logo-white

תוכן עניינים

הלכות שבת

הלכות שבת מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א

פרק א . פרק א

מלאכות שבת ומלאכת המשכן

facebook email whatsapp

פעמים רבות נאמר בתורה שאסור לעשות מלאכה בשבת, אך אין מפורש בה מהן המלאכות שאסור לעשותן. חז"ל הורו שהמלאכות האסורות הן המלאכות שנדרשו לבניית המשכן. זאת הם למדו מן הסמיכות בין הציווי לבנות את המשכן לבין הציווי על שמירת השבת, בפרשת ויקהל1.

שלושים ותשע מלאכות נדרשו לבניית המשכן, והן שלושים ותשע המלאכות האסורות בשבת2. מלאכות אלו מכונות "אבות מלאכות", משום שלכל אחת מהן יש "תולדות" - פעולות הדומות לה, שגם הן אסורות, אף שלא נדרשו לבניית המשכן3.

שלושים ותשע מלאכות המשכן מחולקות לכמה קבוצות. הראשונה שבהן כוללת אחת עשרה מלאכות שנדרשות להכנת לחם, החל משלב החרישה לקראת זריעת התבואה ועד אפיית הלחם. מלאכות אלו מכונות "מלאכות הפת", והן: חורש, זורע, קוצר, מעמר, דש, זורה, בורר, טוחן, מרקד, לש ואופה. מלאכות אלו תתבארנה בעזרת ה' בפרקים הבאים.

המשכן הוא תכלית העולם ומרכזו. בו שורה השכינה וממנה היא מתפשטת לעולם כולו. בבניית המשכן התעלו כל המלאכות לייעודן העליון - השראת השכינה בארץ. לכן בניין המשכן כלל את כל המלאכות החשובות הקיימות בעולם, כדי שכל אלו יתעלו לשורשן ויכוונו לתכליתן העליונה. גם המלאכות האסורות בשבת הן המלאכות החשובות הקיימות בעולם, ולכן הן נלמדות מבניית המשכן4

ל"ט מלאכות נדרשו למשכן, ו"לט" בארמית פירושו קללה, ולעומת זאת בהיפוך האותיות, "טל" הוא ברכה על פני האדמה. עניין זה מרמז לנו כי מלאכת המשכן היא הדרך שבה קללת "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם"5 יכולה להפוך לברכה. כאשר אדם מחפש את תכלית קיומו במציאותו החומרית, בעבודה לשם קיומו בלבד, לא יוכל הוא לעולם להגיע לאושר ולסיפוק אמיתיים. אך כאשר הוא מרים את עיניו לשמים ומכיר במוצאו האמיתי ובמקור ברכתו, נעשית כל עבודתו עבודת ה' וכל מלאכתו מלאכת שמים. מלאכת המשכן ועבודת המקדש רוממו את ערך המלאכה באומה כולה. על ידן כל אדם מישראל התרומם להכיר בתכלית האלוקית של החיים ולפעול את כל פעילותו לשמה, והן נתנו ערך ומשמעות לכל מלאכתו בשדה ובעיר. כפי שהמקדש רומם את ערך המלאכה באומה כולה, כך מרוממת השבת את מלאכתו של כל אדם בששת ימי המעשה ונותנת לה טעם וערך. השבת שמה במרכז את חיי הקודש. היא מורה שתכלית החיים אינה במציאותם החומרית ובעבודה לשם הקיום בלבד, אלא בדבקות בה' המתגלה בהם. מכוח קדושת השבת, מתרוממים החיים כולם ונעשים מכוונים אל תכליתם. ואף המלאכה שנעשית בימי המעשה מקבלת ערך ומשמעות ונעשית לעבודת ה' ולמלאכת שמים, שכן היא מקיימת ומפרנסת חיים קדושים וטהורים של קרבת אלוקים6.

6 הערות

1.
עיין שבת מט ב, ורש"י שם ד"ה כנגד עבודות המשכן. ועיין אגלי טל פתיחה הערה א ס"ק ח.
2.
עיין שבת מט ב, ורש"י שם ד"ה כנגד עבודות המשכן. ועיין מלבי"ם שמות לה א: "והם אבות לכל מיני מלאכות שבעולם שכולם הם תולדות מסתעפות מהם".
3.
עיין רמב"ם שבת פרק ז.
4.
עיין רש"ר הירש שמות לה א. ועיין תורת העולה פרק ה ד"ה ולדעתי: "ולדעתי הוא טעם נכון למה שלמדו מלאכות האסורות בשבת ממלאכת המשכן, כיוון שכל מלאכה שהיתה במשכן היתה רומזת על ענין מלאכה שהיתה בבריאת עולם ולכן ראוי לשבות מהן בשבת כי בו שבת מכל מלאכתו". ועיין שיחות הרב צבי יהודה במדבר (תשס"ב) עמ' 57: "כל המלאכות והפעולות לישובו של עולם נמשכות מעבודת הקודש. היא מפיצה אור עליהן. המלאכות שהיו במשכן הן חשובות, ואלה שלא היו במשכן הן פחות חשובות". ועיין נהורא דשבתא (ספרקה) עמ' יא.
5.
בראשית ג יט.
6.
מאהלי תורה חלק א פרשת ויקהל עמ' 266.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ