השבת - ברית בין ה' לעמו

השבת מיוחדת היא לעם ישראל, כמו שנאמר: "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם, בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם"¹. "משל למה הדבר דומה? למלך אחד שהיה לו כלי חמדה, ולא רצה להנחילו אלא לבנו, כך יום השבת שהוא יום מנוחה וקדושה, ולא רצה הקדוש ברוך הוא להנחילו אלא לישראל"². ואכן, עם ישראל הוא בעל החושים המיוחדים לקליטת התוכן הפנימי של הבריאה המתגלֶה בשבת. הוא השובת בשבת ונח בה, ויודע כי כל מלאכתו בששת ימי המעשה היא מכוח קדושת השבת, ונועדה להוציא את תכלית הבריאה אל הפועל - את הקישור והדבקות של העולם כולו באלוקיו. 

בעדותו על בריאת העולם על ידי שמירת השבת, מצעיד עם ישראל את המציאות כולה אל שלמותה בעתיד, שכן בריאת העולם על ידי ה' מלמדת שכל מה שקיים במציאות ומתרחש בה נובע מרצון ה', וממילא גם מכוון להתגלות רצון זה במציאות - בעת הגאולה העתידה. על ידי שביתת השבת והדבקות בה' בה, חיים ישראל מעין עתיד שלם זה בכל שבוע ושבוע, ומכינים את העולם כולו למדרגת העתיד.

לאור כל מה שנאמר לעיל, ניתן להבין מדוע כה מרכזי הוא מקומה של השבת בתורה, בלבבות ישראל ובהיסטוריה הלאומית שלנו - השבת היא העדות על בריאת העולם והיא זכר ליציאת מצרים, היא השלמת הבריאה כולה, והיא הברית בין ה' ובין עמו. ישראל הוא בן זוגה של השבת, הוא היודע את סוד השביתה בה והוא המקיימה באהבתו אותה ובמסירותו עליה. בשביתת השבת ממלאכה מְפַנים ישראל את דעתם ומכוונים ליבם לייחוד ה', ולשמחה בזיווג ובקשר המופלא בין ה' לעולמו, ומטהרים את הבריאה כולה מתפיסות החול המרחיקות אותה מיוצרה. וככל שאדם מישראל מכיר בערכה של השבת, כך הוא שמח בשמירתה, מדקדק במצוותיה ולומד בעניין את הלכותיה. וכך כותב מרן הרב קוק זצ"ל: "אין לנו שום מצווה שבתורה, שהיא צריכה כל כך לימוד, כל כך הקשבה וכל כך שמירה כמו קדושת השבת. כל חרד לדבר ה' יודע שבלא שימת לב חודרת, בלא לימוד ושינון של הלכות שבת ובלא העמקה עליונה ברוח קדושת השבת, אין אנו יוצאים בה ידי חובתנו^"3.

יהי רצון שנזכה כולנו להיות "עם מקדשי שביעי", ויקוימו בנו דברי הנביא: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר - אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץְ, והַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר"⁴.