אכילת האפיקומן עד חצות

שו"ע תעז א. ועיין שו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן מח, שיישב מנהג כמה גדולים וצדיקים שלא דקדקו לאכול את האפיקומן לפני חצות.

עיין חזון עובדיה פסח חלק ב עמ' קט. ישנן משפחות שמאריכות בסיפור יציאת מצרים, ומגיעות ל'שולחן עורך' סמוך מאוד לחצות. הקפדה על אכילת האפיקומן לפני חצות במצב זה, תגרום לכך שלא יהיה ניתן לאכול את סעודת החג כראוי, שכן לאחר אכילת האפיקומן אסור לאכול דבר. מעבר לכך, פעמים שהדבר עלול לצער את הטורחים בהכנת הסעודה, שלאחר כל הטורח והמאמץ בהכנת מאכלים טעימים ומשובחים לכבוד החג, הם אינם נאכלים. אחד מגדולי האחרונים, בעל ה'אבני נזר', הציע פתרון מקורי למצב זה. לדעתו, האיסור לאכול אחרי האפיקומן נמשך רק כל עוד ניתן לאכול את האפיקומן, וכאשר מסתיים זמן אכילת אפיקומן, האיסור לאכול אחרי האפיקומן פוקע. על סמך הנחה זו, הוא הציע לאכול את האפיקומן סמוך לחצות, להמתין כמה דקות עד שיעבור זמן חצות, ואז להמשיך את הסעודה. עצה זו מתאימה לשיטת רבי אלעזר בן עזריה, שזמן אכילת האפיקומן הוא עד חצות. אך היא אינה מתאימה לדעת רבי עקיבא, שזמן אכילת אפיקומן הוא כל הלילה, מכיוון שלפי דעה זו, האיסור לאכול אחרי האפיקומן פוקע רק בעלות השחר. כדי שהפתרון יהיה נכון גם לדעת רבי עקיבא, שכלל האבני נזר את הצעתו, והציע לקחת כזית מצה סמוך לחצות, ולומר: אם ההלכה היא כרבי אלעזר בן עזריה, אכילת מצה זו היא לשם אפיקומן, אך אם ההלכה היא כרבי עקיבא, אכילת מצה זו אינה לשם אפיקומן אלא היא אכילה סתמית. כאשר עושים כך, ניתן לאכול לאחר חצות לפי שתי הדעות - אם ההלכה היא כרבי אלעזר בן עזריה, לאחר חצות עבר זמן אכילת אפיקומן, ואיסור האכילה לאחר אכילת האפיקומן פקע. ואם ההלכה היא כרבי עקיבא, איסור האכילה לאחר האפיקומן עדיין לא חל, מכיוון שהאפיקומן עדיין לא נאכל. כאשר עושים כן, בסוף הסעודה יש לאכול שוב כזית לשם אפיקומן, כדי לקיים את מצוות אכילת אפיקומן גם לדעת רבי עקיבא (עיין שו"ת אבני נזר אורח חיים סימן שפא, ועיין מנחת יצחק חלק ט סימן מח, שהציע פתרון קרוב לזה).

כף החיים תעז ו.