל חום הנוצר מחשמל אף שלא על ידי גוף חימום נחשב תולדות אוּר. ועיין מאורי אש השלם (תש"ע) חלק ב עמ' תתנז, בדעת הגרש"ז אוירבך, שבישול בכיריים אינדוקציה אינו אסור מהתורה אלא מדברי חכמים, ועיין חקרי טל עמ' ז, שלסוברים שבישול במיקרוגל אסור מהתורה, גם הבישול בכיריים אינדוקציה אסור מהתורה, כיוון שרגילים לבשל בהם, ועיין נעם שבת (אפלבוים) סימן יז הערה יג.

עיין שו"ע רנד ד, ושער הציון שיח קיד, ויביע אומר חלק ד אורח חיים סימן לד אות לט. ועיין יביע אומר שם, ושמירת שבת כהלכתה פרק א הערה יח, שיש חולקים וסוברים שהאיסור לבשל דבר שאפשר לאוכלו ללא בישול הוא איסור דרבנן. ועיין רמב"ם שבת ט א, ומשנ"ב שיח א, שבישול מים אסור מהתורה, כיוון שהמים משתבחים על ידי הבישול, ועיין אנציקלופדיה תלמודית ערך מבשל עמ' תעח.

שו"ע שא מו, ומשנ"ב שיח א. ועיין שולחן שלמה סימן שיח עמ' ער הערה ו, ושבט הלוי חלק ח סימן נז, שמותר לערות מים רותחים לכוס חד פעמית אף שהכוס מתרככת, כיוון שאין בכך שום תיקון, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין שבות יצחק (בדיני בישול וגדריו) פרק ב סעיף ב, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק וסובר שאם ריכוך הכוס ניכר, הדבר אסור מדרבנן, ועיין חוט שני חלק ב עמ' קנז, שאוסר אם צורת הכלי משתנה.

שו"ע שא מו, ושמירת שבת כהלכתה פרק יב סעיף כג, וארחות שבת פרק א סעיפים ט-יא. ועיין משנ"ב שא קע, וארחות שבת שם, שאם חום המגבת לא יגיע לחום שהיד סולדת בו (ארבעים וחמש מעלות), מותר להניחה על רדיאטור או על מחם. ועיין פסקי תשובות שא סא, שאפילו הבגד רטוב במידה מועטה שידו של הנוגע בו נרטבת רק מעט, והיא אינה מרטיבה חפצים אחרים שהיא נוגעת בהם ('טופח שלא על מנת להטפיח') אין להניחו מול התנור, ועיין ארחות שבת פרק א הערה יד, שהסתפק בזה, ועיין אוצר התשובות לשאלות המצויות חלק ב עמ' תקיט, שאם רטיבות הבגד מועטה במידה כזו שאדם אינו שם לב אליה ואין הוא מעוניין בייבושה, מותר להניח את הבגד במקום שיתחמם לחום שהיד סולדת בו.