כיסוי תבשילים בשבת ובערב שבת (איסור הטמנה)

בזמן חז"ל נהגו לשמור על חום התבשילים על ידי כִּיסוּיָם בעודם חמים בבד או בחומר אחר. כיסוי התבשיל היה מבודד את התבשיל החם מאוויר החדר, וכך חום התבשיל היה נשמר. מן התורה, מותר לכסות בשבת תבשיל חם המבושל כל צרכו כדי לשמור על חומו, אך חכמים אסרו לעשות זאת בשבת, כיוון שבזמן חז"ל היו רגילים להרתיח את התבשילים לפני כִּיסוּיָם כדי שהם יישארו חמים למשך זמן רב, וחכמים חששו שבבוא אדם לכסות תבשיל בשבת, הוא ייווכח שהתבשיל אינו חם מספיק, וירתיח אותו כפי שהוא רגיל לעשות בימות החול, ויעבור על איסור מבעיר¹. לכן אין לכסות בשמיכה או במגבת, חלה או סיר הנמצאים על הפלטה (תמונות 5-6). וכן אין לכסות את האוכל בכיסוי שישמור על חומו כאשר יש הפסקת חשמל או כאשר שעון השבת כיבה את הפלטה מוקדם מהצפוי. איסור זה נקרא איסור הטמנה, שכן פירוש המילה הטמנה הוא כיסוי והסתרה².

למנהג חלק מיוצאי ספרד, כיסוי חלק מן הכלי או מהתבשיל ('הטמנה במקצת') נחשב הטמנה והוא אסור (תמונה 7)(תמונה 8)¹ . אך למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, רק כיסוי מלא של הכלי או של התבשיל נחשב הטמנה אך כיסוי חלק מהכלי או חלק מהתבשיל מותר². אמנם גם למנהגם, לא די להשאיר חלק מזערי של הכלי או של התבשיל מגולה (תמונה 5)(תמונה 6), אלא יש להקפיד שכשליש מהסיר או מהתבשיל יהיה מגולה (תמונה 8)(תמונה 9)³. לכן למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד המקילים בדין הטמנה במקצת, מותר לכסות סיר הנתון על הפלטה בשמיכה או במגבת, כל עוד שליש מהסיר נשאר מגולה. ולמנהג חלק מיוצאי ספרד המחמירים בדין הטמנה במקצת, אסור לעשות כן.

כיסוי חלקו העליון של הסיר תוך הקפדה שהכיסוי לא ישתלשל לצדדי הסיר אינו נחשב הטמנה במקצת, והוא מותר למנהג כולם (תמונה 11)⁴.

יש להדגיש שההיתר לכסות חלק מתבשיל הוא רק כאשר התבשיל מבושל כל צרכו, אך אם התבשיל אינו מבושל כל צרכו, אסור לכסות אפילו חלק ממנו, כיוון שכיסויו מסייע לבישול⁵. וכן בכל מקום שכתוב בפרק זה שמותר לכסות תבשיל, הכוונה לתבשיל מבושל כל צרכו.

הטמנה אסורה היא עטיפת כלי בכיסוי הצמוד לו, אך עטיפת כלי בכיסוי שאינו צמוד לו אינה נחשבת הטמנה והיא מותרת. לכן מותר להניח על סיר לוח רחב שבולט החוצה מעבר לדפנות הסיר, ולפרוס על הלוח מגבת או שמיכה שישתלשלו לצדדים ויכסו את הסיר, כיוון שהן אינן צמודות לסיר (תמונה 12)¹.

מותר לכסות כלי בכיסוי לשם מטרה אחרת שאינה שמירת חומו, ואין כיסוי זה נחשב להטמנה, אף שהוא מסייע לתבשיל לשמור על חומו¹. לדוגמה, מותר לכסות במגבת או בנייר כסף מאכל הנתון על גבי הפלטה כדי שלא יתלכלך או כדי שלא יגיעו אליו זבובים².

תבשיל שהעבירוהו מהכלי שהוא התחמם בו לכלי אחר ('כלי שני'), מותר להטמינו בשבת כדי לשמור על חומו¹, כיוון שחכמים אסרו רק הטמנה הנעשית בדרך מצויה ורגילה, והטמנת מאכל הנתון בכלי שני אינה הדרך הרגילה². יתרה מכך, לאחר העברת התבשיל לכלי שני, מותר להחזיר אותו לכלי שהוא התחמם בו אף שדפנותיו חמות, ולהטמין אותו³. לכן כאשר יש צורך לשמור על חום התבשילים בשבת, כגון בזמן הפסקת חשמל או כאשר שעון השבת כיבה את הפלטה מוקדם מהמתוכנן, ניתן להעביר את התבשילים לכלי שני, להחזירם לכלי שהם התחממו בו, שדפנותיו חמות, ולכסותו.

תבשיל שהיה מכוסה מערב שבת, מותר בשבת להסיר ממנו את הכיסוי ולהחזירו לאחר מכן, וכן מותר להחליף את הכיסוי בכיסוי אחר או לכסות את התבשיל בכיסויים נוספים¹. זאת כיוון שכיסוי התבשיל בשבת הוא המשך ההטמנה שנעשתה בערב שבת².

האיסור לכסות מאכל בשבת הוא דווקא אם המאכל חם בשיעור חום שהיד סולדת בו, אך מאכל קר או מאכל שאינו חם בשיעור חום שהיד סולדת בו - מותר במקום הצורך לכסותו כדי לשמור על החום המועט שעדיין יש בו¹. זאת כיוון שחכמים אסרו רק הטמנה הנעשית בדרך רגילה, והטמנת מאכל קר או מאכל שאינו חם בשיעור חום שהיד סולדת בו אינה הדרך הרגילה². לכן, אם שעון השבת כיבה את הפלטה מוקדם מהצפוי והאוכל שהיה על הפלטה לא הספיק להתחמם בשיעור חום שהיד סולדת בו, מותר לכסותו מכל צדדיו כדי לשמור על החום המועט שיש בו לצורך סעודת השבת. 

ההיתר לכסות מאכל קר הוא רק בכיסוי בד או בכיסוי הדומה לו, שכן בכוחם לשמור על הטמפרטורה של המאכל אך אין בכוחם להוסיף בו חום. אך כיסוי שבכוחו להוסיף חום במאכל, אין לכסות בו אף מאכל קר (וכל שכן מאכל חם)³. לדוגמה, בזמן חז"ל היו עוטפים תבשילים בשאריות הזיתים הנותרות אחר כתישתם ('גפת'). הגפת לא רק שמרה על חום התבשיל, אלא הוסיפה בו חום⁴, וזאת על ידי תהליך שנקרא בעירה ביולוגית. בתהליך זה חיידקים ופטריות הנמצאים בגפת מחמצנים את הסוכרים והשומנים המצויים בה, ומתוך כך משתחרר חום המחמם את הסיר. לכן הטמנה בגפת אסורה אף במאכל קר.

בימינו אין משתמשים בגפת ובחומרים הדומים לה כדי לחמם תבשילים, אך משתמשים במים חמים כדי לעשות זאת. דוגמה מצויה לכך היא חימום בקבוק חלב של תינוק על ידי נתינתו בתוך נטלה או קערה עם מים חמים. אף שהחלב בבקבוק הוא קר, אין לתת את הבקבוק לתוך נטלה או קערה כאשר הבקבוק שקוע כולו בתוך המים החמים, כיוון שהמים החמים מחממים את החלב, ואין לכסות מכל צדדיו אף מאכל קר (וכל שכן מאכל חם) בכיסוי שמוסיף בו חום¹. ויש מחכמי ספרד שחולקים וסוברים שמותר לכסות בקבוק ובו חלב קר במים חמים אף אם הבקבוק שקוע כולו בתוך המים. זאת כיוון שהאיסור לחמם מאכל קר על ידי הטמנתו הוא רק בחומרים הדומים לגפת, שמתחממים על ידי עצמם, אך מים וכיוצא בהם אינם מתחממים על ידי עצמם, והם גם נתונים בכלי שני, שאין בכוחו לשמור על חומם זמן רב, ולכן מותר לכסות בהם מאכל קר².

בערב שבת מותר להטמין תבשילים בכיסוי השומר על חומם. זאת כיוון שטעם איסור הטמנה הוא שמא אדם יגלה שהתבשיל אינו חם מספיק לפני הטמנתו ויבעיר אש כדי לחממו עוד, ובערב שבת מותר להבעיר אש ולחמם תבשילים, לכן גזרה זו אינה שייכת. אמנם חכמים אסרו להטמין בערב שבת (וכל שכן בשבת) תבשילים באפר המעורב בגחלים ('רמץ'), שמא בשבת אדם יחתה בגחלים כדי להגביר את חומם, ויעבור על מלאכת מבעיר. ואסרו להטמין אף בכל חומר הפולט חום (כגון גפת), משום שהוא דומה להטמנה באפר המעורב בגחלים¹. הטמנה זו נקראת 'הטמנה בדבר המוסיף הבל' (-חום).

בזמננו אין רגילים לשמור על חום תבשילים על ידי כִּיסוּיָם בחומרים הדומים לגפת, אך רגילים לכסות את הסירים הנתונים על הפלטה בכיסוי בד. לדעת חלק מהפוסקים, הטמנה של תבשיל המונח על גבי פלטה נחשבת להטמנה המוסיפה חום, כפי שיתבאר להלן.

תבשיל העומד על גבי מקור חום, כאש או פלטה, נחלקו הראשונים אם כיסויו בחומר שאינו מוסיף חום נחשב הטמנה המוסיפה חום. לדעת הרשב"א, כיסוי תבשיל העומד על מקור חום נחשב הטמנה המוסיפה חום, כיוון שהאש או הפלטה מוסיפים חום בתבשיל והכיסוי מסייע לכך¹. ולדעת הרמב"ן, כיסוי תבשיל העומד על מקור חום נחשב הטמנה שאינה מוסיפה חום, כיוון שהכיסוי עצמו אינו מוסיף חום². אף שהשלחן ערוך פסק כדעה המחמירה, שכיסוי תבשיל העומד על מקור חום נחשב הטמנה המוסיפה חום³, יוצאי ספרד נוהגים להקל ולכסות בערב שבת תבשילים העומדים על גבי מקור חום⁴, וזאת משום שהם נהגו כן לפני חיבור השלחן ערוך, וגם לאחר שהשלחן ערוך פסק לאסור זאת הם המשיכו במנהג שהיה מקובל בידם⁵. לכן מותר ליוצאי ספרד לכסות בבד בערב שבת תבשילים המונחים על הפלטה⁶. אך יוצאי אשכנז נוהגים כפי שנפסק בשלחן ערוך, שאסור לכסות בערב שבת תבשילים המונחים על מקור חום⁷, ולמנהגם אין לכסות את הסירים המונחים על הפלטה מכל צדדיהם, וכן אין לעטוף מֵחם בבגד מיוחד המותאם למידת המֵחם⁸. אך מותר ליוצאי אשכנז לכסות חלקית סיר הנתון על גבי פלטה של שבת, כיוון שהטמנת מקצת כלי מותרת למנהג יוצאי אשכנז⁹.

לסיכום, בערב שבת מותר להטמין תבשילים בכל חומר שהוא, מלבד בחומרים שמוסיפים חום. למנהג יוצאי ספרד, כיסוי סיר המונח על פלטה של שבת נחשב הטמנה בדבר שאינו מוסיף חום והוא מותר; אך למנהג יוצאי אשכנז, כיסוי סיר המונח על פלטה של שבת נחשב הטמנה בדבר המוסיף חום והוא אסור. עם זאת מותר ליוצאי אשכנז לכסות מקצת מהסיר, כיוון שלמנהגם כיסוי מקצת הסיר אינו נחשב הטמנה. 

בשבת אסור להטמין את התבשילים בכל חומר שהוא. למנהג חלק מיוצאי ספרד, כיסוי מקצת הסיר נחשב הטמנה והוא אסור, ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד רק כיסוי מלא של הסיר נחשב הטמנה, אך כיסוי מקצת הסיר אינו נחשב הטמנה והוא מותר.