הטמנה מן התורה ומדברי חכמים

בזמן חז"ל נהגו לשמור על חום התבשילים על ידי כִּיסוּיָם בעודם חמים בבד או בחומר אחר. כיסוי התבשיל היה מבודד את התבשיל החם מאוויר החדר, וכך חום התבשיל היה נשמר. מן התורה, מותר לכסות בשבת תבשיל חם המבושל כל צרכו כדי לשמור על חומו, אך חכמים אסרו לעשות זאת בשבת, כיוון שבזמן חז"ל היו רגילים להרתיח את התבשילים לפני כִּיסוּיָם כדי שהם יישארו חמים למשך זמן רב, וחכמים חששו שבבוא אדם לכסות תבשיל בשבת, הוא ייווכח שהתבשיל אינו חם מספיק, וירתיח אותו כפי שהוא רגיל לעשות בימות החול, ויעבור על איסור מבעיר¹. לכן אין לכסות בשמיכה או במגבת, חלה או סיר הנמצאים על הפלטה (תמונות 5-6). וכן אין לכסות את האוכל בכיסוי שישמור על חומו כאשר יש הפסקת חשמל או כאשר שעון השבת כיבה את הפלטה מוקדם מהצפוי. איסור זה נקרא איסור הטמנה, שכן פירוש המילה הטמנה הוא כיסוי והסתרה².