נתינת בקבוק עם חלב בתוך כלי עם מים חמים

משנ"ב רנח ב, כף החיים רנח ב, מאמר מרדכי פרק נ סעיף ל, אור לציון חלק ב פרק יז שאלה יב, שמירת שבת כהלכתה פרק א סעיף נו. ועיין ארחות שבת פרק ב הקדמה לסעיף פט. ועיין שמירת שבת כהלכתה שם, שאם חלק ניכר מהבקבוק נמצא מחוץ למים, הרי זו הטמנת מקצת כלי והיא מותרת, ועיין הערה הבאה.

חזון עובדיה חלק א עמ' סו, מנוחת אהבה חלק א פרק ג סעיף כה. ביתר ביאור: עיין להלן בסוף הפרק שאסור לטמון מאכל צונן בכיסוי המוסיף בו חום ('דבר המוסיף הבל') אפילו בערב שבת, וכל שכן בשבת. ועיין משנ"ב רנח ב, ושער הציון שם ו, וארחות שבת פרק ב הקדמה לסעיף פט, שמותר לטמון מאכל במים חמים בערב שבת, כיוון שהטמנה במים חמים נחשבת הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל, כיוון שמים חמים מתחממים על ידי דבר אחר ואינם דומים לגחלים, שהחום שלהם הוא מעצמם, אך בשבת אסור לטמון מאכל קר במים חמים, כיוון שבשבת אסור להוסיף חום במאכל על ידי הטמנתו אף אם החומר שמטמינים בו מוגדר מבחינה הלכתית דבר שאינו מוסיף הבל. ועיין חזון עובדיה חלק א עמ' סו, שחולק וסובר שמותר לטמון מאכל קר במים חמים הנתונים בכלי שני, כיוון שהם מוגדרים מבחינה הלכתית דבר שאינו מוסיף הבל, ומותר לטמון מאכל קר בדבר שאינו מוסיף הבל. ועיין מאמר מרדכי פרק נ סעיף ל, שפוסק כמשנ"ב, אך מתיר (גם ליוצאי ספרד) לתת בקבוק ובו חלב קר במים חמים אם חלק מהבקבוק נמצא מחוץ למים ('הטמנה במקצת'), ועיין אור לציון חלק ב פרק יז שאלה יב.