logo-white

תוכן עניינים

הלכות פסח

הלכות פסח מבוארות בטעמיהן ליוצאי אשכנז וספרד עם פסקי הלכות מאת הגאון הרב יעקב אריאל שליט

פרק יא - כורך. פרק יא - כורך

זכר למקדש כהלל

facebook email whatsapp

לדעת הלל הזקן, בזמן שבית המקדש קיים אוכלים את קרבן הפסח, את המצה ואת המרור כרוכים יחד, שנאמר: "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ"1. זכר לכך, אנו כורכים יחד כזית מצה עם כזית מרור, ואוכלים אותם יחד. לשם כך לוקחים כזית מהמצה השלישית, מצרפים לו כזית מרור, טובלים את המרור בחרוסת, ואוכלים את כולם יחד2. כאשר אין במצה השלישית מספיק כדי לחלק לכל אחד מהסועדים שיעור כזית, אפשר להשלים את השיעור ממצות אחרות. מכיוון שחיוב אכילת כורך הוא מדרבנן, אפשר לסמוך על השיטה המקלה בחישוב השיעורים (הגרא"ח נאה), ולהסתפק בכ-29 סמ"ק (כחצי מצת מכונה). מי שקשה לו לאכול אף שיעור זה, יכול להקל עוד, ולסמוך על שיטת הרמב"ם ששיעור כזית הוא כשליש ביצה, ולהסתפק בכ-19 סמ"ק (כשליש מצת מכונה)3.

3 הערות

1.
במדבר ט יא.
2.
שו"ע תעה א. לא ניתן לאכול רק את ה'כורך', ולוותר על אכילת המצה והמרור בנפרד, מכיוון שאין לאכול יחד דבר מצווה עם דבר רשות, שכן טעם דבר הרשות מבטל את טעם המצווה, והמרור נחשב כדבר רשות לגבי המצה, מכיוון שחיוב אכילת מצה הוא מהתורה, וחיוב אכילת מרור בזמן הזה הוא רק מדרבנן. ועיין משנ"ב תעה יז, שיש לנער את החרוסת מעל המרור, כדי שהחרוסת לא תבטל את טעם המרירות של המרור. ועיין חזון עובדיה פסח חלק ב עמ' קא, שאין צריך לנער את החרוסת, מכיוון שאכילה זו היא רק זכר למנהגו של הלל. ועיין שם, שאם שכח לטבול המרור בחרוסת, וקשה לו לחזור ולאכול שוב, יצא ידי חובה, וראוי במקרה זה לקחת חתיכה סמלית של מצה ומרור, לטבול את המרור בחרוסת, לכורכם יחד ולאוכלם 'זכר למקדש כהלל'. ועיין משנ"ב תעה יט, שיש נוהגים שלא לטבול את המרור בחרוסת.
3.
עיין משנ"ב תפו א, וחזון עובדיה פסח חלק ב עמ' קב ולוח ההלכות והמנהגים (תשע"ח) עמ' 320 הערה 32. ועיין חזון עובדיה שם, שמי שקשה לו לאכול כזית מרור בכריכה, רשאי לקחת כמות סמלית של מרור. ואם גם זה קשה עליו מאוד, רשאי להקל שלא לאכול את הכורך, מכיוון שאכילת הכורך היא רק זכר למנהגו של הלל.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ