תוכן עניינים
הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א
מלאכת מבשל היא אחת משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת1 . היא נעשתה במשכן בתהליך הפקת הצבע לצביעת יריעות המשכן ובגדי הכהונה. לשם כך צריך היה לבשל את חומרי הגלם שמהם הפיקו את הצבע, ומכך למדו חכמים שבישול הוא אחד משלושים ותשע מלאכות האסורות בשבת2.
איסורי המלאכה בשבת ובייחוד איסור בישול, רומזים לנו על המציאות העתידית השלמה. שבת היא "מעין עולם הבא", והיא רומזת ל"יום שכולו שבת" - לעתיד הגדול שבו תהיה המציאות שלמה ומתוקנת, ולא תצטרך למלאכה שתתקנה. על עתיד זה אמרו חכמים: "עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות (-לחמים קטנים) וכלי מילת (-בגדים העשויים מצמר נקי)"3. איסור הבישול בשבת מרמז אפוא למציאות זו שבה תוציא הארץ מאכל מתוקן ושלם, בלא שיצטרך האדם לטרוח למענו, לבשלו ולתקנו4.
מלאכת בישול היא עשיית שינוי משמעותי בדבר מאכל או בדבר אחר שמתבשל, על ידי חום האש5. שינוי משמעותי הוא לא רק הפיכת דבר שאינו ראוי לאכילה לדבר ראוי לאכילה, כבישול בשר או תפוח אדמה, אלא גם שינוי טעמו ומִרְקָמו של דבר הראוי לאכילה נחשב כזה, והוא אסור. לדוגמה, המבשל גזר או תפוח עץ עובר על איסור מבשל, אף שעוד לפני הבישול היו תפוח העץ והגזר ראויים לאכילה, כיוון שבישולם חולל בהם שינוי משמעותי6.
מלאכת מבשל כוללת גם בישול דברים שאינם אוכל. לדוגמה, אפיית כלֵי חמר כדי להקשותם ולהופכם לכלֵי חרס, התכת מתכת, המסת שעווה או זפת וחימום מים הספוגים בבגד - כל אלו אסורים משום מבשל7. לכן אין להניח מגבת לחה על רדיאטור (תנור חימום) או על מֵחם מים חמים8.